רכב חשמלי
צילום: יחצ פרטנר

מסירות המכוניות החשמליות לחודש אפריל - מניית Li-Auto בעלייה

לעומתה, אקספנג ו-NIO פספו את צפי המסירות; ולמרות ששלושת החברות עקפו ביחד את הצפי, המשקיעים ציפו למספרים גבוהים יותר
דור עצמון |

חודש חדש מביא נתוני מסירה חדשים של כלי הרכב החשמליים לבחינת המשקיעים. אחרי החודש שהיה למניית טסלה זה עתה, המשקיעים מקווים למספרים מוצקים משאר יצרניות ה-EV.

המספרים המוקדמים של יצרניות הרכב החשמלי הסיניות NIO, XPeng ו-Li Auto נראו בסדר, אך ללי-אוטו היה חודש בולט בהשוואה לשתיים האחרות. בסך הכל, השלושה מסרו 39,418 כלי רכב, לעומת 38,203 כלי רכב שנמסרו במרץ. הצמיחה הייתה טובה, אבל וול סטריט חיפשה קרוב יותר ל-43,000 יחידות ביחד. המשלוחים החודשיים הגיעו לשיא בדצמבר 2022 עם 48,000 יחידות, אך התמריצים לרכישת רכבים חשמליים בסין הסתיימו בדצמבר, ותרמו לצניחה במסירות בתחילת השנה.

ללי-אוטו LI AUTO INC היה כאמור החודש הטוב ביותר מבין השלושה, כשזו סיפקה 25,681 כלי רכב. האנליסטים ציפו לכ-22,000 יחידות, עלייה מכמעט 21,000 יחידות שנמסרו במרץ וזינוק מ-4,167 שנמסרו באפריל 2022. בהקשר זה יצויין שהמשלוחים לפני שנה הושפעו מסגרי הקורונה כמו גם מחסור בחלקים.

תעודות הפקדון האמריקאיות הרשומות בארה"ב (ADR) עלו ב-3% במסחר המוקדם כאשר החוזים העתידיים על הנאסד"ק וה-S&P 500 נסחרו ללא שינוי.

XPeng XPENG מסרה 7,079 יחידות בחודש אפריל, בהתאם לתחזיות האנליסטים ובדומה ל-7,002 יחידות שנמסרו במרץ. המסירות, לעומת זאת, הן מתחת ל-9,002 יחידות שנמסרו באפריל 2022. בדצמבר 2021 הגיעו המסירות החודשיות של XPeng לשיא עם 16,000 יחידות. החברה עבדה על הצגת דגמים חדשים שיעזרו להגביר את המכירות. ה-ADR של XPeng עלו בכ-2.1% במסחר המוקדם.

נראה של-NIO NIO INC היה לו החודש החלש ביותר. החברה מסרה 6,658 יחידות בזמן שהאנליסטים חיפשו בערך כפול מזה. NIO מסרה 10,378 יחידות בחודש מרץ ו-5,074 יחידות באפריל 2022, על רקע האטות הקשורות לקורונה. ה-ADRs של NIO עלו ב-0.5% במסחר המוקדם.

בכניסה למסחר, ה-ADR הנסחרים בארה"ב של NIO ו-XPeng ירדו בכ-19% ו-4% השנה, בהתאמה, בעוד ה-ADR של לי-אוטו עלה בכ-15%.

סימנים מוקדמים מצביעים על צמיחה מחודש לחודש עבור שוק החשמל הסיני, השוק הגדול בעולם לרכבים חשמליים חדשים. המשקיעים מקבלים את מספרי המסירות הסיניים של טסלה בהמשך החודש מספקי נתונים בתעשייה, זאת מכייון שטסלה עצמה לא מוסרת את נתוני המשלוחים חודשיים שלה. טסלה מסרה במרץ כ-77,000 כלי רכב בסין, לעומת כ-66,000 שנמסרו במרץ 2022. באפריל 2022, ולאור סגרי הקורונה, טסלה מסרה רק 1,500 יחידות בסין.

מניית טסלה צנחה ביותר מ-20% באפריל לאחר שהורדות נוספות במחירי הרכב עוררו שאלות לגבי הביקוש לרכבי רכב ולאחר שטסלה דיווחה על שולי רווח חלשים מהצפוי ברבעון הראשון ב-19 באפריל. ולמרות הירידה באפריל, מניית טסלה הייתה בעלת ביצועים טובים עם עלייה של כ-33% מתחילת השנה, בעוד שה-S&P ונאסד"ק עלו בכ-8% ו-17%, בהתאמה.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


2025 בשווקים2025 בשווקים
מעבר לים

סיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים

במשך שנת 2025 נרשמו זעזועים רבים בשווקים, חלקם קשורים ישירות לכלכלה, חלקם פחות, החל מ"יום השחרור, ועד השבתת המשקל - כל אחד מהם מספיק כדי לגרום לשוק דובי משמעותי, אבל למרות הכל וול סטריט רושמת שנה נוספת, שלישית ברציפות, של עליות חדות; וגם - מה מצפה בשנת 2026?

גיא טל |


השנה הסוערת שהסתיימה בעליות דו ספרתיות

הגיע העת לסכם את שנת 2025, שנה סוערת למדי שהושפעה מהרבה מאד גורמים לאו דווקא כלכליים. סך הכל וול סטריט הפגינה חוסן אל מול זעזועים רבים, החל ממלחמת הסחר באפריל, דרך השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה, אינפלציה דביקה באזור ה-3% ועד לחששות מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית, במידה ואכן מדובר בבועה. מי זוכר כבר את ה"איום" של "דיפסיק" הסיני שהפיל את השווקים לכמה שבועות ונעלם כלא היה בתוך השנה רבת האירועים. סך הכל, למרות הכל, מדד ה-SP500 מסיים שנה שלישית רצופה עם עליות נאות שמסתכמות בכ-17% נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ואילו הנאסד"ק עם שנה נוספת של יותר מ-20%. הדאו לא מפגר הרבה מאחור עם כ-14%. שלא כרגיל, השווקים הבנלאומיים הציגו תשואות טובות אף יותר, עם 22% בדאקס, 21% בפוטסי הבריטי, 26% בניקיי ו-29% בהאנג סנג. אילו האירועים המרכזיים שהשפיעו על השווקים בשנה החולפת. 

ינואר: דיפסיק והנפילה של אנבידיה – בועת הבינה המלאכותית

בינואר 2025 חווה שוק השבבים את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שלו. חברת הסטארט-אפ הסינית DeepSeek הכריזה על פיתוח מודל R1 בעלות מזערית יחסית למודלים המערביים, תוך שימוש בשבבים סיניים פחות חזקים. ההכרזה הזו זעזעה את הנחת היסוד של וול-סטריט לפיה יש צורך בחומרה יקרה של אנבידיה כדי להשיג ביצועים ברמה גבוהה. ב-27 בינואר 2025 רשמה אנבידיה הפסד של כ-589 מיליארד דולר בשווי השוק ביום אחד – הירידה היומית הגדולה בהיסטוריה עבור חברה בודדת. למרות זאת, החברה הצליחה להתאושש במהלך השנה ולהגיע לשווי של 5 טריליון דולר, כשהיא נתמכת בביקוש בלתי פוסק מצד ענקיות הענן. התעוררו ספקות ביחס לשאלה האם החברה הסינית אכן פתחה מודל בעלות כזו, אם אכן לא היה שימוש בשבבים של אנבידיה בצורה כזו או אחרת ועוד. בסופו של דבר, השוק גם התחיל להבין שמלבד "אימון המודל" יש גם את ה"שימוש במודל" שדורש לא פחות ואולי אף יותר כוח מחשוב, והביא להוצאות עתק על בניית תשתיות מחשוב שיאפשרו את השימוש ההולך וגובר בבינה המלאכותית. יחד עם זאת ההתגברות על האנקדוטה של דיפסיק לא חיסלה את החששות סביב "בועת הבינה המלאכותית", חשש שחזר לכותרות פעם אחר פעם במהלך השנה מסיבות שונות. החברות הגדולות ממשיכות להוציא הוצאות עתק על בניית תשתיות יקרות, כשההכנסות, לפחות לבינתיים, לא מצדיקות את ההוצאות. חשש מיוחד מעוררת חלוצת הבינה המלאכותית חברת OpneAI שחותמת על חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים, כשלא ברור האם ואיך תוכל לעמוד בהם, ועוד כמה זמן היתרון התחרותי שהשיגה לעצמה יחזיק מעמד מול התחרות הקשה מול גוגל, גרוק של אלון מאסק ומודלים אחרים. חברות רבות כמו אורקל מסתמכות על החוזים הללו, ובכך אופןאיאיי הופכת לסיכון מערכתי.

אפריל: זעזוע "יום השחרור"

חודש אפריל 2025 ייזכר כאחד החודשים התנודתיים ביותר בהיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בניור יורק. הכרזת הנשיא על מכסים רחבי היקף ב-3 באפריל הובילה לצניחה של 6% ביום העוקב ועוד כמה ימים של ירידות חדות. כבר ב-9 באפריל טראמפ "גילה גמישות" או יש שיאמרו "התקפל" לנוכח שברים מהותיים בשוק האג"ח הממשלתי, והזניק את המדדים בחזרה. בסופו של דבר השוק החזיר את כל הירידות של אפריל עד מהרה וכבש שיאים חדשים בהמשך השנה, האחרון שבהם נכון לעכשיו ב-11 בדצמבר. האם המכסים אכן "ישברו" את הכלכלה האמריקאית? הנתונים שמצטברים בינתיים לא מצדיקים את הפאניקה של אפריל. נראה שלמכסים השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה אם בכלל, כפי שטען שר האוצר סקוט בסנט כל הזמן. 

ספטמבר: מחזור הורדת הריבית השנוי במחלוקת


לאחר כמעט שנה שלמה שהפד' חיכה לראות איך מגיבים המכסים, ומה השפעת מדיניות ממשל טראמפ על הריבית, בספטמבר סוף סוף החל הבנק המרכזי במחזור חדש של הורדת ריבית. סך הכל ביצע הפד' שלוש הפחתות ריבית רצופות של 0.25%, אך עשה זאת תוך ויכוח עז וחילוקי דעות חסרי תקדים. ההחלטה האחרונה הייתה שנויה במחלוקת במיוחד עם שלושה מתנגדים, לראשונה מאז ספטמבר 2019. חילוקי הדעות טבעיים לנוכח המצב הכלכלי המורכב: חולשה מתגברת בשוק העבודה מצד אחד, ואינפלציה דביקה מצד שני. הסיטואציה הזו מעמידה את הפד' בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד האינפלציה הגבוהה דורשת השארת ריבית מגבילה ומצד שני החולשה בשוק העבודה דורשת תמריצים מוניטריים בדמות הורדת ריבית.