אנליסטים: "יהיה קשה למצוא חלופה מתאימה לנפט הרוסי"
הנושא החם בשווקים הפיננסים בימים האחרונים הוא הנפט בכלל וזה הרוסי בפרט, בייחוד לאחר שמחירי הנפט נסקו בעשרות אחוזים מאז פלשה רוסיה לאוקראינה, וזה חצה אתמול את רף מחיר ה-130 דולר לחבית, ואף התקרב ל-140 דולר, כאשר מומחים מעריכים שביכולותו של פוטין להעלות את מחירי הנפט עד ל-200 דולר לחבית ואף יותר.
עיקר הזינוק במחירי הנפט נובעת כמובן מהחשש שלצד סנקציות נוספות של המערב כנגד רוסיה, יאסרו מדינות רבות סחר גם בנפט הרוסי עצמו - כפי שקנדה כבר עשתה מאז תחילת הלחימה.
אתמול אף דווח כי נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן נמצא במשא ומתן עם ממשלת ונצואלה על מנת למצוא חלופות לאותו נפט במידה ואכן יהיה בכך צורך, וגורמים רבים מעריכים שאותן מדינות חומדות גם בנפט האיראני ולכן יתכן ומקלות ראש בהסכם הגרעין החדש שנכרך עמה בימים אלו.
בתוך כך, אנליסטים רבים מאמינים כי על אף שבאמת קיימות חלופות עבור הנפט הרוסי, ארה"ב ובעלות הברית המערביות שלה יתקלו בקשיים לוגיסטיים במידה ויחליטו לעבור לייבוא של נפט זה, וכי גם אם יצליחו אלו להתגבר על הקשיים הלוגיסטיים - יתכן ותפוקות הנפט באותן מדינות פשוט לא יספיקו.
- מחירי הנפט יורדים בחדות בעקבות הגדלת התפוקה של אופ"ק+
- אופ"ק+ מפתיעה עם הגדלת תפוקה – האם שוק הנפט בדרך לירידות חדות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"פשוט לא קיים תרחיש בו כלל מדינות אופ"ק+ - גם בשילוב עם איראן ועם ונצואלה - יוכלו לחפות על היקפי ייצוא הנפט הרוסי", כך על פי ונדנה הארי, מייסדת גוף יעוץ האנרגיה Vanda Insights בראיון אותו מסרה ל-CNBC.
בשלב זה, לא נצפית רגיעה בלחימה בין אוקראינה לרוסיה, דבר הגורם כאמור למדינות המערב להטיל סנקציות גם על ייצוא הנפט והגז הטבעי מרוסיה. בעקבות כך, מחירי הנפט זינקו לגבהים שלא ניצפו מאז שנת 2007-2008.
לצורך השוואה, נזכיר כי על פי נתוני משרד האנרגיה האמריקאי, לשנת 2020 ייצאה ארה"ב קרוב ל-20% מכלל צריכת הנפט העולמית, קרוב ל-18.6 מיליון חביות כל יום. מנגד, בשנת 2019 צרכה ארה"ב קרוב ל-20% מכלל הנפט בעולם, 20.54 מיליון חביות ביום במספר. רוסיה לעומת זאת, ייצאה קרוב ל-11% מצריכת הנפט העולמית בשנת 2020 (כ-10.5 מיליון חביות ביום במספר), זאת בעודה צורכת בסה"כ 4% מצריכת הנפט העולמית, 3.7 מיליון חביות ביום.
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- מנכ"לית חיצונית ראשונה ב-BP עשויה להוביל לגל מיזוגים בענף האנרגיה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק?...
רוסיה היא יצאנית הנפט השלישית בגודלה בעולם, זאת לאחר ארצות הברית עצמה וערב הסעודית. בנוסף לכך נתונים אלו מעמידים אותה כיצאנית הגדולה בעולם של נפט גולמי לשווקים הגלובאלים, וכן הספקית הגדולה ביותר של גז טבעי עבור האיחוד האירופי - קרוב ל-43% מכלל הצריכה באיחוד.
הערכותיה המיידיות ביותר של משרד האנרגיה האמריקאי היא שכיום מייצאת רוסיה קרוב ל-5 מיליון חביות נפט בכל יום. מתוכן, יוכלו מדינות אופ"ק+ לחפות על קרוב ל-2 מיליון חביות כל יום, זאת אם חברי הארגון - ערב הסעודית, עיראק, כווית ואיחוד האמיריויות - יהיו מסוגלות להגדיל את תפוקת הייצוא שלהן באופן מקסימאלי. כך או כך, עדיין ישארו קרוב ל-3 מיליון חביות אותן ייצאה רוסיה, וכעת לא ניתנות יהיו להחלפה.
גם במידה ויצליח ארגון אופ"ק להגביר את התפוקה שלו, הדבר יאלץ את מדינות הארגון לפתוח מחדש את מכסות הייצוא שלהן, דבר אשר לא יבצעו בשלב זה, מכיוון שהיצוא שלהן נמדד אל מול מדד ייחוס מסויים. ככל שמדד ייחוס זה גבוה יותר, כך המדינות יכולות לייצא נפט בשיעורים גבוהים יותר. המדד לא הושפע בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה.
כמובן שבאפשרות מדינות המערב לשים ידם על נפט גם ללא הטלת כל יהבם בארגון אופ"ק, וכי קיימות מדינות נוספות כאמור שמייצאות את המשאב. הבעיה עבור אותן מדינות היא המהירות בה יוכלו המקורות החלופיים להתחיל ולייצא את הנפט, ובאיזו קלות ומהירות לוגיסטית יוכלו אותם מדינות להביא אותו למדינות היעד.
הארי מעריכה כי גם אם תצליח ארצות הברית להגיע להסכמי ייצוא נפט אל מול ונצואלה, הדבר ישחרר קרוב ל-100 אלף חביות נפט מהמדינה כל יום, נתון שאפילו לא מתקרב להיקפי הייצוא הרוסיים.
בין כה וכה, גם אם יצליח המערב להחליף את ייצוא הנפט הרוסי וגם אם לא, חלק רק מהכוח עדיין נמצא בידיים של פוטין. הנפט הרוסי כאמור מהווה חלק בלתי מבוטל מהיקפי ייצוא הנפט העולמיים, אך משעות הבוקר מאיים הקרמלין כי במידה ויטיל המערב סנקציות על מחירי הנפט, זה יכול להגיע אף ל-300 דולר לחבית, ובד בבד מאיים לנתק את אספקת הגז הרוסי לאירופה.
- 2.אבי 08/03/2022 14:35הגב לתגובה זוביבי התפאר שמיליארדי דולרים יכנסו לקופת המדינה מיצוא גז ישראלי, מעניין לאן הלכו כל המיליארדים הללו שהפה הגדול של ביבי הבטיח
- 1.דרור 08/03/2022 13:57הגב לתגובה זולא מהיום למחר אבל אין ספק שתמצא . בכל מקרה את המנובל פוטין צריך לחסל .
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
