מגן אור, הגרסה הימית: רפאל חושפת מערכת הגנה חדשה
חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ תחשוף בתערוכה ימית שתפתח השבוע בסינגפור, את מערכת הלייזר מגן אור שלה - Naval IRON BEAM. המערכת, בגרסתה הימית, נועדה להגן על ספינות ממגוון איומים ולפעול בשילוב עם מערכת ההגנה האוויריות C-Dome - כיפת ברזל בגרסה הימית. הפתרון באנרגיה מקוונת (לייזר) מספק יכולת ההגנה קריטית הרלוונטית במיוחד בזירה הימית.
הגנה על ספינות ממגוון איומים
רק בחודש שעבר דיווחנו כאן על עסקת ענק לרפאל, שתמכור טילי "ספייק" ליוון תמורת 1.4 מיליארד שקל. ההסכם בין שתי המדינות (GTG) היה לייצוא טילי ספייק ימיים, אוויריים ויבשתיים מתוצרת החברה. מי שהוביל את ההסכם הוא אגף היצוא הביטחוני במשרד הביטחון. עוד קודם לכן, חיל הים הפיליפיני הכניס לאחרונה לשירות המבצעי שלו שתי ספינות של רפאל, בעסקה של מאות מיליוני דולרים. הספינות שסופקו לחיל הים הפיליפיני יהיו כלי השיט הראשונים הכוללים חליפת לחימה ימית מלאה.
מערכת מגן אור ימי מיועדת ליירט איומים שונים כגון רקטות בליסטיות, רחפנים וכטב"מים (כלי-טיס בלתי מאוישים) מסוגים וגדלים שונים. שימוש במערכת מגן אור ימי מאפשר לספינות להתמודד עם התקפה משולבת של מספר איומים כגון טילים לוכחי ים וכטב"מים רבים בו זמנית (תרחיש סטורצייה).
בנוסף, רפאל תחשוף יכולת התקנה חדשה של מערכת כיפה ימית באופן מודולרי (C-DOME Mission Module), אשר יאפשר התקנה על פי צורך מבצעי, מבלי לבצע תהליכי אינטגרציה מורכבים, למגוון רחב של ספינות שלהן אין יכולת הגנה מובנית מפני טילים ואיומים אוויריים אחרים, ברמת גמישות וניידות גבוהה בשדה הקרב הימי.
מערכת C-DOME מתוצרת רפאל, היא הגרסה הימית של "כיפת ברזל". המערכת הימית נמצאת בשימוש והנה מבצעית בחיל הים הישראלי, והיא נועדה להגן על נכסים ימיים ויבשתיים מול מגוון רחב של איומים. בשיתוף עם משרד הביטחון-מפא"ת, הצליחה רפאל להתאים מערכת זו לכלי-שיט מרכזיים כמו ספינות סער 6 של חיל הים הישראלי, אשר ביצעה את היירוטים בניסויים הימיים הראשונים של המערכת בתחילת השנה שעברה. מערכת ה-C-Dome מורכבת משלושה רכיבים ראשיים: מיירטי טמי"ר, יחידת שיגור-אנכי ורכיב שליטה ובקרה.
הגרסה הימית של "כיפת ברזל". המערכת החדשה
ד"ר רן גוזלי סמנכ"ל בכיר, ראש חטיבת יבשה וים ברפאל: "האיומים נגד כלי-שיט מתרבים במהירות והופכים ליותר ויותר מתוחכמים. מתקפות מתואמות ומתוזמנות של טילים נגד ספינות ונחילי כטב"מים, הם שהובילו לצורך קריטי של פיתוח מערכות הגנה ליירוט אפקטיבי של איומים אלו".
'מגן אור' (IRON BEAM) של רפאל היא מערכת נשק לייזר באנרגיה גבוהה (HELWS) והיא מערכת הלייזר הראשונה מסוגה שהוכיחה יירוט של מגוון איומים אוויריים. יכולת נוספת של רפאל שתוצג בתערוכה היא הטייפוןC Mk30-C המאפשר יכולת מעולה בהגנה מאיומים אוויריים, ימיים או יבשתיים. בתחילת השנה, מערכת טייפון בשליטה מרחוק של רפאל הוכיחה בהצלחה יכולות יירוט של רחפנים.
רפאל היא מנוע צמיחה כלכלי עבור מדינת ישראל. היא מעבירה בכל שנה 50% מרווחיה לקופת המדינה. מאז הפיכתה לחברה עסקית העבירה רפאל למדינה דיבידנדים בסך של כ- 2.5 מיליארד שקל. גם המספרים שלה ל-2022 מדברים בעד עצמם. היא רשמה מכירות בהיקף של 11,586 מיליון שקל ורווח נקי של 503 מיליון שקל. צבר ההזמנות לתקופת הדוח עמד על 35,636 מיליון שקל (כ-3 שנות מכירה).
- 1.למלחמה בארגוני פשע.....אידיאלי (מבלי לפתח איך ומה...) (ל"ת)ביאליק 02/05/2023 21:36הגב לתגובה זו
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
חן שרייבר (ניב קנטור)תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל
מאמר דעה של נשיא לשכת רואי החשבון לקראת הבחירות בלשכה: על מבנה ההנהגה והבחירה הדמוקרטית
על רקע הבחירות מחר בלשכת רואי החשבון, שבמסגרתן צפויים חברי הלשכה להצביע גם על שינוי תקנון הנוגע למבנה ההנהגה ולמשך כהונת נשיא הלשכה מתפרסם המאמר הבא. אחד הסעיפים המרכזיים שעומדים על הפרק הוא ביטול מגבלת הקדנציות הרצופות
לנשיא, מהלך שעורר בחודשים האחרונים חילוקי דעות בתוך הלשכה. הדברים שלהלן משקפים את עמדתו של נשיא הלשכה המכהן, חן שרייבר, כפי שהיא מובאת במאמר דעה מטעמו.
מעמד המקצוע הוא הנושא החשוב ביותר שנמצא על סדר יומי מאז הודעתי על כניסה לחיים הציבוריים והתמודדתי על נשיאות לשכת רואי החשבון בישראל. הוא החזון, הוא הדרך, הוא העתיד של כולנו. כל בר דעת יודע שבשביל שמעמד המקצוע שלנו יהיה במקום הראוי לו – בקדמת הבמה של המגזר העסקי בישראל, אנו צריכים לשכה חזקה, שהכוח נמצא בידי כלל חבריה ולא בידי קבוצה מצומצמת.
לכן בקדנציה הראשונה שלי כנשיא לשכת רואי החשבון, הובלתי את המעבר לבחירות דיגיטליות בין חברות וחברי הלשכה לוועד ולנשיאות. כעת, אנחנו עתידים להשלים את המהלך עם הסרת מגבלת קדנציות, שהוא הלכה למעשה מימוש של עקרונות הדמוקרטיה המהותית, כאשר המטרה היא להשאיר בידי חברי הלשכה, ובידיהם בלבד, את הכוח והחופש לבחור את ההנהגה כהבנתם, פעם בשלוש שנים.
מדוע מדובר במהלך דמוקרטי וכל כך חשוב? מכיוון שהבחירה אם להישאר עם ההנהגה באשר היא, תהיה אך ורק בידי החברות והחברים בכל שלוש שנים. במסגרת התהליך, ההכרעה עוברת אך ורק לכלל החברים, כמקובל בלשכות המקבילות כמו לשכת עורכי הדין ולשכת יועצי המס, ואנו מחסלים בעצם את ההצבעה המיושנת בקלפיות והבחירה של ההנהגה בידי קומץ עסקנים.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- "הסיבה שהנגיד לא הוריד ריבית היא פוליטית, הוא רוצה שהממשלה תקצץ בהוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב לציין כי מעבר לערך הדמוקרטי החשוב והמעבר להתנהלות תקינה, בריאה ושמכבדת את המקצוע שלנו, מדובר בצעד בהתאם להחלטה גורפת של הוועד המרכזי של לשכת רואי החשבון, שהתקבלה בהצבעה של 23 בעד ו-9 נגד. חברות וחברי לשכה רבים יודעים כי זהו צעד חשוב שמאפשר ראייה לטווח ארוך והובלה רציפה של רפורמות מהותיות – הן בתוך המקצוע והן ברמת המשק. בתקופה שבה הלשכה נדרשת למעורבות עמוקה יותר בקידום נושאים פיננסיים, רגולטוריים וכלכליים שתומכים בפיתוח המשק והכלכלה, רציפות ניהולית היא תנאי קריטי להצלחה.
