גיוס אג"ח מוצלח לבז"ן: גייסה 400 מיליון שקל במח"מ של 6 שנים
בזן חברת בזן השלימה הבוקר את השלב המוסדי של גיוס אג"ח בהיקף של כ-400 מיליון שקל במח"מ של כ- 6 שנים. בגיוס נרשמו ביקושים גבוהים בהיקף של כ-650 מיליון שקל.
בהמשך להודעת קבוצת בזן על כוונתה לבצע גיוס אג"ח, הושלם היום השלב של המכרז המוסדי המוקדם של הגיוס במסגרתו התקבלו התחייבויות בהיקף של כ-400 מיליון שקל. הגיוס יתבצע באמצעות הרחבת 2 סדרות אג"ח (סדרות ה' ו-ו'). במכרז המוסדי נרשמו ביקושים בהיקף כולל של כ-650 מיליון שקל.
ישראל לדרברג, סמנכ"ל כספים וכלכלה מסר: "גיוס זה הינו הרחבה לסדרות שהונפקו לראשונה בתחילת חודש יוני 2015. הפחתת עלויות הריבית שהושגה במכרז בשתי הסדרות בפרק הזמן הקצר, משקפת את התוצאות הפיננסיות החזקות של הקבוצה בחציון הראשון של 2015 ואת האמון שרוכש שוק ההון בקבוצה. מהלך זה עולה בקנה אחד עם תכנית החברה לגוון את מקורות המימון, להאריך את מח"מ החוב הקיים ולהפחית את עלויות המימון".
בשבוע שעבר פרסמנו ראיון עם מנכ"ל בזן, לאחר פרסום דו"חותיה הכספיים. לראיון המלא - לחץ כאן.
- בזן הפסידה 37 מיליון ד' ברבעון - מרווח הזיקוק הסתכם על 10.5 דולר לחבית
- בזן נכנסת לתחום הפקת הנפט בהשקעה של 100 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק הריפו מתייבש: גיוסי החוב של האוצר האמריקאי שואבים את הנזילות מהמערכת הבנקאית; מה זה אומר?
פדיון גבוה של איגרות חוב קצרות טווח שואב את הכסף משוק הריפו, והפד עלול להיתקל שוב בלחץ נזילות דומה לזה של 2019 - האם מתקרבים למשבר נזילות? ואיך זה עלול להשפיע על השווקים?
פדיון גבוה של איגרות חוב קצרות טווח שואב את הכסף משוק הריפו, והפדרל ריזרב עלול להיתקל שוב בלחץ נזילות דומה לזה של 2019. מאחורי הקלעים של שוק החוב האמריקאי מתרחש תהליך שקט אך משמעותי: תזרים המזומנים העודף, שנחסם בעבר באמצעות מתקן הריפו ההפוך (RRP) של הפדרל ריזרב, מתכווץ במהירות. במקומו, הכסף זורם לרכישת איגרות חוב קצרות טווח (T-Bills) שמנפיק משרד האוצר האמריקאי בקצב שיא. אם קצב הגיוסים הזה יימשך, השוק עלול להיתקל במחסור במזומן כבר בטווח הקצר - תופעה שעלולה להשפיע על הריביות וליצור לחץ על השווקים הפיננסיים.
מהו שוק הריפו ומדוע הוא קריטי לנזילות?
שוק הריפו (קיצור של Repurchase Agreement) הוא שוק פיננסי חיוני שבו מתבצעות עסקאות קצרות טווח, בדרך כלל ליום אחד או לכמה ימים, בהן צד אחד מוכר ניירות ערך (כגון איגרות חוב) לצד שני ומתחייב לקנות אותם חזרה במחיר גבוה יותר. למעשה, מדובר בהלוואה מאובטחת, שבה ניירות הערך משמשים כבטוחה. שוק זה מאפשר לבנקים, קרנות גידור וגופים מוסדיים אחרים לנהל את הנזילות שלהם ביעילות. ן הריפו ההפוך (RRP) של הפד הוא כלי שבו הבנק המרכזי מוכר ניירות ערך ומבטיח לקנות אותם חזרה, ובכך סופג נזילות עודפת מהמערכת כדי למנוע אינפלציה או בועות.
בנקודת השיא בדצמבר 2022, שימש מתקן ה-RRP של הפד כמעין מאגר עודף נזילות שבו הוזרמו כ-2.6 טריליון דולר על ידי יותר מ-100 גופים מוסדיים. אך לפי הנתונים העדכניים, נכון לאמצע אוגוסט 2025, נותרו בו פחות מ-30 מיליארד דולר - ירידה של יותר מ-98%. גם מספר הגופים המשתמשים בו ירד ל-14 בלבד, כפי שמעידים נתוני הפד האחרונים, שמראים כי השימוש במתקן ירד לרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2021, עם צפי להתקרבות לאפס עד סוף אוגוסט.
הכסף עוזב את הפד - וזורם לאוצר: ההשפעה של מדיניות ההנפקות
מה שקורה בשטח זה השלכה ישירה של מדיניות ההנפקות של משרד האוצר האמריקאי: היקף ההנפקות של איגרות חוב קצרות טווח (T-Bills), שהן איגרות אוצר קצרות טווח (עד שנה) גדל. מדובר באג"ח שנמכרות בהנחה מהערך הנקוב שלהן ומחזירות את ההשקעה בפדיון. אלה נחשבות להשקעה סולידית במיוחד, "נזילה כמעט כמו מזומן", אך מציעות תשואה מעט גבוהה יותר מאשר במכשיר הריפו של הפד. זה הוביל את קרנות ההשקעה שמתמקדות בנכסים נזילים ובטוחים כמו T-Bills - להעדיף לרכוש אותן במקום להחנות כספים אצל הפד.
ביולי 2025 לבדו, רכישת ה-T-Bills נטו עמדה על כ-212 מיליארד דולר, כש-66% מהסכום נרכש על ידי קרנות כספיות, כך לפי ניתוח של ג'יי.פי מורגן. האוצר גם שבר שיאים בהנפקות: בתחילת אוגוסט הנפיק בו זמנית 100 מיליארד דולר של איגרות לחודש ועוד 85 מיליארד דולר לתקופה של שישה שבועות, כחלק ממגמה של הגדלת היקפי גיוסים כדי לבנות מאגר מזומנים של 500 מיליארד דולר. רבים מהמשקיעים מימנו זאת על חשבון כספים שהיו עד כה בריפו של הפד, מה שמאיץ את התרוקנות של ההשקעות בריפו.
