החקלאים התייאשו מהמדינה ועברו לייצור חשמל סולארי כדי להכניס כסף
הייצוא של התוצרת החקלאית בירידה דרסטית. עבור מדינה שמרבית השטח שלה מדברי, ואין לה שפע של מקורות מים להשקיה מלאכותית, שנת בצורת היא מכה אנושה לחקלאיים. שנה שיורדים בה פחות מ 80% מממוצע כמות המשקעים השנתית, נחשבת בהגדרה הישראלית לשנת בצורת. מתחילת שנות האלפיים ישראל חווה 3 אירועי בצורת ברציפות: בשנים 1999 עד 2000, בשנים 2004 עד 2011, ומשנת 2013 עד היום, בסה"כ כמעט 16 שנות בצורת בשני העשורים האחרונים. בצורת חקלאית יכולה להתרחש גם כאשר כמות המשקעים השנתית היא מעל הממוצע, ברגע שרוב הגשמים יורדים במסגרת זמן קצרה במרוכז. תוסיפו לזה את הטופוגרפיה ההררית ואת האקלים היבש והצחיח, והרי לכם מצב ביש לכל מי שבחר לעסוק בחקלאות במדינת ישראל. למה המדינה לא עוזרת? המדינה מנסה לעודד את צמיחת ענף החקלאות באמצעות קרנות סיוע ומתן הלוואות בערבות המדינה, אך המצב של החקלאים כל כך עגום שזה כמו כוסות רוח למת. העוסקים בחקלאות הם רק 3.7% מכוח העבודה הכללי, אולי בגלל זה למדינה קל להתעלם ממצבם של החקלאים ובמקום לספק סיוע אמיתי שיביא להגדלת הייצור ולהתאוששות הענף, היא מציעה מסלולי הלוואות אך לא נוגעת בפתרון של הבעיות עצמן. החקלאים מתקשים לגייס כוח עבודה זול לעונות הקטיף ולימי הקציר, יש עליהם הגבלים רבים שמקשים לעמוד בתחרות המחירים בשוק העולמי, רצף שנות הבצורת הביא למחסור במים ומכסת המים לייעוד חקלאי צומצמה כבר כמה פעמים בשנים האחרונות. מחיר המים לחקלאות עלה, ומי שחורג מכמות המכסה השנתית שקובעת נציבות המים לחקלאיםנדרש לשלם קנס כספי. לוקחים את גורלם בידיהם החקלאים התייאשו מהמדינה והם לוקחים את גורלם בידיהם. אחרי שהקיבוצים והמושבים נכנסו לחובות עתק והמודל הכלכלי שלהם הוכיח את עצמו כלא יעיל ולא רווחי, הקרקעות שהיו מיועדות לחקלאות החלו לשנות את ייעודם. על שטחים רבים הוקמו צימרים, מחסנים או מפעלים, אך הטרנד החדש שמהווה מקור פרנסה רווחי ומשתלם ביותר – הוא התקנת מערכות סולאריות כדי למכור חשמל לחברת החשמל. את ההזדמנות הכלכלית האדירה שיש פה החקלאים היו הראשונים לזהות. אולי זה בגלל הייאוש ממצב שרק הולך ומחריף, ואולי אחרי שנים רבות של כישלון מפואר הם סוף סוף למדו לזהות הזדמנויות עסקיות שיכולות להניב רווחים. לכאן או לכאן, ממשלת ישראל שמה לעצמה יעד – להפיק 10% מהחשמל על ידי ייצור אנרגיה סולארית והקרקעות החקלאיות הפכו למכרה זהב לאלו שבחרו לממש את ההזדמנות. איך זה עובד ? שאלנו את מוטי אבני, יושב ראש ומייסד חברת "גרינטופס", איך זה עובד ואיך החקלאים יכולים לממש את ההזדמנות החדשה לייצר כסף מאנרגיה סולארית? הוא ענה: "השלב הראשון הוא בדיקת גגות המבנים ע"י מומחה התקנה של מערכות סולאריות, כדי לבחון את היקף המערכת שניתן להתקין במקום ובהתאם לכך לחשב את העלויות מול הרווחים שהמערכת עתידה לייצר". הוא המשיך והסביר – "אפשר לתאם בדיקה של הגג דרך טופס יצירת הקשר באתר שלנו (למעבר לטופס - לחצו כאן), ובמידה וגג המבנה וגודל החיבור אכן מתאימה חותמים על הסכם הקמה ויוצאים לדרך." זה נשמע פשוט מידי. אתה מהנדס חשמל ואלקטרוניקה בכיר, וודאי יש עוד כמה דברים שהחקלאי התמים צריך לדעת כשהוא נכנס כשותף לפיתוח מסחרי מסוג זה. מוטי אבני ענה: "זה באמת כל כך פשוט. רשות החשמל מקצה מכסה מסוימת שניתן לנצל בכל שנה, האינטרס שלנו זהה לאינטרס של החקלאי – לייצר חשמל כדי למכור אותו לחברת החשמל בתמורה לכסף. יש כמה מסלולים שהחקלאי יכול לבחור: הוא יכול להיות שותף של גרינטופס והחלוקה ברווחים תתחלק בין שני הצדדים, הוא יכול להיות הבעלים הבלעדי ואנחנו נעזור לו בכל המצטרך כדי לקבל מימון מול הבנקים לצורך הקמת המערכת, והוא יכול גם רק להשכיר לנו את השטח ואנחנו נעשה הכל לבד. במקרה הזה הכוח נמצא בידיו של החקלאי ויש לו את היכולת לבחור בפלטפורמה שהכי מתאימה לו, כשבכל מקרה בסופו של דבר הוא מייצר רווח כספי נהדר." שאלנו את מוטי, האם יש משהו נוסף שהחקלאי צריך לדעת לגבי המשך הדרך והתחזוקה של המערכות? מה קורה במידה ויש איזה תקלה ואיך עוקבים אחרי תקינות הלוחות בזמן אמת? הוא השיב: "חברת גרינטופס מובילה את החדשנות הטכנולוגית בענף, יש לנו אפליקציה שמתחברת לממיר שדרכו מיוצר החשמל במערכת וניתן לבדוק דרך האפליקציה את פעילות המערכת ברמה היומית. יש לנו גם תוכנית ייעודית לניטור ובקרה של הפעילות השוטפת עבור כל פאנל סולארי באופן ספציפי, כך אנו יכולים לזהות בעיות ולטפל בהם באופן מידי. אנחנו מבינים את האחריות שמוטלת עלינו וברור לנו שהחקלאי לא מבין וגם לא אמור להבין בפן הטכנולוגי של תפעול ותחזוקת המערכות, בשביל זה אנחנו כאן – עם כל הכלים המקצועיים שצריך. איך המערכת מייצרת חשמל? כדי לפשט עוד יותר את התהליך, הכנו עבורכם תקציר של השלבים שהמערכת עוברת כדי לייצר חשמל. זה מתחיל בקליטת האנרגיה שנמצאת בקרני השמש אל המערכת הסולארית, שם קרני השמש פוגעות במשטח סיליקון שנמצא בפאנלים הסולאריים וכתוצאה מהמפגש נוצרת תנועה של אלקטרונים. בשלב השני תנועת האלקטרונים יוצרת זרם חשמלי ישר (DC), אותו לוקח ממיר המתח והופך אותו לזרם חילופין (AC), זרם חשמלי שמתאים לשימוש מכשירי חשמל. לאחר מכן, הממיר שולח את החשמל למונה הייצור, שם נמדדת כמות החשמל שהמערכת הסולארית מייצרת והחשמל מוזן לרשת החשמל של חברת החשמל. חברת החשמל מזרימה את החשמל שהמערכת שלכם מייצרת לשימוש כלל הצרכנים בישראל, ואתם מקבלים כסף עבור החשמל שהמערכת שלכם ייצרה, לפי תעריף קבוע בהתאם למכסה השנתית שנקבעה על ידי רשות החשמל בשנה הנוכחית.
