מושב הקיץ של הכנסת נפתח אתמול בצהריים, ולממשלה יש קצת פחות מחודש בכדי להעביר את תקציב המדינה בקריאה שנייה ושלישית, עד ליום ה-29 במאי. אחרת אין ממשלה והולכים לבחירות. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עוסק בתקציב, ואך ורק בתקציב יגידו לכם אנשיו, וזו הסיבה שהמינויים באוצר לא מתקדמים כרגע. טוב, זה לפחות התירוץ אותו שומעים כבר תקופה ארוכה במסדרונות משרד האוצר. אז איך זה שכבר מספר חודשים המערכת החשובה בישראל מתפקדת בהרכב חסר? ועד כמה חסר - תארו לכם שלמשחק של מכבי ת"א ביורוליג, יעלו בהרכב רק שניים, שלושה, זו פחות או יותר המשמעות של חוסר המינויים באוצר.

 

שרים וזה לא סוד, אוהבים למנות בעלי תפקידים, למזלו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עם כניסתו למשרד האוצר הגיעה לפתחו שורה ארוכה של מינויי בכירים. משרת הכלכלן הראשי, מנהל רשות המיסים, ממונה שוק ההון, ממונה על השכר, יו"ר רשות ניירות ערך, המפקח על הבנקים ובסוף השנה גם התפקיד היוקרתי מכולם, נגיד בנק ישראל. אז איך זה שמכל התפקידים הללו נכון להיום אויש רק תפקיד אחד? לפני המינויים החסרים, נתחיל ממינוי אחד במשרד שכן בוצע ויצא לפועל, מינויו של מנכ"ל המשרד שלומי הייזלר, שהחליף בתפקידו את רם בלינקוב, מנכ"ל המשרד הקודם, לקראת סוף חודש ינואר. מנכ"ל המשרד באופן מסורתי מסיים את תפקידו עם סיום תפקידו של השר הקודם והשר מביא איתו מנכ"ל חדש וכך גם קרה הפעם.

 

ואולי לעיכוב מינוי הבכירים יש סיבה נוספת, לא רק חוסר בזמן עקב הכנת תקציב המדינה? אלא רצון להחלשת פקידי האוצר לפני העברת התקציב.

 

בצלאל סמוטריץ', צילום: ניב מוסמן, לעמ

אין בכירים באוצר

מי שציפה כי מינויו של היילזר יבשר על קידום יתר מינויים בצמרת האוצר התבדה. רבים ציפו לבליץ של מינויים אך הדבר לא קרה, והבכירים שסיימו את תפקידם לאחר שמונו עוד בתקופתו של שר האוצר לשעבר משה כחלון, התבקשו לשאת בתפקיד עוד מספר חודשים. כך היה עם הכלכלנית הראשית במשרד האוצר שירה גרינברג, שסיימה קדנציה של ארבע שנים, והתבקשה להאריך את כהונתה לעוד מספר חודשים וצפויה לסיים את תפקידה בחודש יוני. גם מינויו של מנהל רשות המיסים ערן יעקב שמשמש בתפקידו כבר 5 שנים הוארך בינתיים עד אמצע חודש יוני. ברשות מסבירים כי יעקב לא ישאיר את הרשות ללא מנהל, וכי אם יהיה צורך הוא ימשיך בתפקידו עד להגעתו של מחליף קבוע. יו"ר רשות ניירות הערך ענת גואטה סיימה קדנציה של חמש שנים, ולאחר שתפקידה הוארך כבר מספר פעמים כל פעם בחודש היא סיימה את תפקידה והרשות מתנהלת כיום ללא יו"ר.

• בהשקעה של 100 מיליון שקלים תכנית IsraLab יוצאת לדרך
• הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

 

בנוסף, המפקח על הבנקים יאיר אבידן הודיע כי יסיים את תפקידו לאחר 3 שנים, והוא גם כן צפוי לסיים את תפקידו בחודש יוני. גם משרת יו"ר רשות שוק ההון לא מאוישת כבר שמונה חודשים, ועמית גל משמש כממלא מקום.

 

והבכיר מכולם, נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון צפוי לסיים את תפקידו בחודש דצמבר. ההערכות הן כי הוא אינו מעוניין להמשיך בתפקיד, אך טרם ידוע האם בכוונת ראש הממשלה ושר האוצר לנסות ולשכנעו להאריך את תפקידו או להביא מועמד חדש לתפקיד.

 

• תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל
• הפחתה משמעותית בהנחות הארנונה: איך השינויים לשנת 2026 ישפיעו על המשפחות?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...

המודעות של משרד האוצר בניסיון למצוא מועמדים

המחסור במינויים פוגע בכל המערכת - הנה שלל דוגמאות

לא דומה בכיר בתפקיד שבא למספר שנים לאחד שמאריכים לו את התפקיד מדי חודש. במשרד האוצר תפקיד הבכירים חשוב מאין כמוהו, וכאשר הבכירים אינם בכירים כי הם לא ממונים לקדנציה, אלא לחודש אחד או למספר חודשים כל פעם הם לא יכולים לעשות את תפקידם.

 

באוצר מסרבים להכיר בבעיה, והם מציגים את מינויו של אפי מלכין לתפקיד הממונה על השכר, ביום חמישי האחרון, וזאת לאחר מספר חודשים בהם הוא כיהן כממלא מקום, כהוכחה לכך שאין שום בעיה במינוי הבכירים. מינויים לוקחים זמן אומרים שם - אבל במקביל גל הפרישות באוצר ממשיך, ועכשיו יצרכו למנות מנהל גם לחטיבת תשתיות ופרויקטים במשרד האוצר.

 

לא מעט דובר בתקופה האחרונה על השפעתו הרבה של פורום קהלת על מהלכי הממשלה עד כה. וזה לא סוד גם שתפיסתו הכללית של שר האוצר דומה מאוד לתפיסת הפורום, אז האם אנו צפויים לחזרתו האפשרית של ד"ר מיכאל שראל לאחד מהתפקידים הבכירים במשרד האוצר? שראל, שמכהן בשנים האחרונות כראש פורום קהלת לכלכלה, כיהן בעבר בתפקיד הכלכלן הראשי במשרד האוצר והתפטר ממנו בשנת 2014 במחאה על תוכניתו חסרת ההיגיון מבחינה כלכלית של שר האוצר דאז יאיר לפיד – 'תוכנית מע"מ אפס' לטיפול בעליית מחירי הדיור. תוכנית שלבסוף לא יצאה אל הפועל, ככל הנראה גם בגלל ההתנגדות העזה לכך של שראל. מטעמו של שראל סירבו להתייחס לנושא.

 

ואולי לעיכוב מינוי הבכירים יש סיבה נוספת, לא רק חוסר בזמן עקב הכנת תקציב המדינה? לבכירי האוצר יש השפעה רבה וכוח רב על מהלכי משרד האוצר. ייתכן מאוד שבתקופה הרגישה הנוכחית של הממשלה, לאור ההתנגדות לרפורמה המשפטית, ובכלל בתקופה הכלכלית המאתגרת הנוכחית, ולאור דיוני התקציב, נוח לשר האוצר שאין לו כרגע בכירים שיושבים מולו בשולחן הדיונים, והוא יוכל להתקדם בינתיים ולהעביר את התקציב כראות עיניו ללא הפרעה.

כשאין מנהלים חזקים שדוחפים את האג'נדה של הגוף עליו הם ממונים קשה לצפות לראות רפורמות משמעותיות בחוק ההסדרים, שחייב לעבור יחד עם תקציב המדינה. חוק ההסדרים הוא הדרך של הממשלה מאז המשבר הגדול של ישראל בשנות ה-80 להעביר חקיקה ממשלתית חשובה לטובת הציבור שלא מצליחים להעביר בחקיקה רגילה בכנסת, אם זה בגלל לוביסטים חזקים, או חברי כנסת שנכנעים לקבוצות לחץ אינטרסנטיות. מנהל של רשות המסים יכול למשל להציע לצמצם את הפטורים השונים שיש במשק ועל פי הכלכלנים מעוותים את התמריצים וגורמים לעיוותי מס. כך, הכלכלנים אומרים שצריך לבטל את מע"מ אפס על פירות וירקות, הפטור באילת, ושורה של פטורים אחרים. 

ממונה על רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון יכול לקדם רפורמות חשובות לטובת הציבור כמו הגברת התחרות בין הגופים השונים, הפחתת דמי ניהול, יצירת הלימה בין ביצועים של הקופות, חברות הביטוח ובתי ההשקעות, לבין גובה דמי הניהול שהם יכולים לגבות - הצלחתם להכות את השוק קחו דמי ניהול גבוהים יותר. פישלתם? קחו פחות או בכלל לא.

 

ממונה על רשות ניירות ערך יכול לפעול להקשחת תנאים על דירקטורים בחברות, העברת חקיקה שתגביר רגולציה על חברות ציבוריות ותעודד אותם לפרסם למשל דוחות אחריות תאגידית (ESG) או שתגרום להן לא לפרסם את הדוחות הכספיים ביום האחרון שמותר להן. 

בתחום הפיקוח על הבנקים ובנק ישראל, אמנם שניהם עדיין בתפקיד אבל מפקח חזק על הבנקים יכול לקדם תחרות משמעותית בין הבנקים בישראל. למעשה, אין בישראל באמת תחרות. לא הוקם בנק בישראל עשרות שנים (ותודה באמת שהוקם עכשיו וואן זירו. זו לא תחרות). הוא יכול 'ליישר' את האינטרסים של הבנקים לאלה של הציבור גם בהורדת דמי ניהול, גם בייעוץ שהם נותנים ללקוחות, במתן שוט חזק יותר על הבנקים כך שיגלגלו את הריביות לפיקדונות של הציבור (הרי את הריבית על ההלוואות הם יודעים להעלות מצוין, מדוע לא גם את הפיקדונות), ואולי גם ביטוח ממשלתי על הפיקדונות בבנקים - כדי למנוע אובדן של מאות אלפי שקלים לציבור במקרה של קריסת בנק. הבנקים הרוויחו בשנה האחרונה 22 מיליארד שקל. לא יקרה להם שום אסון גם אם הם ירוויחו כמה מיליארדים פחות בשנה.

האם לאחר התקציב אנו צפויים לבליץ של מינויים? סביר להניח שלאחר העברת התקציב כבר אי אפשר יהיה להמשיך ולהתחמק מהנושא, והפקק במינויי הבכירים באוצר ישתחרר, לפחות חלקית.

 

ומה אומרים במשרד האוצר בתגובה?

באופן מוזר למדי, פנינו למשרד האוצר לקבל את תגובתם לעיכוב במינויים, והם שלחו לנו בתגובה את המודעות אותן פרסמו בעיתונים, על הקמת ועדה לאיתור מועמדים לתפקיד הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון ולתפקיד מנהל רשות המיסים. במודעה צוין כי ניתן להגיש מועמדויות לתפקיד עד לתאריך ה-12 במאי.

 

אם ניקח בחשבון שעבודת וועדות האיתור הללו לוקחות מספר חודשים, הרי שלפחות לגבי שני התפקידים הללו לא צפויים מינויים בקרוב. בין השמות שהוזכרו כמועמדים למינוי ברשות המיסים דובר על מירי סביון, וירון גינדי, כאשר מאיר לוין הוזכר כמועמד ברשות ניירות הערך.