סקירת האג"ח השבועית: הבעיות של תשובה לא עוצרות; ומה קורה עם אמפל?

דסק האג"ח ביובנק קרנות נאמנות סוקר את סקטור אגרות החוב בבורסה בת"א. האם תשובה יכול להירגע ומתי אמפל תחזור לחייך?
רוס קרוטקין | (1)

השבוע בשוק אגרות החוב הקונצרניות נרשמה התאוששות קלה. העליות נרשמו בכל מדדי התל בונד ואף ניתן לראות כי העליות בתל בונד 40 היו חדות יותר מאשר בתל בונד 20. נציין, כי בתקופה האחרונה ניתן לראות כי הפער בתשואות בין התל בונד 40 לבין התל בונד 20 נשחק כמעט לחלוטין, מה שמעיד על כך שהמשקיעים מתעלמים מהסיכון הגלום בתוך המדד של 40 אגרות החוב הקונצרניות. בסיכום שבועי מדד תל בונד 20 ותל בונד 60 עלו בשיעור דומה של כ- 0.5%, מדד תל בונד 40 התחזק ב- 0.6% ומדד התל בונד השקלי עלה בשיעור דומה.

סדקים בהסדר בדלק נדל"ן

האם ההסדר המתגבש ייצא לפועל? כפי שדיווחנו בשבוע שעבר, דלק נדלן קיבלה את הסכמתם העקרונית של מחזיקי אגרות החוב של החברה מסדרות ד' וה'. נכון להיום נראה כי מחזיקי הסדרות המוזכרות אינם מרוצים מההסדר וטוענים כי מיהרו לחתום על ההסכם מפאת לחץ הזמן. נקודת המחלוקת שעלתה לאחר החתימה התרכזה בעיקר בהענקת ערבות אישית מצד תשובה.

בתחילת המשא ומתן סירב תשובה להעניק ערבות אישית לבעלי אגרות החוב ולבסוף הוסכם כי החברות הפרטיות בבעלותו הן אלה שיעניקו את הערבות הדרושה. ככל הנראה, חברי הנציגויות שכחו שאותן החברות שיעניקו את השעבודים הדרושים הן חברות בע"מ ומחזיקי אגרות החוב של דלק נדל"ן יקבלו למעשה שעבודים מדרגה שנייה בחברות בנות, כאשר הבנקים ניצבים לפניהם בסולם הנושים.

היום נשמעים קולות הקוראים לפתוח את החוזים שנחתמו לדיון נוסף ואף לחזור מחתימתם. מי שממשיכה בקו עקבי ונוקשה ובעצם תקועה כעצם בגרונה של החברה, הינה הנציגות של אג"ח הקצרה - סדרה כה', הצפויה להיפרע בספטמבר הקרוב. נציגי הסדרה עו"ד גיסין ואדוארד קלר הבטיחו למחזיקי הסדרה החזר החוב ללא תספורת. נכון להיום מנהלים שיחות מאחורי הקלעים עם נציגי החברה במטרה לקבל פיצוי גבוה יותר משאר הסדרות, בעיקר באמצעות קבלת תקבולים עתידיים מפעילות תשובה בתחום הגז. כנראה ששוב מצפה לנו שבוע של שיחות אינטנסיביות על מנת לסגור את כל הקצוות של ההסכם.

אמפל - ההסדר קרב

חברה נוספת שהייתה בכותרות בשבוע האחרון הינה אמפל אמריקן, כאשר לפחות לפי הדיווחים מהשבוע האחרון נמצאת בקשיים וככל הנראה תבקש להגיע להסדר חוב עם המשקיעים. בכדי להמחיש את המצב הקשה בחברה בחר בעל השליטה בה, יוסי מימן, לצאת בהודעה על פיה הוא מוכן לוותר על שכרו בשנתיים הקרובות ולהזרים לחברה פיצוי מותנה של כ-100 מיל' ש'. זאת בתמורה להסכמתם של מחזיקי אגרות החוב לדחות את תשלומי הקרן בשנתיים. צעד זה לא הרשים את המשקיעים שהביעו רצון להעמיד את החברה לפירוק בטענה כי במקרה זה יקבלו תמורה גבוהה יותר.

כמו כן, מכה נוספת נחתה על החברה אתמול, עשירית במספר בשנה וחצי האחרונות. פיצוץ בצינור ההובלה של הגז ממצרים לישראל. אמנם בשבועות האחרונים דווח על זרם גז חלש שסופק ממצרים, אך הפיצוץ הנוסף שהתרחש אתמול הציף בפעם הנוספת את הבעיה הגיאופוליטית באזור איתה מתמודדת אמפל ומדינת ישראל. אגרות החוב של החברה מסדרות ב' וג' רשמו ירידות שערים חדות בשבוע שעבר, של כ-4.5%, וכיום נסחרות בתשואה של כ-80% בסדרה ב' וכ-40% בסדרה ג'.

המשך ירידה בביקוש לדירות ברמה השנתית אך נתונים טובים בדצמבר

בשבוע שעבר התפרסם נתון ביקוש לדירות החדשות בישראל. מהפרסום עולה כי בשנת 2011 חלה ירידה של כ-6% בביקוש לדירות חדשות, מול העלייה בשנת 2010 בשיעור של כ-8% לעומת שנת 2009. הירידה בביקוש לדירות חדשות לא הייתה חדה יחסית לרעש שנוצר סביב ענף הנדל"ן בתקופה האחרונה, מכיוון שבמחצית הראשונה השנה עדיין ראינו עלייה דו ספרתית בביקושים.

בנוסף לנתונים השליליים בביקוש לדירות ראינו גם האטה בסך נטילת משכנתאות על ידי הציבור. אמנם בחודש נובמבר הייתה עלייה של כ-10% בנטילת משכנתאות לעומת חודש נובמבר, אך ברזולוציה השנתית ניתן לומר, כי הציבור גייס כ-44 מיליארד ש' בשנה סכום הנמוך ב-5% לעומת בשנת 2010.

חשוב לציין כי בניגוד למגמה השלילית השנתית, נתון מכירות דירות חדשות בחודש דצמבר עלה ב-25% בהשוואה לחודש הקודם. לפי נתון זה בחודש דצמבר נרכשו כ-1865 דירות חדשות, לעומת כ-1490 בחודש הקודם. ככל הנראה הציבור מבין שתוכנית להפשרת קרקעות שקודמה על ידי הממשלה די תקועה ומי שזקוק לפתרון מיידי בתחום המגורים נאלץ לרדת מהגדר ולבצע רכישה של הדירה.

המשקיעים הזרים ממשיכים לצאת

אתמול פרסם בנק ישראל הודעה חודשית על התנועות של המשקיעים הזרים נכון לחודש דצמבר 2011, בו המשיכו המשקיעים הזרים במגמה שהחלו מספר חודשים לפני כן ופדו כ-800 מיליון דולר בשוק המק"מ וכנגד ביצעו רכישות של אגרות החוב הממשלתיות בסכום נמוך בהרבה, 140 מיליון דולר בלבד.

יתרת התמורה מהפדיון עזבה, ככל הנראה, את השוק ההון הישראלי. כמו כן, המשקיעים הזרים נמנעים זה החודש השני ברציפות מרכישת מניות בשוק הישראלי. מי שעוקב אחרי המסחר לא יכול שלא להבחין בתנועה הדלה יחסית בשוק כאשר המחזור במהלך המסחר בקושי מגרד מיליארד ש', לעומת מחזורים של 1.9-1.5 מיליארד ש' לפני כחצי שנה.

אז מה מצפה לנו השבוע?

בזירת המאקרו אנו צפויים להתעדכן השבוע על השכר הממוצע למשרת שכיר במשק בישראל לנובמבר 2011. נזכיר כי בחודש אוקטובר עמד השכר הממוצע למשרת שכיר בישראל על 8,555 ש' ומספר המשרות במשק עמד על כ-2.976 מיליון משרות שכיר. לגבי מספר המשרות ניתן לראות כי למרות הירידה שנצפתה במחצית השנייה, המגמה לאורך 11 החודשים של השנה מצביעה על עלייה במספר משרות שכיר. בחודשים אוגוסט - אוקטובר בשנת 2011 עלה מספר המשרות ב-0.8% בהמשך לעלייה של 1.6% בחודשים מאי - יולי 2011 בחישוב שנתי.

כמו כן גם השכר הממוצע במשק רשם עלייה נאה בחודשים מאי - אוקטובר 2011 של כ-9%. אנו צופים כי בנתונים שצפויים להתפרסם השבוע נחזה בהמשך העלייה כחלק מהמגמה הרב שנתית הנצפית לאורך שנים.

הנפקת מק"מ

ביום שלישי 07.02 הקרוב יגדיל בנק ישראל את סעיף ההתחייבויות של מאזנו בהנפקת מק"מ נוספת. השבוע צפוי בנק ישראל להנפיק שתי סדרות מק"מ - הארוכה ל-12 החודשים: סידרה חדשה, 213, בסכום של 9,000 מיליון ש' וסדרה קצרה יותר ל-3 חודשים, 512. גודל ההנפקה בסדרה זו יסתכם ב-1000 מיליון ש'.

אספות בשבוע הקרוב

השבוע, בתאריך 9.02, צפויה להתקיים אסיפת מחזיקי אגרות החוב של דלק נדל"ן מסדרה כה'. כפי שציינתי בתחילת הסקירה, הנציגות של סדרה זו מציבה קו נוקשה מול החברה וכיום מתברר כי נציגויות של הסדרות האחרות היו פזיזים מדי. הם שוקלים לשנות את דעתם ולצאת מההסדר שנחתם עם נציגי החברה.

באסיפה מחזיקי אג"ח יעודכנו במצב החברה והמשא ומתן המתנהל מולה. כמו כן, תתקיים הצבעה של מחזיקים אשר יצטרכו להעניק סמכויות נוספות לנציגות ולנאמן, כגון מתן אישור לנאמן לפנות לבית משפט בעת הצורך, הסמכת הנציגות להעמיד לפירעון מיידי את החוב ונקיטת הליכי פירוק לפי שיקול דעתם. סביר להניח כי המאבק העיקש שמנהלים נציגי מחזיקי אגרות החוב יקבל תמיכה גם מנציגויות של סדרות אחרות. ככל הנראה הסוף של הפרשה עדיין רחוק.

אסיפה בקמן אחזקות

עוד השבוע תשומת הלב של המשקיעים תהיה מכוונת כלפי האסיפה של מחזיקי האג"ח של קמן אחזקות. מטרת ההתכנסות היא על מנת לעדכן את המשקיעים בדבר יכולת החברה לפריעת החוב לאור התפתחויות האחרונות. כזכור, תהליך ההסדר אותו החלה החברה לפני כשמונה חודשים עדיין נמשך. במסגרת ההסדר החברה התחייבה לשינוי מספר התניות פיננסיות לטובת המשקיעים וביניהם העלאת שיעור הריבית של אגרת החוב ב-1%, שיעבוד מלא של החזקות החברה בקמן טכנולוגיות, המחזיקה בשליטה בחברת התעשייה סולדון.

בנוסף, החברה התחייבה לפרוע באופן מיידי חוב בסך 5 מיליון ש' בדרך של רכישה עצמית של אג"ח בשוק. על מנת להגדיל את הנזילות במאזן החברה, ביצעה קמן מספר מכירות של חברות בנות במהלך החודשים האחרונים. בין המכירות העיקריות ניתן לציין את החזקתה בחברת שנפ שעיסוקה העיקרי הוא ייצור ומכירה של מצברים, וחברת מנדלסון שעוסקת בהספקת מוצרי אינסטלציה, תשתיות וכיבוי אש. למרות המכירות המוזכרות הגרעון בהון העצמי של החברה בדוח סולו נכון לרבעון השלישי הסתכם בכ-50 מיל' ש'.

בנוסף לפני כשבועיים פורסם שהבנקים הודיעו לבעל השליטה, רוני אלרואי, כי הם דוחים את המתווה של ההסדר במסגרתו אמור היה אלרואי, להזרים כ-20 מיל' ש' לחברה שהיו אמורים להיות מוענקים על ידי בנקים בתור הלוואה. בינתיים נמשך המשא ומתן מול הבנקים על מנת לקבל את המימון, אחרת ההזרמה של בעל השליטה לא תתבצע וההסדר מול בעל אגרות החוב יתעכב תקופה בלתי ידועה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אורי 06/02/2012 14:50
    הגב לתגובה זו
    איך מנורה מבטחים והראל הסכימו לחתום על מחיקת חובות לתשובה ולוותר על כספי החוסכים והמשקיעים ?! באיזו זכות מעוותת ולפי איזה אינטרס מושחת הם עובדים ?!!! אגחים זה לא מניות. זה חוב הלוואה שעל טייקון הגז חובה לשלם במלואו ! בושה !!!
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.