סולאראדג': האם הביקוש החזק יסייע להתגבר על קשיי הייצור?
חברת סולאראדג' הישראלית היא מובילה עולמית בתחום הסולארי. היא מספקת מערכות סולאריות לניטור ואגירת אנרגיה ומספקת מערכות למיצוי ההספק של מתקני אנרגיה סולארית ומערכות לניטור ובקרת ביצועים.
החברה עתידה לפרסם את דוחותיה הכספיים לרבעון הראשון של שנת 2022 השבוע ביום שני. האנליסטים צופים עליה בהכנסות וברווח הנקי, בדומה למתחרה ENPHASE ENERGY שכבר דיווחה בשבוע שעבר. החברה המתחרה היכתה את תחזיות האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה והובילה ביום רביעי האחרון את העליות בסקטור. האנליסטים ציפו להכנסות של 432.3 מיליון דולר אך החברה דווחה על 441.3 מיליון דולר. בשורת הרווח ציפו האנליסטים ל-0.66 דולר למניה, והחברה דיווחה על 0.79 דולר למניה.
FIRST SOLAR שהיא חברה נוספת, דווקא איכזבה ביום שישי עם פספוס משמעותי בשורה העליונה מצפי ל-567 מיליון דולר הכניסה החברה רק 376 מיליון דולר, החברה אף עברה להפסד של 41 סנט למניה, בהתאם לצפי האנליסטים.
אז מה מכינה לנו סולאראדג'?
על פי אתר יאהו פיננס האנליסטים צופים בממוצע הכנסות של 636 מיליון דולר. ברבעון המקביל דווחה החברה דווחה החברה על הכנסות של 405 מיליון דולר כך שהצפי הוא לצמיחה חזקה מאד של כ-57%. בשורת הרווח למניה מצפים האנליסטים לצמיחה צנועה יותר אך עדיין מרשימה של כ-30% מ-0.98 דולר למניה ברבעון המקביל ל-1.27 דולר בנוכחי. החברה עצמה מצפה להכנסות של בין 615 ל-645 מיליון דולר, אך מצפה לשחיקה ברווחיות הגולמית, ככל הנראה עקב העליה במחירי חומרי הגלם.
- בקרוב: אנרגיה מתחדשת וכדורגל בגשם ובלילה - ביחד
- למה סולאראדג' והמניות הסולאריות מזנקות היום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יחד עם זאת נציין, שבעוד בשורת ההכנסה האנליסטים די קרובים בתחזיותיהם זה לזה, כשהתחזית הגבוהה עומדת על 645 מיליון דולר והנמוכה על 625 מיליון דולר, בשורת ההכנסות ישנה שונות משמעותית. בעוד התחזית הגבוהה עומדת על 1.52 דולר למניה, הנמוכה מצפה ל-0.75 דולר בלבד - ירידה משנה שעברה.
הסיבה לשונות הגבוהה היא ככל הנראה הקושי לכמת את השפעת עליות המחירים של חומרי הגלם והקשיים בשרשראות האספקה על תוצאות החברה. המשקיעים יצפו לשמוע עדכונים על המצב בתחום ועל השפעתו על החברה בשיחת הועידה שלאחר הדוחות.
בכל הנוגע לביקוש נראה שהוא חזק מאי פעם לאור משבר האנרגיה באירופה שגולש לעולם כולו. בסוף הרבעון הקודם אמר צבי לנדו מנכ"ל החברה כי "הביקוש הגלובלי לאנרגיה סולארית בכל המגזרים הוא גבוה ביותר ומייצר ביקוש חסר תקדים למוצרים שלנו". אין סיבה לחשוב שהמצב השתנה מאז. השאלה היחידה היא האם החברה מסוגלת לספק את הביקוש חסר התקדים הזה.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
גם מנכ"ל הכספים ציין לאחר הדוחות את שני הכוחות המנוגדים הפועלים על עסקי החברה בתקופה זו: "החיובי מגיע מכיון הביקוש והמורכבות (כלומר השלילי) מעולם הייצור והרכיבים". עוד אמר: "בתמונת הביקושים הכל תומך באנרגיה סולארית: כמות ההתקנות גדלה, מחירי החשמל באירופה עולים והופכים את הסולאר לאטרקטיבי, חברות מסחריות רוצות להוריד את הפליטות וגם ממשלות דוחפות לכיוון, ובארצות הברית אנשים רוצים להיות פחות תלויים ברשת שאינה יציבה בגלל שריפות וסערות ופונים לסולאר. כל זה מייצר ביקוש מאד חזק. מהצד השני יש מצוקת רכיבים: קשה מאד להשיג רכיבים אלקטרוניים... עלויות שילוח גדולות פי 5-20 מאשר לפני המשבר. שילוב הדברים מביא לעליה מאד גדולה בהכנסות, ושחיקה זמנית בעיקרה בשולי הרווח".
נושא נוסף שטרם הוכרע ושמשקיעי החברה מצפים לו מזה זמן הוא תוכנית התמריצים של הנשיא ביידן שעשויה להשפיע באופן חיובי על עסקי בחרה, במידה ותעבור. כמו כן, ייתכן שיתפרסמו פרטים נוספים על הגיוס המתוכנן בגובה 650 מיליון דולר שמתכננת החברה, עליו דיווחה החברה לפני כשבועיים.
צד הביקוש, כאמור, אמור לדחוף את מכירות סולאראדג'. מלבד הביקוש הגואה בארצות הברית, מספר ההתקנות באסיה ובאירופה גם עולה. עוד יסייע לחברה חזרתו לפעילות מלאה (ככל הנראה) של המפעל בוויטנאם. החברה גם הגדילה את יכולת הייצור במפעל במקסיקו המספק מוצרים לשוק האמריקאי. פעילות המפעל אמורה להיות זולה יותר ממקביליהם בארצות הברית. נתון חיובי נוסף מבחינת החברה הוא העלאת המחירים של החברה עצמה שבינתיים לא פוגע בביקוש החזק. יחד עם זאת יש גם נורת אזהרה. מגזין בארונ'ס דיווח בשבוע שעבר על ירידה של 18% במשלוח פאנלים סולארים, מה שעלול להעיד על התקררות מסוימת בביקושים בשוק הסולאר.
עוד יש להעיר לגבי צד ההוצאות, שמלבד העליה במחיר חומרי הגלם והרכיבים ועלויות השילוח, גם הגידול המואץ ביכולת הייצור תגרום להוצאות גבוהות יותר, לפחות באופן זמני.
ברבעון האחרון דיווחה החברה על הכנסות של 551.8 מיליון דולר, מעל צפי האנליסטים ל-549.35 מיליון דולר. בשורה התחתחנה לעומת זאת פספסה החברה את הצפי שעמד על 1.31 דולר למניה. החברה דיווחה רק על 1.1 דולר למניה.
- 2.עומרי כאיד אחמד 02/05/2022 11:18הגב לתגובה זושיטה טובה מאוד לגבי ייצור מוצרים אנרגיה סולרית לייבוא ושיווק ,זה בהחלט שיטה טובה מאוד וצעד טוב מאוד להיכנס לשוק ההון והמניות בצורה מתאימה ונכונה ומתמידה במכירות וייצור מישראל לארצות ערב ,ובזמן קצר ,חג שמח בשבילי
- 1.אנונימי 02/05/2022 07:25הגב לתגובה זותהיה סולאראדג חברה טובה ככל שתהיה אין סיבה שתיסחר במכפיל 100 אי לכל המציאות תיקח את הנייר ל 50 דולר עניין של זמן
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
