הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
אגח אילוסטרציה
צילום: Pixbay

התקררות בהנפקות? גם בשוק האג"ח. 50% מהחברות שגייסו: נדל"ן

מדובר בעלייה של 46% בהיקף הגיוסים של הסקטור, ומאחר שבחודשים דצמבר וינואר היו גיוסים גבוהים - מדובר על עליה משמעותית עוד יותר. הסקטור העסקי היה אחראי ל-40% מהגיוסים
נתנאל אריאל |
נושאים בכתבה אג"ח קונצרניות אגח קונצרני איגרות חוב קונצרניות גיוס חוב מידרוג

היקף הנפקות אג"ח קונצרניות בחודש פברואר 2022 הסתכם בכ-3.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-8% לעומת כ-4 מיליארד שקל  בפברואר 2021, וצלילה של 50% לעומת כ-7.6 מיליארד שקל  בפברואר 2020. הירידה בהיקף ההנפקות נבעה בשל מיעוט הנפקות גדולות ולא פחות חשוב - הירידות בשווקים, וההנפקות הגדולות שהיו בחודשים דצמבר 2021 וינואר 2022, כך על פי נתוני איתי נברה, סמנכ"ל וראש תחום מוסדות פיננסים בחברת הדירוג מידרוג.

סקטור נדל"ן ובינוי היה אחראי לכ-52% מהיקף ההנפקות בחודש פברואר 2022 והסקטור העסקי (ללא נדל"ן ובינוי) היה אחראי לכ-40%; יתר ההנפקות בוצעו בידי חברות מהסקטור הפיננסי (כ-8%). 

על פי הנתונים, סקטור העסקי חווה גידול של כ-22% בהיקף הגיוסים בחודש פברואר 2022 ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. בסקטור הנדל"ן והבינוי נרשמה עלייה בשיעור של 46% בהיקף (כ-1.9 מיליארד שקל) ביחס לתקופה המקבילה אשתקד (כ-1.3 מיליארד שקל)

אם יש כזה גידול מדוע יש ירידה בגיוסים?

הירידה בהיקף ההנפקות בחודש פברואר 2022 לעומת החודש המקביל אשתקד, בשיעור של כ-8%, נבעה בעיקר מסקטור תשתיות וממשלה וסקטור ההשקעות, כאשר בפברואר 2022 לא חלו גיוסים בסקטורים אלו לעומת היקף של כ-1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הגופים הפיננסיים (בנקים וחברות ביטוח) הפגינו נוכחות נמוכה בחודש פברואר, עם הנפקה אחת בלבד (בדומה לפברואר אשתקד) מצד מנורה מבטחים בהיקף של כ-260 מיליון שקל.

 

מי הנפיקו?

ההנפקות הבולטות של חודש פברואר בוצעו על ידי ג'נריישן קפיטל 0.8%  בהיקף של כחצי מיליארד שקל  ו- MRR Thirteen Limited עם גיוס של כ-360 מיליון שקל. ההנפקות הבאות מבחינת גודל היו אפי נכסים 1.73%  ומנרב עם גיוס של כ-350 מיליון שקל כל אחת. אלקטרה צריכה 0.64%  עם כ-250 מיליון שקל ואלדן בתחום הרכב והליסינג, עם כ-200 מיליון שקל.

 

שיעור הנפקות דומה (כ-25%) בקבוצות הדירוג Aaa.il-Aa.il בינואר-פברואר 2022 ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, כאשר בחודשים ינואר-פברואר 2022 כ-0% מההנפקות במונחי ערך נקוב מיוחסות לסדרות בקבוצת הדירוג Aaa.il , זאת בהשוואה לכ-11% בינואר-פברואר 2021 וכ-10% בפברואר 2020. נתונים אלו מוסברים, בין השאר, בשל מיעוט מנפיקים גדולים מאז תחילת השנה, בד בבד עם גידול מסוים בהיקפן ובמספרן של הנפקות שאינן מדורגות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

שיעורם של המנפיקים שאינם מדורגים עלה והיווה כ-33% מסך המנפיקים בתקופה ינואר-פברואר 2022, לעומת שיעור של כ-30% בתקופה המקבילה בשנת 2021 ו-2020. העלייה במספרם של המנפיקים הלא מדורגים ובשיעורם מסך המנפיקים, נובעת מהתשואות והמרווחים הנמוכים יחסית בשוק האג"ח הקונצרני ומהעלייה בתיאבון הסיכון בשוק.

היקף גיוסי האג"ח לפי חודשים:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

חלל נופלת 4.7%, מדד הבנקים עולה 1.2%, מדדי הדגל עולים עד 0.9%

השבוע נפתח בעליות של מדדי הדגל, וגם מגזר הפיננסים פותח בירוק, לאחר הנפילות של יום חמישי; נכנסים ליום ראשון האחרון שבו ייערך מסחר לפני מעבר למתכונת שני-שישי; אנרג'יקס מתממשת קלות - על מה נסגר המכרז המוסדי ומה זה אומר למניה?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?


היום יהיה זה יום הראשון האחרון שבו יתבצע מסחר ומשבוע הבא נעבור לשבוע של שני עד שישי, שבוע המסחר על הדרך יקוצר גם בכשעתיים כשבשישי הבורסה תיסגר בשעה 14:00. המעבר של הבורסה בתל אביב למתכונת מסחר של שני-שישי אמנם נועד לסנכרן אותנו עם השווקים הגלובליים, אבל יש לו גם מחיר יקר, איבוד היתרון היחסי של ישראל כ'מגיבה ראשונה'. עד היום, ימי ראשון בישראל שימשו כ'סייסמוגרף' ברמה גלובלית לאירועים שהתרחשו במהלך סוף השבוע. היכולת של משקיעים מקומיים וזרים להגיב בזמן אמת, בזמן שוול סטריט ואירופה סגורות, הפכה את תל אביב לזירה אסטרטגית שמרכזת עניין וזרימת כספים ייחודית. בביטול יום ראשון, אנחנו מוותרים על הייחודיות שלנו והופכים לעוד גרורה של השוק האמריקאי, במקום להיות השוק שנותן את הטון הראשון לשבוע המסחר החדש.

חוץ מזה יש חשש ששישי יהיה יום מסחר "מת" או דל מאוד בנזילות בגלל כניסת השבת. בעוד שבוול סטריט המסחר בעיצומו, בישראל הגופים המוסדיים והסוחרים הדתיים עשויים לצאת מהשוק מוקדם בעיקר בתקופת החורף בה השבת נכנסת מוקדם מה שעשוי להוביל למסחר מקוטע ופחות יעיל דווקא בשעות הקריטיות של סוף השבוע.



   


להמשך הכתבה לחץ כאן