הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
דולר ארהב ארצות הברית
צילום: geralt, Pixabay

השימוש ביואן הסיני עולה והעולם מתרחק לאט מהדולר - יש לאמריקאים סיבה לדאוג?

למרות המשך העלאות הריבית הדולר נחלש בכ-10% מאז חודש אוקטובר בזמן שבעולם מתחילים לסגור עסקאות סחר במטבעות אחרים מהדולר - למה זה צריך להדאיג את הממשל האמריקאי
מתן קובי | (13)
נושאים בכתבה ארה"ב דולר יואן סין רזרבות

ארה"ב היא המעצמה הגדולה ביותר בעולם מאז מלחמת העולם השניה - הדבר מתבטא בהיבטים רבים ושונים, אך המהותי שבהם הוא השימוש העולמי בדולר. הדולר מהווה את החלק הארי של אחזקות המט"ח של רוב מדינות העולם וחלקן אף משתמשות בו בתור המטבע הרשמי שלהן (כמו אקוודור או פנמה) ופה טמון הכוח של ארה"ב - היא יכולה "להדפיס" כמה דולרים שהיא רוצה, בין אם על ידי היקף האשראי במשק (באמצעות הריבית) או על ידי הנפקת אגרות חוב.

לאורך ההיסטוריה התאפיינו מעצמות בשליטה במטבע עם היקף השימוש הגדול ביותר בעולם, אך בסופו של דבר אף אחד מהם לא הצליח לשמור את מעמדו. אירועים רבים שהחלו להתרחש בחודשים האחרונים מעלים כעת נורות אזהרה לאמריקאים.

כבר עשרות שנים שעסקאות נפט בין מדינות, אפילו אם ארה"ב לא מעורבת, נעשות בדולרים. אותן העסקאות, אשר מגיעות לעשרות מיליארדי דולרים, מחייבות את כל מדינות העולם להחזיק כמות כזו או אחרת של דולרים - אי אפשר להתקיים בלי נפט ובלי דולר אין נפט. בתחילת השנה הכריזה ערב הסעודית, יצואנית הנפט הגדולה בעולם, כי היא מוכנה לקיים עסקאות נפט אשר יעשו במטבעות אחרים שאינם הדולר. "אין שום בעיות בנוגע לדיונים על איך אנחנו מקיימים את הסכמי הסחר שלנו. אני לא חושב שאנחנו שוללים שום דיון שיעזור לשפר את הסחר העולמי" אמר שר האוצר הסעודי, מוחמד אל גיד'אן, בתחילת השנה.

בחודש ספטמבר האחרון, בעקבות התרחקות סין מהמערב והסנקציות על הרוסים, ענקית האנרגיה הרוסית גזפרום הודיעה כי תחל לסחור עם חברות סיניות ברובל ויואן, היום דווח בבלומברג כי היואן הפך להיות מטבע החוץ הנסחר ביותר ברוסיה. בנוסף, בשבוע שעבר דווח כי היואן תפס את המקום השני ברזרבות המט"ח של ברזיל (לאחר שהדיח את היורו).

היואן עדיין לא מהווה חלק גדול מסך הרזרבות של מדינות העולם - ברבעון השלישי של 2022 הנתון עמד על 2.75% בלבד, אך זה לא אומר שארה"ב יכולה לנוח על זרי דפנה. ככל שעוד מדינות יפנו ליואן או למטבעות אחרים בכדי לקיים ביניהן עסקאות, ערעור מעמדו של הדולר הולך וגדל.

בעולם מבינים כעת עד כמה הכוח שיש לארה"ב גדול ועד כמה היא מנצלת אותו לרעה. האינפלציה הנוכחית "תודלקה" בעיקר הודות להורדת הריבית בארה"ב בזמן הקורונה בנוסף לתמריצים שחילק הממשל האמריקאי לאזרחים שלו. כאשר הריבית בארה"ב יורדת כמות האשראי עולה, מה שמעלה את כמות הכסף הקיימת ומחליש את כוח הקנייה של כל דולר לעומת המצב שלפני הורדת הריבית. מצד שני, התמריצים הממשלתיים הובילו לאפקט דומה - אזרחים קיבלו דולרים בכדי לקנות מוצרים ושירותים ולתמרץ את הכלכלה.

הבעיה עבור שאר העולם היא שאין לו את היכולת להשפיע על אף אחת מאותן ההחלטות ובסופו של דבר הוא נתון למרותה של ארה"ב. מאז הקורונה אין כמעט מדינה שלא חוותה את העלייה באינפלציה, מדינות רבות חוות זאת כעת בצורה קשה אף יותר מזו של ארה"ב.

קיראו עוד ב"גלובל"

החשש של ארה"ב לא צריך להיות בהכרח מכיוון סין, אך ככל שמדינות מתרחקות לאט לאט מהמערב (סעודיה, סין, רוסיה, הודו) וככל שהשימוש בדולר הולך ופוחת, כוחה של המעצמה הגדולה בעולם עלול לרדת גם כן. במקום לחזק את האמון של העולם בדולר ביידן מעדיף כעת להתמקד בהעברת חוקים בזבזניים (חוק הפחתת האינפלציה או ביטול חובות הסטונדטים למשל) והיחסים בין שאר המעצמות רק הולכים ומתדרדרים, את ההשפעה ככל הנראה לא נוכל לראות בזמן הקרוב אך היא ללא ספק קיימת.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אר 06/04/2023 08:01
    הגב לתגובה זו
    חוב עצום, איך האמריקאים יחזירו אותו
  • 7.
    ברי 04/04/2023 13:39
    הגב לתגובה זו
    שהפך את הדולר לדיקטטור של העולם.
  • 6.
    חיימקה 04/04/2023 06:23
    הגב לתגובה זו
    רק מטומטם יסמוך על דיקטטורה שבין לילה יכולה לקבל ג'ננה ולהלאים חצי מדינה כולל את הכסף של המשקיעים.
  • מיימוצה 04/04/2023 14:03
    הגב לתגובה זו
    הכתבה מספרת לך איך דיקטטורה "דמוקרטית" משנה את חוקי המשחק בג'ננה שלה, כי זה מתאים לה ( לכאורה) *פוליטית* הנהגה כלכלית לא תלאים עקב הנסיון הסובייטי - זה פשוט רע לכלכלה
  • הפוסל במומו פוסל 04/04/2023 12:56
    הגב לתגובה זו
    וחוץ ממדינות הבריקס (ברזיל, רוסיה, הודו , סין ודרום קוריאה) יצטרפו אליהן סעודיה, איראן, ניגריה, אינדונזיה, קניה , מיצרים ועוד כמה.. ויתחילו להשתמש למסחר ביניהן במטבעות שלהן במקום בדולר. מה לדעתך יקרה?
  • 5.
    ברק 04/04/2023 03:43
    הגב לתגובה זו
    איך שהמערכת עובדת עכשיו אם אני מחוץ לארצות הברית ואני צריך דולרים הבנק מייצר יורו דולרים שלא מגובים בכלום ונותן לי הלוואה, אם אני רוצה להוציא את הכסף הבנק משתמש בחוב אמריקני בסגנון של אג"חים או משכנתאות על מנת לקבל דולרים בשוק הריפו או ממש על יד מכירה. הבעיה שכמו ב2008 ועכשיו כשהריבית עולה ערך האגחים או המשכנתאות או החוב האחר יורד והגיבוי של החשבונות נדפק ואז בנקים קורסים כי הם לא יכולים להסיג מספיק כסף למושכים. כל מדינה שתרצה מטבע רזרבה לעולם תצטרך חוב ענק על מנת שיגבה חשבונות בחו"ל. בגלל שהמערכת בנויה כך הדרך היחידה שהיא תשאר יציבה ולא תתמודד עם הגרסא הזאת של דילמת טריפין היא אם מטבע הרזרבה הבינלאומי לא יהיה שייך לאף מדינה.
  • 4.
    היואן פחות בטוח מהביטקוין (ל"ת)
    אליאב 03/04/2023 22:57
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כן יש מה לדאוג (ל"ת)
    אזרח 03/04/2023 22:12
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ביום ש-$ ירד ממעמדו זה יהיה אסון (ל"ת)
    קשקש 03/04/2023 22:10
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יש לה חוב אדיר שבחיים לא יוחזר.מדינה בפישטת רגל. (ל"ת)
    שי.ע 03/04/2023 22:07
    הגב לתגובה זו
  • ברק 04/04/2023 03:30
    הגב לתגובה זו
    ככה זה כשמדפיסים כסף
  • אין לך מושג באיזה מהירות החוב יוחזר (ל"ת)
    גד 03/04/2023 22:50
    הגב לתגובה זו
  • ספר איך זה יקרה (ל"ת)
    יחיאל 03/04/2023 23:18
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |
נושאים בכתבה גרמניה פולקסווגן ב.מ.וו מרצדס רכב אוטונומי וולוו ג'ילי

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיות

ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו

הבית הלבן הודיע כי ב־10 בדצמבר ייערך מכרז ראשון למכירת זכויות קידוח בים, בהיקף אדיר של כ-324 אלף קמ"ר במפרץ מקסיקו, שאותו מיתג מחדש הנשיא כ-“מפרץ אמריקה”; שיעור התמלוגים ייקבע על 12.5% בלבד, כדי לעודד השתתפות רחבה מצד חברות האנרגיה; במקביל הודיע על מכרז נוסף באלסקה בתחילת 2026, בצעד ראשון בתוכנית כוללת של 36 מכרזים ימיים, שנועדה לקדם עצמאות אנרגטית ולהמריץ את תעשיית הנפט האמריקאית

רן קידר |
נושאים בכתבה נפט גז טראמפ

ממשל טראמפ הודיע רשמית על מכרז עצום להענקת זכויות קידוח נפט וגז במים הכלכליים של ארצות הברית, כחלק ממדיניות “העצמאות האנרגטית” של הנשיא. לפי הודעת משרד הפנים, ב-10 בדצמבר 2025 ייפתח מכרז על שטח ימי של כ-80 מיליון אקר (324,000 קמ״ר) במפרץ מקסיקו, אזור שטראמפ בחר למתג מחדש כ-“מפרץ אמריקה”. מדובר במכרז הראשון מתוך 30 מכרזים באזור, המתוכננים עד שנת 2040, במסגרת החוק החדש שאושר בקיץ האחרון.

הגוף המופקד על ניהול המשאבים האנרגטיים הימיים, ה-BOEM הודיע כי לצד המכרז במפרץ, ייערך גם מכרז נוסף במפרץ קוק שבאלסקה ב-4 במרץ 2026. מכרז זה יכלול כמיליון אקר (כ-4,050 קמ״ר), והוא הראשון מבין שישה מכרזים מתוכננים באזור זה עד שנת 2032. על פי החוק החדש, המדינה מחויבת לקיים מכרזי קידוח ימיים מדי שנה כמעט לאורך שני העשורים הבאים.

ב-BOEM ציינו כי שני המכרזים יקבעו שיעור תמלוגים אחיד של 12.5%, הנמוך ביותר שמותר בחוק, במטרה “לעודד השתתפות רחבה מצד תעשיית האנרגיה” ולחזק את התחרות בשוק. ממלא מקום מנהל הסוכנות, אמר בהודעתו: "אנחנו פועלים על פי לוח זמנים צפוי וברור שהוגדר על ידי הקונגרס, במטרה לתמוך בפיתוח ארוך טווח של תעשיית הנפט והגז הימית של ארצות הברית בעשורים הבאים".

המהלך משתלב במדיניות רחבה יותר של הממשל, המבקשת להגביר את תפוקת הנפט, הגז והפחם, תוך צמצום רגולציה סביבתית והפחתת סובסידיות למקורות אנרגיה ירוקים. התוכנית החדשה נועדה להבטיח "רצף עסקי ויציבות השקעות" לחברות האנרגיה, לאחר שנים של תנודתיות רגולטורית בשווקים.

אלפי מקומות עבודה חדשים 

האנליסטים מציינים כי פתיחת המכרזים הללו צפויה להניב עשרות מיליארדי דולרים לקופת המדינה וליצור אלפי מקומות עבודה חדשים במגזרי התשתית, ההנדסה והשירותים הלוגיסטיים. עם זאת, פעילי סביבה ואנשי אקדמיה מזהירים מהשלכות אקולוגיות כבדות. "פתיחת שטחים חדשים לקידוח במים עמוקים עלולה להגדיל את הסיכון לאסונות סביבתיים ולפגוע במערכות אקולוגיות רגישות לאורך חופי המפרץ", הזהירו ארגונים סביבתיים.

להמשך הכתבה לחץ כאן