הרכבת הקלה שדרות ירושלים
צילום: פייסבוק סעיף 27

הרכבת הקלה כבר נוסעת: כיצד ניתן לחסוך זמן וכסף בתשלום בדנקל?

בנסיעות ברכבת הקלה בגוש דן ובשימושים נוספים בתחבורה הציבורית, הנוסע הממוצע עשוי לחסוך עשרות ואפילו מאות שקלים על נסיעות בחודש זאת באמצעות בחירה נכונה ובכל מקרה במרבית המקרים האפליקציה תחשב את התעריף הנמוך ביותר האפשרי
נחמן שפירא | (2)

הרכבת הקלה הושקה בקול תרועה ביום חמישי האחרון, ראש הממשלה נתניהו יחד עם שרי הממשלה חגגו את הבשורה החדשה בישראל. אבל כמה יעלה לנו התענוג הזה?

הרפורמה בשיטת התשלומים עבור נסיעות בתחבורה ציבורית בישראל שנכנסה לתוקף לפני כשנה מאפשרת לנוסעי התחבורה הציבורית הקבועים והמזדמנים לשלם עבור נסיעותיהם באוטובוסים, ברכבות, במטרונית, ברכבת הקלה ובכרמלית באמצעות הסמארטפןן, מבלי להצטייד מראש בכרטיס רב-קו או להטעין אותו מראש בהכרח בכסף או בחוזי נסיעה לטווח ארוך (כדוגמת חופשי-חודשי). השירות מאפשר לנוסעים אשר משלמים באמצעות אפליקציה ליהנות מהנחה על ריבוי נסיעות על פי תקרה מצטברת ומחירים מוזלים.

ביבי ברכבת קובי גדעון לעמ

ראש הממשלה והשרים בגזרת הסרט של הרכבת הקלה. צילום קובי גדעון לע"מ

בניגוד לכרטיס הרב-קו אותו יש להטעין מראש בערך צבור או חוזה מתאים מראש - יומי או חודשי ובהתאם למרחק הנסיעה הרלוונטי, העלות המצטברת לנוסע מחושבת על ידי האפליקציה באופן אוטומטי, ומשקפת את סך הנסיעות שבוצעו בפועל יחד עם ההנחה המרבית שהנוסע זכאי לה, לרבות חופשי יומי, חופשי חודשי באזורי התיקוף השונים בהתאם לשיטת החישוב שנקבעה על ידי משרד התחבורה.

מבדיקה שערכה "מוביט-פנגו", נמצא כי בנסיעות ברכבת הקלה בגוש דן ובשימושים נוספים בתחבורה הציבורית הנוסע הממוצע עשוי לחסוך עשרות ואפילו מאות שקלים על נסיעות בחודש זאת באמצעות בחירה נכונה ובכל מקרה במרבית המקרים האפליקציה תחשב את התעריף הנמוך ביותר האפשרי.

חיסכון של מאות שקלים

 

עלות הנסיעה הבודדת בכבת הקלה בטווח של עד 15 ק"מ (אזור תעריף צהוב) עומדת על 5.5 שקל, ועלות הנסיעה בטווח של מעל 15 ק"מ (אזור תעריף ירוק) עומדת על 12 שקלים.

לפי הנתונים הללו, נוסע המשתמש באוטובוס וברכבת הקלה הלוך חזור מפתח תקווה לקרליבך (כולל מעבר תוך 90 דקות בין הנסיעה באוטובוס לרכבת הקלה ) ישלם 5.5 שקל בעבור כל כיוון ועד 11 שקל באופן יומי באפליקציה, הדומה לשימוש בערך צבור, לעומת 12.5 שקל ברכישת חופשי יומי. בשימוש ב-10 ימים בעבור אותן נסיעות ישלם 110 שקל באפליקציה או בערך צבור לעומת 125 שקל ברכישת חוזים של חופשי-יומי. עלות של חופשי חודשי ברב-קו תעלה לנוסע 225 שקל, כלומר חיסכון של עד 100 שקל עבור אותן נסיעות באפליקציה.

קיראו עוד ב"בארץ"

 בדיקה נוספת על הנסיע ברכבת הקלה מצאה כי נוסע המעוניין לנסוע ברכבת הקלה לאורך כל מסלולה הלוך חזור מפתח תקווה ועד בת-ים ישלם 12 שקל בעבור כל נסיעה ועד 24 שקל באופן יומי באפליקציה או ברב קו. בשימוש חודשי (21 ימים) בעבור אותן נסיעות ישלם באפליקציה 225 שקל השווה גם לעלות חופשי-חודשי. ברב-קו בערך צבור ישלם 504 שקל בעבור אותן נסיעות. כלומר עלות הגבוהה ב-279 שקל לעומת שימוש באפליקציה או רכישת חופשי-חודשי. 

כמו כן, לפי הנתונים, נוסע המשתמש באוטובוס פנימי באשדוד, ברכבת ישראל לת"א וברכבת הקלה כולל מעבר תוך 90 דקות (בין הנסיעה באוטובוס לרכבת הקלה ) ישלם  23.5 שקל לכל כיוון ועד 28 שקל באופן יומי באפליקציה, בדומה לעלות חופשי-יומי, לעומת 47 שקל בערך צבור ברב-קו. בשימוש ב-10 ימים בעבור אותן נסיעות ישלם באפליקציה או בקניית חוזה חופשי-חודשי 255 שקל לעומת 470 שקל בערך צבור ברב-קו, כלומר חיסכון של 215 שקל.

חיסכון של עד 700 שקל

לפי הנתונים שנמסרו ניתן לחשב גם את עלות הנסיעה של נוסע המשתמש באוטובוס פנימי בנתניה, ברכבת ישראל לת"א וברכבת הקלה עד אצטדיון בלומפילד (כולל מעבר תוך 90 דקות בין הנסיעה באוטובוס לרכבת הקלה ) שישלם 23.5 שקל לכיוון ועד 28 שקל באופן יומי באפליקציה, עלות השווה לעלות חוזה חופשי-יומי לעומת 47 שקל בערך צבור. בשימוש חודשי בעבור אותן נסיעות ישלם באפליקציה או בקניית חוזה חופשי חודשי 255 שקל לעומת 987 שקל בערך צבור ברב-קו - חיסכון של 732 שקל.

גם נוסע מירושלים לת"א הלוך חזור יכול לחסוך. הנוסע שישתמש ברכבת הקלה בירושלים, רכבת לת"א ובדנקל בת"א תוך 90 דקות ישלם עד 37 שקל בתשלום באפליקציה, עלות של חופשי יומי, לעומת 59 שקל בערך צבור. במידה ויסע 10 ימים בחודש ישלם באפליקציה 370 שקל לעומת 410 שקל חופשי חודשי או 590 שקל בערך צבור, כלומר חיסכון של עד 220 שקל בשימוש באפליקציה. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לאפשר גם ברב קו את השירות הזה (ל"ת)
    אילן 21/08/2023 03:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אלון 20/08/2023 21:31
    הגב לתגובה זו
    ביום.
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |


קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

 

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.