קרנות הנאמנות הגדולות בישראל: מה מושך מיליארדי שקלים לניהול הבינוני?
לא תמיד הגודל מעיד על איכות, גם לא במקרה הזה. קרנות הנאמנות הגדולות ביותר בישראל מתמקדות בעיקר בקרנות אג"חיות, או כאלה המתחלקות בין רוב אג"ח (בין 70% ל-90%) ומיעוט מניות (10-30%), ולא בולטות לחיוב בשום צורה, למרות הנהירה המאסיבית של הישראלים לאותן קרנות.
>>> למדור קרנות הנאמנות של ביזפורטל
בדקנו את קרנות הנאמנות הגדולות בישראל - מה הן מציעות ללקוחות? מה ההישגים שלהן? ולמה הן מושכות כל כך הרבה כספים? לפחות השאלה האחרונה נותרה לעת עתה תעלומה.
במיוחד הדברים אמורים לגבי מור. החברה שאינה בולטת לרעה בכלל אך גם לא מרשימה במיוחד לטובה היא המובילה מבחינת היקף הכספים המנוהל בלא מעט קטגוריות. למור קרן הנאמנות המשקיעה במניות הגדולה בישראל, הגמישה הגדולה ביותר, קרן ה-10\90 הגדולה ביותר, וגם בשאר הקטגוריות היא מתברגת די גבוה באופן יחסי מבחינת היקף הכספים המנוהל. מדוע? לא ברור, אבל כל הכבוד למשווקים.
אז מי הן קרנות הנאמנות הגדולות בישראל? ראשית נציין כי התעלמנו מהקרנות הכספיות שמחזיקות 3 מתוך 4 הקרנות הגדולות ביותר (מיטב כספית היא הגדולה ביותר ללא תחרות ומנהלת 4.3 מיליארד שקל). כמו כן, הוספנו את קרן הנאמנות המנייתית (מניות ישראל) הגדולה ביותר, אף על פי שיש קרנות אג"חיות גדולות מממנה שלא נכנסו לטבלה. להלן אם כן הקרנות הלא כספיות הגדולות בישראל:
- בזכות המניות: שווי תיק ההשקעות של הישראליים קפץ ברבעון השני
- הגאות בשוק האג"ח נמשכת וחברות עם הערת עסק חי באות לגייס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הירידות בשוק האג"ח, הישראלים עדיין מעדיפים בגדול קרנות סולידיות, או לכל הפחות כאלה הנחשבות סולידיות. כאלה המשקיעות את כל או רוב מוחלט של הכסף בשוק האג"ח, אך "מטבלות" במעט מניות, וזאת גם אם נתעלם מהקרנות הסולידיות ביותר - הכספיות. למעשה הקרן המנייתית לא הייתה אמורה להיות כלל בטבלת הגדולות והכנסנו אותה "בחסד" שכן ישנן קרנות אג"חיות אחרות גדולות ממנה.
בתחום הקרנות הממשלתיות משום מה מובילה קרן עם קטגוריית השקעה מאד ספציפית - אג"ח מדינה צמוד בינוני שהיא בין חמש הקרנות הגדולות בישראל. השקעה בקטגוריה הספציפית הזו בתקופה של ריביות עולות איננה נטולת היגיון ומנסה להיחשף לסיכוי מסוים לרווח מבלי להיפגע יותר מדי מהליך העלאת הריבית שפוגע יותר באג"חים הארוכים. בכל זאת קצת משונה שקרן כל כך ספציפית מצליחה לצבור כל כך הרבה השקעות שהופכות אותה לאחת מהגדולות בישראל.
הקרנות הגדולות לוקחות דמי ניהול סולידיים עד גבוהים במקצת. 0.56% הם שיעור הגיוני של דמי ניהול לקרן נאמנות שברובה היא אג"חית, ו-0.76% יכול להיחשב מעט גבוה. גם דמי ניהול של 1.25% לקרן מנייתית לא נחשבים גבוהים במיוחד.
- האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?
- ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
אולם, כפי שאמרנו, הנקודה הברורה ביותר העולה מתוך הנתונים היא שלא מדובר בקרנות המצטיינות שיש לתעשיית הקרנות להציע. מור 10\90 לא נמצאת בין 25 הקרנות הטובות בקטגוריה של עד 20% מניות מתחילת השנה. בתשואה ל-3 שנים היא נמצאת במקום ה-26 עם הבדל של כ-10% מהמובילה. בכל זאת 2.3 מיליארד שקלים מצאו את דרכם דווקא לקרן הזאת ולא ל-25 האלטרנטיביות המוצלחות יותר, מה שמציב אותה בתור קרן הנאמנות הגדולה בישראל (שאינה כספית).
מור מניות ישראל לא נמצאת בין ה-20 הטובות בקטגוריה מתחילת השנה למרות שהיא מובילה מבחינת גודל הקרן בקרנות המנייתיות. במבט לשלוש שנים היא ניצבת רק במקום ה-50 כשלבית ההשקעות מור עצמו יש 3 קרנות מנייתיות טובות יותר. מיטב 20\80 נמצאת במקום ה-49 מתחילת השנה, ובמקום ה-14 בטווח זמן של שלוש שנים, אך עם הבדל לא משמעותי מהמובילה של כ-4%.
הקרנות הגדולות בישראל אם כן לא מצליחות להתבלט מבחינת הישגים ובכל זאת מושכות השקעות בהיקפים עצומים ביחס למתחרות. האם היועצים בבנקים פשוט "מזרימים" את הלקוחות לאותן קרנות מוכרות ונוחות? האם הקרנות נהנות מתזרים השקעות נדיב אחר? ייתכן שיש פה ביטוי למה שמכונה "יתרון לקוטן" - היכולת לנהל בצורה טובה ורווחית יותר סכומי כסף קטנים יחסית. ייתכן אם כן שהקרנות הללו הציגו ביצועים טובים כשהיו קטנות יותר ומשכו כתוצאה מכך הרבה השקעות, אולם מתקשות להציג את אותן תשואות עם היקף נכסים מנוהל גבוה בהרבה.
- 4.מהמקובלות... שמנהלי תיקים חיים טוב על חשבון הפריארים... (ל"ת)חנני 25/07/2022 20:50הגב לתגובה זו
- 3.אני תמיד מטבל קרנות בסחוג (ל"ת)רן 25/07/2022 19:17הגב לתגובה זו
- 2.דניאל 25/07/2022 18:41הגב לתגובה זוכל כמה ימים יוצאת כתבה שבאה להשמיץ את הקרנות נאמנות. חלק ניכר מהקרנות מכות את הבנצ'מארק באופן עקבי בשנים האחרונות. קורה גם למנהל השקעות טוב שיהיו לו תקופות פחות מוצלחות. ואם בדני ניהול עסקינן, קרן מנייתית שנתנה במשך שנתיים 30 אחוז+ תשואה שנתית אחרי דמי ניהול של איזה אחוז וחצי. אז וואלה, כל, הכבוד לקרן. כם עוד אחוז דמי ניהול היה בסדר פה.
- חנני 25/07/2022 20:53הגב לתגובה זותזכור את מבחן הקוף .....ואתה מגן על מנהלי התיקים על זה נאמר פריארים לא מתים רק מתחלפים.
- יעקב 25/07/2022 19:58הגב לתגובה זוהם באופן מגמתי מנסים להשמיץ קרנות מנוהלות, זו האג'נדה של האתר.שוכחים להגיד שהרבה מהכסף יושב הרבה זמן בקרנות ונהנה מריבית דריבית ולא מעוניין לשלם מס
- 1.היינו שמחים אם הייתם מצביעים על הטובות בכל קטגוריה 25/07/2022 18:26הגב לתגובה זוהיינו שמחים אם הייתם מצביעים על הטובות בכל קטגוריה השנה ועל הדמי ניהול שלהן
- הטובות של אתמול הן הגרועות של מחר (ל"ת)נסיגה לממוצע 25/07/2022 21:02הגב לתגובה זו
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי 1.63% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.
אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדושהאם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?
המניה נפלה אחרי שהחברה סיכמה עם האוצר על העברת נכסי הזיכיון בים המלח למדינה בתמורה לכ-3 מיליארד דולר וביטלה את זכות הסירוב במכרז הבא, והמשקיעים שואלים האם זו תגובת יתר, או ירידה מוצדקת?
מניית איי.סי.אל איי.סי.אל 0.54% צנחה בשבוע שעבר בכ-15% ברקע הדיווח על מזכר ההבנות שנחתם בינה לבין משרד האוצר בנוגע לזיכיון ים המלח, אחד הנכסים המרכזיים וההיסטוריים של החברה. ההודעה, שנועדה להסדיר את סיום הזיכיון בשנת 2030, התקבלה בשוק כאילו מדובר במהלך של “מכירת ליבה” או ויתור על מנוע רווח מהותי, אך מאחורי הכותרת מסתתרת עסקה מורכבת יותר, שכוללת הסכמה רגולטורית שנועדה לייצר ודאות לשני הצדדים, ולמעשה לקבע את תנאי סיום הזיכיון ואת מתווה ההמשך לשנים הבאות.
התגובה החריפה במניה משקפת בעיקר בלבול של המשקיעים. לכאורה, אין כאן "מכירת פעילות ליבה" אלא סגירת חשבון היסטורית בין המדינה לבין חברת הכימיקלים לקראת תום הזיכיון בשנת 2030. מזכר ההבנות שפורסם קובע כי כלל נכסי הזיכיון יעברו למדינה עם סיומו, ואיי.סי.אל תקבל בתמורה 2.54 מיליארד דולר, ובתוספת החזר השקעות בפרויקט קציר המלח, הסכום הכולל צפוי להגיע לכ-3 מיליארד דולר. מדובר בסכום נמוך מהערכות המוקדמות, במה שהיה אחד המשקולות על המניה בשבוע שעבר, אך כזה שמעניק לשני הצדדים ודאות רגולטורית וכלכלית לשנים הקרובות.
על פי הדיווחים, באוצר ביקשו לשים סוף לחוסר הבהירות סביב הזיכיון ההיסטורי ולפתוח את הדרך למכרז חדש, אך נתקלו בזכות הסירוב שהייתה לאיי.סי.אל, סעיף שאפשר לה להשוות כל הצעה מתחרה ולזכות אוטומטית. הפתרון שנמצא היה שילוב של איום רגולטורי והידברות אינטנסיבית, כאשר האוצר אותת כי יפעל לבטל את הזכות הזו בחקיקה אם לא תושג הסכמה, בעוד שהחברה העדיפה להימנע מעימות משפטי מתמשך. התוצאה היא מזכר הבנות שמעניק לשני הצדדים מרחב תמרון, מצד אחד המדינה קיבלה ביטול רשמי של זכות הסירוב והסדרת הנכסים, ומצד שני החברה קיבעה שווי העברה ותמורה עתידית של כ־2.5 מיליארד דולר, בתוספת החזר על פרויקט קציר המלח.
החברה ויתרה בסופו של דבר על זכות הסירוב הראשונה שהייתה לה במכרז הבא, ותתמודד בו על פי תנאים זהים לשאר המתמודדים. במקביל, המדינה תבחן מנגנונים שיבטיחו את המשך פעילות תעשיות ההמשך של איי.סי.אל בישראל. המהלך הזה עשוי לגרום לחברה לשלם יותר בפועל ממה שהייתה יכולה לשלם במידה והייתה לה את האפשרות הזו. גם, על הנייר לחברות אחרות אין סיבה לגשת למרכז כזה שבו לחברה יש יתרון כה מהותי. כעת, המכרז צפוי להיעשות בתנאי שוק ולשקף את המחירים בשוק, אך עדיין יש כוכבית.
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- איי.סי.אל מזנקת - יצואנית האשלג העיקרית של קנדה סגרה את המכסה השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפועל, איי.סי.אל שומרת על יתרון מבני: מערך הפקה ותפעול קיים, ידע הנדסי ומיומנויות מצטברות שיקשו על כל שחקן חדש לבנות פעילות חלופית. גם פרויקט קציר המלח, שבעבר הוגדר נטל כלכלי, מוסדר כך שהזכיין הבא ישא בעלויותיו, מה שמעלה את רף הכניסה במכרז הבא.
