משקיע השקעות
צילום: Marga Santoso on Unsplash
קרנות נאמנות

איילון: מלכת ההוסטינג, ללא קרנות משמעותיות בניהול עצמי

איילון בית השקעות הוא ספק שירותי ההוסטינג הגדול בישראל, אבל גם מנהל בעצמו קרנות נאמנות; התקשנו למצוא קרנות שמשאירות רושם כלשהו בשוק הקרנות הישראלי, לטוב או לרע; הצד החיובי: דמי ניהול נמוכים, וכמה קרנות נישה ייחודיות
גיא טל |

איילון בית השקעות הוא אחד מבתי ההשקעות הגדולים בישראל. החברה מחולקת לשתיים, מחלקה אחת עוסקת בניהול תיקים והשנייה בקרנות נאמנות, בניהולה של קרן עמרם. גם החלק האמון על קרנות הנאמנות של החברה הוא, על פניו, אחד מהגדולים בישראל. לאיילון ישנן לא פחות מ-218 קרנות שונות בהיקף 26 מיליארד שקל (על פי אתר החברה), כ-180 לא כולל הקרנות המחקות, אבל הרוב המוחלט של הקרנות וגם של הנכסים המנוהלים לא נמצאים תחת הניהול הישיר של איילון אלא בבתי ההשקעות המשתמשים בשירותי ההוסטינג שלו. הרשימה מגוונת: הורייזון, קבין, ב. אלטרנטיב, אביב, פסטרנק שהם ועוד ועוד. איילון היא ספקית שירותי ההוסטינג הגדולה בישראל. אם נוריד את הקרנות המתארחות נגיע ל-66 קרנות בלבד בניהולה הישיר של איילון, מעט יותר ממה שראינו בשבוע שעבר ב-אי.בי.אי. (לפני עסקת הרכישה של פסגות). ניגשנו לבדוק את הביצועים של הקרנות של איילון לפי הקריטריונים שקבענו בשבוע שעבר – קרנות עם לפחות 60 מיליון שקל נכסים מנוהלים, ולפחות 3 שנות פעילות, וגילינו להפתעתנו שכמעט ואין קרנות כאלה. הרוב מוחלט של הקרנות שבניהולה הישיר של איילון הן קרנות קטנות של כמה מיליוני שקלים בודדים או לכל היותר כמה עשרות מיליוני שקלים, מתחת ל-50 מיליון שקל, או כאלה שנפתחו לפני פחות משלוש שנים. כך, מרשימה של 180 קרנות הגענו ל-10 בלבד, שתיים מהן הן קרנת ממונפות על הנאסד"ק וה-SP500 וקרן נוספת היא קרן כספית. גם "תיק אג"ח חול נקובה $" פועלת בסגמנט מאד קטן של אג"ח בחו"ל עם 10% מניות עם 3 קרנות בלבד שמתחרות איתה ישירות.  קרן נוספת היא היא "איילון מניות בנקים" (הגדולה ביותר למעט הקרן הכספית) שמנהלת כ-650 מיליון שקל. מדובר בסגמנט מאד מצומצם ללא תחרות של ממש (אולי זו הסיבה לכך שהקרן כל כך גדולה - אין כמעט אלטרנטיבות למי שרוצה קרן אקטיבית בתחום הבנקים בישראל). ישנה קרן נוספת של אילים באותו סקטור, וכמה קרנות נוספות שמתמקדות בענף הפיננסים – הראל מניות פיננסים ונדלן, וקרן נוספת של איילון – מימון ואשראי חוץ בנקאי (עם 4.1 מיליון שקל בלבד) שתיהן לא מהוות תחרות ישירה לקרן הנ"ל, כך שגם את הקרן הזו אין כל כך למה להשוות.  אז עם מה נשארנו? שתי קרנות מניות בחו"ל – "איילון מניות גלובלי" ו"איילון ארה"ב חייבת" – ו-3 קרנות מעורבות: "איילון עוקבת תיק 3 הבנק הבנלאומי", איילון 75\25 כשרה, ואיילון אג"ח + 10%. כך שבסופו של דבר לאיילון יש 5 קרנות בלבד שעומדות בקריטריונים להשוואה, שכולן נכנסות לטבלה אחת:   נקודה חיובית שבולטת לעין מהטבלה היא שבית ההשקעות איילון, לפחות בקרנות המשמעותיות שלו, כלומר אלו עם מעל 60 מיליון שקל, מציע קרנות זולות עם דמי ניהול ברף הנמוך ביותר בקטגוריה. גם הקרן האחרונה שאיננה "ירוקה", כלומר היא לא בין ה-20% הזולות ביותר, לא רחוקה משם (25%). בולטת לטובה בתחום הזה "איילון ארה"ב חייבת" שהיא קרן מניות בחו"ל שגובה פחות מ-1% דמי ניהול – יש רק 5 קרנות נאמנות ישראליות המשקיעות במניות בחו"ל (קרנות מכל הסוגים) שגובות פחות מ-1% דמי ניהול.   בצד הביצועים, מצד שני, אין שום דבר מרגש בקרנות של איילון. כפי שניתן לראות לאותה קרן, "איילון ארה"ב חייבת" הייתה שנה לא טובה במיוחד בהשוואה למתחרות, אם כי התשואות לא מאד גרועות. נציין ש-5 מתוך ה-8 באותה קטגוריה לא הגיעו ל-23% בשנה האחרונה, וכשמסתכלים לטווח ארוך ביותר היא מתמקמת כבר באמצע. אפשר לומר ש"אמצע" זה המקום שמאפיין את איילון בדיוק כמעט מתמטי. רוב הקרנות שלה נמצאות פשוט בדיוק באמצע הטבלה.   קרנות ייחודיות לאיילון כנראה לא בוער, או לא כל כך מצליח, להתחרות באזורים הצפופים של שוק הקרנות הישראלי, ולכן, אולי, היא מציעה כמה קרנות ייחודיות בנישות פחות מאוכלסות.  ראשית, כפי שהזכרנו לעיל, איילון מפעילה את שתי הקרנות הממונפות פי 3. מדובר כמובן בהשקעה בסיכון גבוה, שלעיתים יכולה להניב תשואות גבוהות בפרק זמן קצר. איילון פי 3 על הנאסד"ק הניבה קרוב ל-100% מתחילת השנה, וזו על ה-SP500 עלתה ב-66% באותו פרק זמן. קרן נוספת מהסגנון הזה היא "איילון אקסטרים דולר פי 3" שמעניקה חשיפה לתנודות הדולר כפול 3. מדובר כמובן בקרנות שעלולות גם לגרום להפסדים חדים בפרק זמן קצר. עם זאת בתחום זה ניתן למצוא לא מעט אלטרנטיבות בקרנות המחקות.  הסוג השני דומה לקרן הבנקים שציינו לעיל – קרנות ממוקדות בנישות מסוימות בשווקי המניות, בארץ ובחו"ל. קרנות אלו מקוטלגות כקרנות מנייתיות לפי ענפים, ובארץ אין שפע של קרנות מנוהלות מהסוג הזה. מבין קרנות מניות חו"ל שמתמקדות בנישות מסוימות שמנהלת איילון אפשר למצוא קרן שמשקיעה ב"להיט" של השנה האחרונה – "איילון מניות בלוקצ'יין וכרייה", שגם הניבה מעל 150% בשנת 2023, אבל מדובר בתחום מאד ספקולטיבי, ששנה קודם לכן הפסיד יותר מ-65%. עוד מקרנות חו"ל יש לאיילון קרן שמשקיעה בתחום הקנאביס, גם פה מדובר בתחום מאד תנודתי והקרן הפסידה בשלוש השנים האחרונות כמעט 70%, אם כי מתחילת שנה נרשמת התאוששות (27.75%). בתחום המניות בארץ יש לאיילון קרנות שמשקיעות באנרגיה ירוקה, בבנקים, ובמימון ואשראי חוץ בנקאי. חוץ מהבנקים מדובר בקרנות מאד קטנות עם כמה מיליוני שקלים בודדים, אבל די ייחודיות בנוף הקרנות הישראלי, ומעניקות חשיפה לנישות ספציפיות, למי שמעוניין בכך. ישנה קרן נוספת שמציעה שילוב יחודי של הארץ וחו"ל – "מניות צמיחה ישראליות בארה"ב". מדובר בקרן חדשה יחסית שקשה לבחון את ביצועיה והיא מנהלת 3.6 מיליון שקלים בלבד.           

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.