חן מלמד סופרגז אלקטרה פאוור
צילום: דרור סבג
ראיון

"השוק של אספקת חשמל לצרכן הפרטי יגיע ל-4-5 שחקנים, כניסת סלקום-משק אנרגיה היא לא איום עלינו"

חן מלמד, מנכ"ל אלקטרה פאוור בראיון לביזפורטל אחרי הקמת השותפות עם אנלייט. מה המטרה, האם הם מעדכנים יעדים בעקבות התחרות החדשה, וכמה זמן ייקח ללקוחות שלהם להחזיר את עלות רכישת מונה החשמל הדיגיטלי כדי לחסוך בעלות החשמל?
עדן ספיר | (1)

עם תחילת 2023, כחלק מהרפורמה ברשת החשמל בישראל הוחלט להפריד בין אספקת החשמל ללקוחות, שנפתח לתחרות, לבין הולכת החשמל שזה מונופול טבעי של חברת החשמל (אין טעם להקים קווי חשמל מקבילים כדי להוליך חשמל ברחבי המדינה). כעת, אתם בעצם יכולים לקנות חשמל מספקי חשמל פרטיים. התחרות בתחום רק בתחילתה אבל החל מתחילת 2024 תוכלו לרכוש חשמל מספקים פרטיים. הראשונה להיכנס לתחום היא אלקטרה פאוור. היום היא הכריזה על שת"פ בינה ובין חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט. וזאת אחרי שחברת סלקום סלקום 1.85% שבשליטת דסק"ש דיסקונט השקעות 2.97% ומשק אנרגיה משק אנרגיה 1.81% (שרכשה את תחנת הכח הקונבנציונאלית דליה והפכה מחברת אנרגיה מתחדשת לחברה מסורתית) הודיעו על שת"פ דומה.

אז אלקטרה פאוור אלקטרה פאוור ואנלייט אנלייט אנרגיה 1.8%  מקימות מיזם משותף במטרה לספק חשמל לצרכנים ביתיים ולצרכנים עסקיים קטנים. אלקטרה פאוור תחזיק ב-65% ואנלייט ב-35%.

לפני כחודש כששאלנו את החברה מה צפי הרחבת הפעילות בתחום החשמל, התשובה הייתה: "אנחנו מתקרבים ל-30 אלף מנויים חדשים. ממשיכים לצמוח. נסיים את השנה ב-50 אלף מנויים חדשים. נגיע ל-300-400 אלף לקוחות הרבה לפני 8 שנים. ב-2025-2026. בכל הארץ יש 2 וקצת מיליון מנויים". האם משהו השתנה? חן מלמד, מנכ"ל אלקטרה פאוור שוחח עם ביזפורטל על ההתפתחויות בתחום ולאן זה הולך.

האם הכניסה של סלקום ומשק אנרגיה עלולה לפגוע בכם, אולי זאת הסיבה לאיחוד שלכם עם אנלייט?

מלמד: "נתחיל מזה שהשוק הזה הוא לא שוק לשחקן אחד. השוק הזה הוא עדיין יחסית חדש ואני מאמין שברגע שיתייצב יהיו בו 4-5 שחקנים. אני לא רואה סיבה לאיום כלשהו מצד סלקום, התחרות רק יכולה לעזור אחד לשני. ככל שבאים עוד שחקנים, הם יוצרים עוד מודעות. צרכן מן השורה במציאות של היום בטוח שהוא יכול לצרוך חשמל רק מחברת החשמל, לשמוע משהו אחר, ישמע לו אבסורדי. לכן, זה שוק שנוצר ומתהווה. צריך לעשות חינוך שוק, זה לא משהו שיבוא לבד".

מה ההבדל בין רכישות החשמל שעשיתם עם אנרג'יקס ופריים אנרג'י לבין השותפות הזו?

"כל מי שמייצר חשמל, בין אם זה אנלייט ובין אם זה אחרים, קונים את החשמל במחירי שוק. העסקה הזאת היא עסקה שבה יצרן שהוא מאוד משמעותי, מחליט שהוא רוצה לקפוץ למים העמוקים שקשורים לעולם האספקה והסחר. מבחינת ההבדל של צריכת החשמל, אין הבדל מהותי. האחרות הן ספק לקוח, מנגד אנלייט הוא שותף שיכנס להצלחות ולכשלונות של אלקטרה פאוור. הוא מבטיח כמות חשמל גדולה שהוא יביא שיהיו במחירי שוק. אנחנו לא נותנים לאנלייט שום יתרון מלבד לזה שהוא שותף איתנו באספקה. אז ההבדל הוא למעשה  שאנרג'יקס ופריים היו הספקים שלנו ולא שותפים, אנלייט שותפה שלנו במיזם הזה, בין אם זה בטוב ובין אם זה ברע."

חן מלמד, מנכ

חן מלמד, מנכ"ל אלקטרה פאאור. צילום: דרור סבג

דיברתם על יעדים של 300-400 אלף לקוחות עד 2026, האם אתם נשארים על אותם יעדים או ששיניתם?

"אנחנו מכוונים עדיין לאותם יעדים, ללא שינוי. יש לנו בסיס לקוחות מאוד גדול בגז, כך שיש לנו עם מי להתחיל. השותפות שלנו נוסדה בגלל ששתי החברות הן עם DNA חזק בתחומים שלהם, החיבור שלנו יוביל מהפך ושתי החברות משלימות אחת את השנייה. אנלייט היא בתחום של האנרגיות המתחדשות בישראל ויש לה יכולות ייצור חזקות. אנחנו לעומת זאת חברה שהמיקוד שלה הוא במשקי בית ויש לנו בסיס לקוחות מאוד גדול ושילוב של 2 התחומים האלה לגמרי יכול להצליח."

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לקוח שירצה לעבור להיות לקוח שלכם במקום של חברת החשמל - תוך כמה זמן הוא יחזיר את ההשקעה של מונה חשמל דיגיטלי?

"לקוח שלנו ישלם על מונה חשמל דיגיטלי כ-260 שקלים. בהנחה שחשבון חשמל ממוצע במשק בית בישראל הוא 500 שקל, הוא יחזיר את זה בחצי שנה פחות או יותר. כמובן שזה הממוצע וזה תלוי לקוח. יש לקוחות שצורכים יותר ויש לקוחות שצורכים פחות."

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סוחר 06/09/2023 19:38
    הגב לתגובה זו
    איך הלקוח יחזיר את עלות המונה תוך חצי שנה? איך??? 500 שח תשלום חודשי, 5% הנחה = 25 שח. 125 שח בחצי שנה. חמור
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

חלל נופלת 4.7%, מדד הבנקים עולה 1.2%, מדדי הדגל עולים עד 0.9%

השבוע נפתח בעליות של מדדי הדגל, וגם מגזר הפיננסים פותח בירוק, לאחר הנפילות של יום חמישי; נכנסים ליום ראשון האחרון שבו ייערך מסחר לפני מעבר למתכונת שני-שישי; אנרג'יקס מתממשת קלות - על מה נסגר המכרז המוסדי ומה זה אומר למניה?

מערכת ביזפורטל |

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?


היום יהיה זה יום הראשון האחרון שבו יתבצע מסחר ומשבוע הבא נעבור לשבוע של שני עד שישי, שבוע המסחר על הדרך יקוצר גם בכשעתיים כשבשישי הבורסה תיסגר בשעה 14:00. המעבר של הבורסה בתל אביב למתכונת מסחר של שני-שישי אמנם נועד לסנכרן אותנו עם השווקים הגלובליים, אבל יש לו גם מחיר יקר, איבוד היתרון היחסי של ישראל כ'מגיבה ראשונה'. עד היום, ימי ראשון בישראל שימשו כ'סייסמוגרף' ברמה גלובלית לאירועים שהתרחשו במהלך סוף השבוע. היכולת של משקיעים מקומיים וזרים להגיב בזמן אמת, בזמן שוול סטריט ואירופה סגורות, הפכה את תל אביב לזירה אסטרטגית שמרכזת עניין וזרימת כספים ייחודית. בביטול יום ראשון, אנחנו מוותרים על הייחודיות שלנו והופכים לעוד גרורה של השוק האמריקאי, במקום להיות השוק שנותן את הטון הראשון לשבוע המסחר החדש.

חוץ מזה יש חשש ששישי יהיה יום מסחר "מת" או דל מאוד בנזילות בגלל כניסת השבת. בעוד שבוול סטריט המסחר בעיצומו, בישראל הגופים המוסדיים והסוחרים הדתיים עשויים לצאת מהשוק מוקדם בעיקר בתקופת החורף בה השבת נכנסת מוקדם מה שעשוי להוביל למסחר מקוטע ופחות יעיל דווקא בשעות הקריטיות של סוף השבוע.



   


התנועות במדדים:מדד ת"א 35    מדד ת"א 90 0.61%   מדד ת"א 125 0.53%