חן מלמד סופרגז אלקטרה פאוור
צילום: דרור סבג
ראיון

"השוק של אספקת חשמל לצרכן הפרטי יגיע ל-4-5 שחקנים, כניסת סלקום-משק אנרגיה היא לא איום עלינו"

חן מלמד, מנכ"ל אלקטרה פאוור בראיון לביזפורטל אחרי הקמת השותפות עם אנלייט. מה המטרה, האם הם מעדכנים יעדים בעקבות התחרות החדשה, וכמה זמן ייקח ללקוחות שלהם להחזיר את עלות רכישת מונה החשמל הדיגיטלי כדי לחסוך בעלות החשמל?
עדן ספיר | (1)

עם תחילת 2023, כחלק מהרפורמה ברשת החשמל בישראל הוחלט להפריד בין אספקת החשמל ללקוחות, שנפתח לתחרות, לבין הולכת החשמל שזה מונופול טבעי של חברת החשמל (אין טעם להקים קווי חשמל מקבילים כדי להוליך חשמל ברחבי המדינה). כעת, אתם בעצם יכולים לקנות חשמל מספקי חשמל פרטיים. התחרות בתחום רק בתחילתה אבל החל מתחילת 2024 תוכלו לרכוש חשמל מספקים פרטיים. הראשונה להיכנס לתחום היא אלקטרה פאוור. היום היא הכריזה על שת"פ בינה ובין חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט. וזאת אחרי שחברת סלקום סלקום 1.85% שבשליטת דסק"ש דיסקונט השקעות 6.28% ומשק אנרגיה משק אנרגיה 1.48% (שרכשה את תחנת הכח הקונבנציונאלית דליה והפכה מחברת אנרגיה מתחדשת לחברה מסורתית) הודיעו על שת"פ דומה. אז אלקטרה פאוור אלקטרה פאוור 4.35%  ואנלייט אנלייט אנרגיה -0.75%  מקימות מיזם משותף במטרה לספק חשמל לצרכנים ביתיים ולצרכנים עסקיים קטנים. אלקטרה פאוור תחזיק ב-65% ואנלייט ב-35%. לפני כחודש כששאלנו את החברה מה צפי הרחבת הפעילות בתחום החשמל, התשובה הייתה: "אנחנו מתקרבים ל-30 אלף מנויים חדשים. ממשיכים לצמוח. נסיים את השנה ב-50 אלף מנויים חדשים. נגיע ל-300-400 אלף לקוחות הרבה לפני 8 שנים. ב-2025-2026. בכל הארץ יש 2 וקצת מיליון מנויים". האם משהו השתנה? חן מלמד, מנכ"ל אלקטרה פאוור שוחח עם ביזפורטל על ההתפתחויות בתחום ולאן זה הולך. האם הכניסה של סלקום ומשק אנרגיה עלולה לפגוע בכם, אולי זאת הסיבה לאיחוד שלכם עם אנלייט? מלמד: "נתחיל מזה שהשוק הזה הוא לא שוק לשחקן אחד. השוק הזה הוא עדיין יחסית חדש ואני מאמין שברגע שיתייצב יהיו בו 4-5 שחקנים. אני לא רואה סיבה לאיום כלשהו מצד סלקום, התחרות רק יכולה לעזור אחד לשני. ככל שבאים עוד שחקנים, הם יוצרים עוד מודעות. צרכן מן השורה במציאות של היום בטוח שהוא יכול לצרוך חשמל רק מחברת החשמל, לשמוע משהו אחר, ישמע לו אבסורדי. לכן, זה שוק שנוצר ומתהווה. צריך לעשות חינוך שוק, זה לא משהו שיבוא לבד". מה ההבדל בין רכישות החשמל שעשיתם עם אנרג'יקס ופריים אנרג'י לבין השותפות הזו? "כל מי שמייצר חשמל, בין אם זה אנלייט ובין אם זה אחרים, קונים את החשמל במחירי שוק. העסקה הזאת היא עסקה שבה יצרן שהוא מאוד משמעותי, מחליט שהוא רוצה לקפוץ למים העמוקים שקשורים לעולם האספקה והסחר. מבחינת ההבדל של צריכת החשמל, אין הבדל מהותי. האחרות הן ספק לקוח, מנגד אנלייט הוא שותף שיכנס להצלחות ולכשלונות של אלקטרה פאוור. הוא מבטיח כמות חשמל גדולה שהוא יביא שיהיו במחירי שוק. אנחנו לא נותנים לאנלייט שום יתרון מלבד לזה שהוא שותף איתנו באספקה. אז ההבדל הוא למעשה  שאנרג'יקס ופריים היו הספקים שלנו ולא שותפים, אנלייט שותפה שלנו במיזם הזה, בין אם זה בטוב ובין אם זה ברע." חן מלמד, מנכ חן מלמד, מנכ"ל אלקטרה פאאור. צילום: דרור סבג דיברתם על יעדים של 300-400 אלף לקוחות עד 2026, האם אתם נשארים על אותם יעדים או ששיניתם? "אנחנו מכוונים עדיין לאותם יעדים, ללא שינוי. יש לנו בסיס לקוחות מאוד גדול בגז, כך שיש לנו עם מי להתחיל. השותפות שלנו נוסדה בגלל ששתי החברות הן עם DNA חזק בתחומים שלהם, החיבור שלנו יוביל מהפך ושתי החברות משלימות אחת את השנייה. אנלייט היא בתחום של האנרגיות המתחדשות בישראל ויש לה יכולות ייצור חזקות. אנחנו לעומת זאת חברה שהמיקוד שלה הוא במשקי בית ויש לנו בסיס לקוחות מאוד גדול ושילוב של 2 התחומים האלה לגמרי יכול להצליח." לקוח שירצה לעבור להיות לקוח שלכם במקום של חברת החשמל - תוך כמה זמן הוא יחזיר את ההשקעה של מונה חשמל דיגיטלי? "לקוח שלנו ישלם על מונה חשמל דיגיטלי כ-260 שקלים. בהנחה שחשבון חשמל ממוצע במשק בית בישראל הוא 500 שקל, הוא יחזיר את זה בחצי שנה פחות או יותר. כמובן שזה הממוצע וזה תלוי לקוח. יש לקוחות שצורכים יותר ויש לקוחות שצורכים פחות."  

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סוחר 06/09/2023 19:38
    הגב לתגובה זו
    איך הלקוח יחזיר את עלות המונה תוך חצי שנה? איך??? 500 שח תשלום חודשי, 5% הנחה = 25 שח. 125 שח בחצי שנה. חמור
סקירה שבועית (דאלי)סקירה שבועית (דאלי)
סקירה

סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון

ת"א 125 איבד מעל 3% בשבוע מקוצר אך תנודתי, כשהכסף עובר ממניות לאג"ח קצר והקרנות הכספיות מושכות כספים על חשבון המניות; בזירה המאקרו-כלכלית נרשמו עליות בשכר ועלייה חדה בצריכה; מי בכל זאת בלטה לחיוב? אלו המניות והכותרות הבולטות של השבוע

תמיר חכמוף |

הבורסה בתל אביב המשיכה את המומנטום השלילי וסגרה שבוע של ירידות. מדד ת"א 35 ירד בסיכום שבועי 2.65%, ת"א 125 ירד ב-3.3% ות"א 90 איבד כ-5.2% מערכו. 

מניות הביטוח המשיכו לבלוט לשלילה עם ירידה שבועית של 4.8%, ומחק לחלוטין את הזינוק מלפני שבועיים. מדד הבנקים סיים בירידה של 4.4%, מדד הנפט והגז רשם ירידה שבועית של 1.6%, מדד היתר SME 60 ירד בכ-2.6% ומדד הנדל"ן בלט מעל כולם עם ירידה של 5.7%.

השקל ממשיך להתחזק ונסחר הבוקר סביב 3.45 מול הדולר, עלייה של כ-1% בשבוע החולף. מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

מחזור המסחר השבועי קפץ ועמד על 4.5 מיליארד שקל בשבוע החולף, הודות לעדכון המשקולות בחמישי שרשם את יום המחסר השלישי בגובהו בבורסה, עם מחזור יומי של 11.2 מיליארד שקל בחמישי בלבד.

תנועת הכסף

השבוע התנודתי הביא עמו שינוי כיוון בקרנות המחקות. אחרי שבועיים של גיוסים, נרשמו הפעם מכירות נטו של כ‑0.5 מיליארד שקל בקרנות שעוקבות אחרי מדדי מניות מקומיים, יציאת כספים מעניינת מצד המשקיעים הפרטיים. מנגד, בקרנות על מדדי חו"ל נרשמה חזרה זהירה לרכישות, אם כי בהיקף לא מהותי.

גם באג"ח נרשם שינוי כיוון. הקרנות המחקות על אג"ח מקומי עברו ממגמת רכישות למכירות קלות של כ‑20 מיליון שקל.

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? והאם יש סיבה לנפילה באלביט?

השבוע ידווחו הבנקים על תוצאות - מה צפוי שם? והאם הסנטימנט השלילי יימשך?

מערכת ביזפורטל |

וול סטריט שברה שיאים בסוף השבוע (להרחבה: הנאסד״ק עלה ב-1%; אפל קפצה ב-4%, ג׳ייפרוג זינקה ב-12%), אבל, הישראליות בוול סטריט דווקא ספגו ירידה. המניות הדואליות חוזרות עם פער שלילי של 0.35%. 

אלביט מערכות -1.39%   צפויה לרדת  מעל 5%. מדינות העולם נגד הרחבת המלחמה בעזה, זו כבר לא רק צרפת ועד בודדות, יש לחץ כבד מאוד - עולמי על ישראל שלא להרחיב את המלחמה. גרמניה בסוג של אמברגו נשק על ישראל, טראמפ צורח על נתניהו בטלפון ונראה שהסנטימנט כלפינו משתנה במהרה. 

המשקיעים חוששים מכמה אתגרים - ראשית, התדמית שלנו בחו"ל וההשפעה על הצרכנים והלקוחות בעולם. זה כבר קורה, וזה יכול להתרחב. שנית, אמברגו של מדינות עלינו - אם אמברגו במכירה אל ישראל וגם  בקנייה מאיתנו. זה נזק כלכלי ברור. החשש הוא שאחרי שמדינות החליטו שלא למכור נשק מסוים לישראל (בעיקר כזה שיכול לשמש בעזה), הם גם יתייחסו אחרת לתעשייה הביטחונית שלנו, לרבות אלביט. נזכיר שזו היתה הסיבה שאלביט בתחילת המלחמה נפלה למחיר מפתה של 140 דולר, מאז היא עלתה ביותר מפי 3. 

ואולי זה מימוש אחרי הזינוקים המשמעותיים במניה, כי אלביט כבר יקרה משמעותית ביחס לקבוצת ההשוואה שלה. נכון, יש לה את הלייזר ויש לה מנועי צמיחה מאוד מעניינים, ועדיין, במכפיל רווח של 30-35  לשנה הבאה כשהמתחרות ב-15, זה יקר. 

המשקיעים גם חוששים מהשפעה של הרחבת הלחימה על נתוני המאקרו. מלחמה עצימה יותר תידרש גיוס מילואים שמוערך בכ-250 אלף איש, תפגע בצמיחה במשך, תדחה את הפחתת הריבית. מלחמה לא טובה לכלכלה, במיוחד מלחמה מתמשכת.