ספינה רפאל
צילום: יחצ

מגן אור, הגרסה הימית: רפאל חושפת מערכת הגנה חדשה

מערכת מגן אור ימי מיועדת ליירט איומים שונים כגון רקטות בליסטיות, רחפנים וכטב"מים מסוגים וגדלים שונים. היא תוצג בתערוכה מיוחדת בסינגפור ועתידה להשתלב עם מערכת "כיפת ברזל" הימית
איציק יצחקי | (1)
נושאים בכתבה כיפת ברזל רפאל

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ תחשוף בתערוכה ימית שתפתח השבוע בסינגפור, את מערכת הלייזר מגן אור שלה - Naval IRON BEAM. המערכת, בגרסתה הימית, נועדה להגן על ספינות ממגוון איומים ולפעול בשילוב עם מערכת ההגנה האוויריות C-Dome - כיפת ברזל בגרסה הימית. הפתרון באנרגיה מקוונת (לייזר) מספק יכולת ההגנה קריטית הרלוונטית במיוחד בזירה הימית. מערכת הגנה רפאל צילום: יח הגנה על ספינות ממגוון איומים

רק בחודש שעבר דיווחנו כאן על עסקת ענק לרפאל, שתמכור טילי "ספייק" ליוון תמורת 1.4 מיליארד שקל. ההסכם בין שתי המדינות (GTG) היה לייצוא טילי ספייק ימיים, אוויריים ויבשתיים מתוצרת החברה. מי שהוביל את ההסכם הוא אגף היצוא הביטחוני במשרד הביטחון. עוד קודם לכן, חיל הים הפיליפיני הכניס לאחרונה לשירות המבצעי שלו שתי ספינות של רפאל, בעסקה של מאות מיליוני דולרים. הספינות שסופקו לחיל הים הפיליפיני יהיו כלי השיט הראשונים הכוללים חליפת לחימה ימית מלאה. מערכת מגן אור ימי מיועדת ליירט איומים שונים כגון רקטות בליסטיות, רחפנים וכטב"מים (כלי-טיס בלתי מאוישים) מסוגים וגדלים שונים. שימוש במערכת מגן אור ימי מאפשר לספינות להתמודד עם התקפה משולבת של מספר איומים כגון טילים לוכחי ים וכטב"מים רבים בו זמנית (תרחיש סטורצייה).   בנוסף, רפאל תחשוף יכולת התקנה חדשה של מערכת כיפה ימית באופן מודולרי (C-DOME Mission Module), אשר יאפשר התקנה על פי צורך מבצעי, מבלי לבצע תהליכי אינטגרציה מורכבים, למגוון רחב של ספינות שלהן אין יכולת הגנה מובנית מפני טילים ואיומים אוויריים אחרים, ברמת גמישות וניידות גבוהה בשדה הקרב הימי. מערכת C-DOME  מתוצרת רפאל, היא הגרסה הימית של "כיפת ברזל". המערכת הימית נמצאת בשימוש והנה מבצעית בחיל הים הישראלי, והיא נועדה להגן על נכסים ימיים ויבשתיים מול מגוון רחב של איומים. בשיתוף עם משרד הביטחון-מפא"ת, הצליחה רפאל להתאים מערכת זו לכלי-שיט מרכזיים כמו ספינות סער 6 של חיל הים הישראלי, אשר ביצעה את היירוטים בניסויים הימיים הראשונים של המערכת בתחילת השנה שעברה. מערכת ה-C-Dome מורכבת משלושה רכיבים ראשיים: מיירטי טמי"ר, יחידת שיגור-אנכי ורכיב שליטה ובקרה. מערכת כיפת ברזל ימית של רפאל. צילום: יח הגרסה הימית של "כיפת ברזל". המערכת החדשה ד"ר רן גוזלי סמנכ"ל בכיר, ראש חטיבת יבשה וים ברפאל: "האיומים נגד כלי-שיט מתרבים במהירות והופכים ליותר ויותר מתוחכמים. מתקפות מתואמות ומתוזמנות של טילים נגד ספינות ונחילי כטב"מים, הם שהובילו לצורך קריטי של פיתוח מערכות הגנה ליירוט אפקטיבי של איומים אלו".   'מגן אור' (IRON BEAM) של רפאל היא מערכת נשק לייזר באנרגיה גבוהה (HELWS) והיא מערכת הלייזר הראשונה מסוגה שהוכיחה יירוט של מגוון איומים אוויריים. יכולת נוספת של רפאל שתוצג בתערוכה היא הטייפוןC Mk30-C המאפשר יכולת מעולה בהגנה מאיומים אוויריים, ימיים או יבשתיים. בתחילת השנה, מערכת טייפון בשליטה מרחוק של רפאל הוכיחה בהצלחה יכולות יירוט של רחפנים. רפאל היא מנוע צמיחה כלכלי עבור מדינת ישראל. היא מעבירה בכל שנה 50% מרווחיה לקופת המדינה. מאז הפיכתה לחברה עסקית העבירה רפאל למדינה דיבידנדים בסך של כ- 2.5 מיליארד שקל. גם המספרים שלה ל-2022 מדברים בעד עצמם. היא רשמה מכירות בהיקף של 11,586 מיליון שקל ורווח נקי של 503 מיליון שקל. צבר ההזמנות לתקופת הדוח עמד על 35,636 מיליון שקל (כ-3 שנות מכירה).  

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    למלחמה בארגוני פשע.....אידיאלי (מבלי לפתח איך ומה...) (ל"ת)
    ביאליק 02/05/2023 21:36
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.