הבנק המרכזי האמריקאי, הפד', העלה השבוע את הריבית פעם נוספת כדי להילחם באינפלציה הגואה במדינה. מתוך אותו חוסר ברירה, בנק ישראל גם הולך בעקבות הפד' ומעלה את הריבית בארץ, אם כי בקצב איטי יותר. הסיבה היא שלבנק ישראל יש יותר מרחב תמרון מכיוון שהאינפלציה בישראל עומדת על 4%, אל מול 9% בארה"ב.

המשמעות של אינפלציה היא שערך הכסף נשחק: כלומר, כל שקל שווה פחות ואפשר לקנות איתו פחות דברים. כולנו כבר מרגישים את זה בכיס, המחירים עולים לאורך ולרוחב השוק וכל המוצרים מתייקרים, חברות מעלות מחירים ויוקר המחיה עולה. לדוגמה - אם לפני אינפלציה אפשר לקנות מחשב נייד ב-3,000 שקלים, אז אחרי אינפלציה של 4% אותו מחשב יעלה כבר 3,120 שקלים, ובאינפלציה של 9% - אותו מחשב יעלה כבר 3,270 שקלים. כלומר השקל מאבד מערכו. ורק כדאי לזכור שוב שמדובר על עליות מחירים בכל השוק, כך שכל המוצרים מתייקרים. מעבר לכך - אינפלציה לא יורדת בשנים הבאות, היא נשארת והופכת להיות 'הנורמלי החדש', ואז היא ממשיכה לעלות שוב בשנה שאחרי ואז זה נהיה הנורמלי החדש, וכך שוב ושוב.

עד כמה אינפלציה זה מסוכן? מאוד. יש מי שטוענים שאינפלציה הייתה אחראית אפילו למלחמת העולם השנייה!

כדי להבין עד כמה אינפלציה שהולכת וגדלה היא דבר מסוכן מספיק לקרוא את הציטוט הזה של צ'רלי מנגר, שותפו של וורן באפט. לדבריו: "אינפלציה היא נושא רציני מאוד. אפשר לומר שזו הדרך שבה דמוקרטיות מתות". לא פחות! הסיבה היא שאינפלציה עשויה להגיע ל'היפר אינפלציה' - סחרור של עליית מחירים במשק שגורר עוד עליית מחירים ועוד עלייה, וכך מגיעים לאינפלציה של מאות אחוזים בשנה, כפי שקרה בישראל בשנת ה-80. מה שקרה הוא שאנשים קיבלו את המשכורת מספר פעמים בחודש, והלכו מהר להחליף את הכסף שקיבלו בכל דבר אחר, לפני שיאבד מערכו. האינפלציה המטורפת של אלפי אחוזים בגרמניה שבין שתי מלחמות העולם - כאשר המחירים במשק הוכפלו כל יומיים (!) היו לפחות לפי חלק מהדעות, אחת הסיבות ליציאה למלחמת העולם השנייה. כן, עד כדי כך.

בקיצור, אינפלציה זה לא משחק. "צריך להרוג אותה כשהיא עוד קטנה" אומרים הכלכלנים והם מתכוונים לכך. זה מסוכן מאוד ולא משחקים עם אינפלציה. 

• למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
• מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אבל מה הקשר להתאחדות התעשיינים?

במשק הישראלי יש, כידוע, אינטרסנטים. הם לא רואים את התמונה הגדולה. היא לא מעניינת אותם (ואולי הם בוחרים במודע להתעלם ממנה?). הם 'שוכחים' שאינפלציה פוגעת קשות בציבור הרחב, קודם כל ובעיקר בשכבות החלשות. האינטרסנטים מנסים להגן על עצמם, על ליטרת הבשר שלהם, ולצורך כך הם משתמשים בהרבה סופרלטיבים, מלאי פאתוס, אבל מה שיש בהם זה בעיקר: דיס-אינפורמציה.

כך, התבטא השבוע ד״ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים בתגובה להעלאת הריבית בארה״ב: ״יש לשמור על הריבית בישראל ללא שינוי ובכך למנוע פגיעה בעסקים ובשכבות החלשות. אני חוזר ומזכיר לבנק ישראל שהאינפלציה בישראל נמוכה משמעותית מבארה״ב ועל-כן אין לפגוע בעסקים ובשכבות החלשות באמצעות העלאת ריבית נוספת ובכך להוביל את המשק למיתון. אני מקווה שהבנק יצליח להכיל את העלייה שם ולשמור את הריבית בישראל לעת עתה ללא שינוי״.

איפה רון תומר לא אומר אמת לציבור? האינפלציה שוחקת את הכסף של הציבור, וקודם כל של החלשים

רון תומר בעצם קורא לבנק ישראל לא לעשות שום דבר ולא לעצור את האינפלציה. אבל גרוע מכך - הוא משקר לציבור וטוען שדווקא אי העלאת הריבית טובה לציבור. ודאי שיש מחיר להעלאת ריבית, המשכנתאות מתייקרות למשל. אבל יש גם מחיר לאינפלציה, וכאמור - הוא הרבה יותר חמור: הכסף של הציבור נשחק, והכסף של מי נשחק קודם כל? נכון, של החלשים בחברה, אלה שגם כך השכר שלהם נמוך מלכתחילה, אלה שלא בהכרח יודעים איך לחסוך את הכסף, איך לשמור עליו שלא יישחק מהאינפלציה. אינפלציה היא "הרוצח השקט" של הכסף - היא נוגסת בו אט אט. ובשפה מקצועית - היא מס 'רגרסיבי', כלומר מס כזה שפוגע יותר בחלשים מאשר בעשירים (מי שמראש יש לו פחות, אחוז הפגיעה בו מתוך כלל ההכנסה גבוה יותר).

• בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
• הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...

למה בעצם רון תומר לא אומר את האמת לציבור?

האמת היא שהסיפור פשוט. להתאחדות התעשיינים יש אינטרס. היא התרגלה לסם שהיה במשק במהלך 13 השנים האחרונות. הסם הזה נקרא ריבית אפסית, ומדובר בסם מאוד לא בריא. המשמעות היא שאין מחיר לכסף, אפשר לקחת הלוואות בריבית מאוד נמוכה ולשלם פחות החזרים. זה כמובן מגדיל את הרווחים של התעשיינים, ולכן עליית ריבית פוגעת להם ברווח. הם לא רוצים שזה יקרה ולכן הם מתנגדים להעלאת הריבית. לא כי באמת אכפת להם מהחלשים והעניים. לא באמת אכפת להם. אבל הם צריכים שזה יישמע יפה לציבור ולכן הם לא מספרים את האמת, אלא עוטפים את הדאגה לאינטרס האישי שלהם במילים יפות, שנשמעות יפה בתקשורת. אבל אל תקנו את המילים היפות האלה: הם לא דואגים לכם. הם דואגים לעצמם.

זו לא פעם ראשונה שהתעשיינים עושים זאת

זו לא מעידה חד פעמית. מדובר בשיטת העבודה שלהם: התעשיינים באופן קבוע מתלוננים שהשקל חזק מדי ושהדולר חלש מדי. הנה מבחר פנינים מההפחדות בשנתיים האחרונות: "היצוא בסכנת קריסה והממשלה שותקת. את הנזק ישלם המשק כולו", וגם "אסור להפקיר את התעשייה. בנק ישראל צריך למהר לרכוש דולרים", או "אם הקורונה לא שברה אותנו, שער הדולר ישבור", וגם "אנחנו בסופה שמאיימת להטביע את היצוא" ולבסוף: ""כשזה יתפוצץ, זה יתפוצץ לכולנו בפנים".

המטרה של כל ההפחדות הללו בסופו של דבר היא אחת - לגרום לממשלה לתת להם עוד כסף, עוד הטבות, עוד חסימה של תחרות, עוד דרכים לקחת כסף מהקופה הציבורית (כי זה כסף של כולם, כלומר של אף אחד באופן אישי ולכן אפשר לחלק אותו לכל דורש, כל עוד הוא צועק חזק). המטרה היא גם ללחוץ על בנק ישראל להוריד את הריבית - כדי להוזיל להם עלויות ולהגדיל את הרווחים. צריך לומר - בדרך כלל זה מצליח להם. בנק ישראל רוכש בשנים האחרונות כמויות עצומות של דולרים, המאזן שלו זינק ל-200 מיליארד דולר בתוך שנים ספורות, והבנק גם רשם על כך הפסדים של מיליארדים. למעשה, בנק ישראל הוא הבנק היחיד בישראל שהפסיד כסף בשנת 2021, וכאמור - מיליארדים.

אגב, הציבור הרחב בכלל מרוויח מהתחזקות השקל והיחלשות הדולר. המשמעות היא שהייבוא לארץ זול יותר: כל שקל קונה יותר. כך שכאשר אנשים רגילים מייבאים הם משלמים פחות כסף על אותם המוצרים והשירותים מחו"ל. אז לציבור זה דווקא טוב שהשקל נחלש. אבל האם התעשיינים יגידו את זה? בחיים לא. האם זה עובר להם בראש? אולי. אבל גם אם כן, הם לא יודו בכך ולא יגידו שזה דבר חיובי. הם לא חושבים על טובת הציבור הרחב, אלא על עצמם.

הנה עוד רשימה של אינטרסנטים בישראל שנוהגים כך, ומאכילים את הציבור הישראלי בשקרים, רק כדי לקדם את עצמם:

התעשיינים כמובן לא לבד. הסיפור הזה של אינטרסנטים שדואגים לעצמם ומספרים אגדות לציבור הישראלי נשמע לנו מוכר. אז הנה רשימה קצרה: זה נכון גם בהתנהלות הביריונית של הסתדרות המורים של יפה בן דוד - שדואגת לעצמה ולחברים הוותיקים שלה, ולא למורים החדשים. זו אותה התנהלות דורסנית של ההסתדרות של ארנון בר דוד, שדואגת גם היא לחברים ולמקורבים שלה - לוועדים הגדולים במשק - על חשבון כלל אזרחי ישראל. זה נכון גם לארגוני החקלאים שמתנגדים לפתיחת השוק לייבוא חופשי, כשבפועל הם חוסמים כל אפשרות להוזלת יוקר המחיה לציבור הישראלי. זה נכון גם במאבק שקיימו הרופאים הבכירים והמרצים הוותיקים באוניברסיטאות. וזה נכון גם לאנשי הקבע בצבא, שבמקום לדאוג לשכר החיילים הפשוטים שמרוויחים גרושים - דאגו שהממשלה תאשר להם תוספות לא חוקיות של מיליארד שקלים בשנה, בנוסף לפנסיות התקציביות השמנות שלהם, עד כדי כך ששר הביטחון בני גנץ (סליחה, הלוביסט האישי שלהם) נשכב על הגדר ונחלם בשביל החברים שלו.

זה לא באמת משנה מי היא אותה קבוצת לחץ אינטרסנטית. המשותף לכולם הוא הדאגה לקבוצת האינטרס על חשבון כלל הציבור הישראלי (ותמיד יש את הח"כים הפופוליסטים התורנים שיתמכו בהם). אופס, האמת העירומה נחשפה: מדובר בסופו של דבר בקבוצות לחץ אינטרסנטיות שמנסות לדאוג לעצמן, על חשבון כלל אזרחי ישראל. נותר רק להאמין ולקוות שבנק ישראל לא ייכנע לפופוליזם של התאחדות התעשיינים, ולא יעצור את המהלך להורדת האינפלציה מוקדם מדי.

תגובת נשיא התאחדות התעשיינים ויו״ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד״ר רון תומר: ״אירועי שלוש השנים האחרונות למדו את כלכלת העולם שיעור חדש. תפישות כלכליות ותיקות נזנחו, למדיניות מעודכנת שמטרתה להתמודד עם אירועים אלו וכך גם נדרש כיום. אין ספק שאינפלציה היא רעל לכלכלה ופוגעת בחלשים ואולם האינפלציה הנוכחית שונה מאינפלציות העבר בכך שהיא בעיקרה אקסוגנית- מושפעת מגורמים חיצוניים כמו התייקרות חומרי הגלם והאנרגיה בעולם כולו.