עליית ריבית? הפד' ינסה - אבל הצפי הוא לירידת ריבית כבר ב-2024
הניסיונות הרוסים לכבוש במהירות את קייב תוך פגיעה מינימלית באזרחים ותשתיות אוקראיניים הולכים ומתבדים. ההתנגדות האוקראינית מפתיעה, הצבא הרוסי סובל ככל הנראה ממרד פנימי ודעת הקהל העולמית הולכת ונרתמת לעזרת אוקראינה, מה שלוחץ על קובעי המדיניות בעולם להתערב, אם בכסף, בחימוש, בסנקציות או בכל סיוע אחר. להערכת כלכלני רבובנק ההתערבות של המערב תוביל להתארכות המערכה, תהפוך אותה לאלימה יותר ומזיקה יותר לשווקים. זאת כבר מתבטאת בזינוק פרמיות הסיכון של האג"ח הרוסיות, עד לכדי חשש גבוה וממשי מאד לחדלות פירעון, היא דוחפת גם את מחירי הסחורות המיוצאות מרוסיה להתייקרות, כשבולטים הנפט, החיטה והאלומיניום, ובתורן דוחפות לעליה מחודשת בציפיות האינפלציה בעולם.
ציפיות האינפלציה לא עולות
אלא שהעליה בציפיות האינפלציה לא גוררת הפעם עליה מקבילה גם בתשואות הנומינאליות, כשאלה ל-10 שנים בארה"ב דווקא ירדו ל-1.85% והשילוב של שניהם הוביל לירידת התשואה הריאלית בארה"ב, כשזאת ל-10 שנים ירדה ביומיים האחרונים מ-0.56%- ל-0.78%-. בסוף השבוע הניתוק של כמה בנקים רוסים ממערכת התשלומים הבינלאומית SWIFT, תרמה לזינוק עלות גיוס הדולרים, כשבשוק היורו-דולר היא עלתה ב-30 נ"ב, מה שמוביל לניצנים של מחנק נזילות דולרית. נראה שלמרות האיומים המתגברים הבנק הפדרלי עדיין נחוש להתקדם בתכניתו להעלאת ריבית, אם כי השוק הולך ונהיה ספקן לגבי הפוטנציאל של מתווה העלאות להימשך לאורך זמן:
הפדרל ריזרב יעלה את הריבית בכל מחיר - אבל כמו בניסיון הקודם, הוא עלול לשנות את דעתו מהר
עליית ריבית לצורך ירידה - הערכות הן שהבנק הפדרלי ידבק בתוכניתו להעלאות ריבית אגרסיביות השנה, למרות הסכנה לכלכלה ולשווקים. להערכת כלכלני מורגן סטנלי שנת 2022 לא תהיה דומה ל-2018-19, כשאז כזכור הבנק שינה את דעתו במהירות ועבר לירידות כשראה סדקים בשוק, מכיוון שהפעם הפד מתמודד עם אינפלציה גבוהה שמסנדלת אותו ועם אמירות ניציות מדי. מצד שני השוק כן מתמחר כבר שההיפוך באופק, כשהוא מגלם הפחתת ריבית ב- 2024, בסבירות שעלתה בימים האחרונים אל למעל -50%, מה שהופך אותה לממשית לחלוטין.
ומה יקרה בישראל?
העלאת ריבית בישראל, לא סיפור חתום - בנק ישראל שמח כנראה שהשקל נחלש מתחילת השנה, מה שיקל עליו להתקדם לעבר העלאות ריבית, אבל החולשה הזאת בשקל מוסברת בין היתר בהיחלשות שוקי המניות בעולם, ובמיוחד במניות הטכנולוגיה, שעשויות מצידן לספר משהו על עתיד כלכלת ישראל, עתירת הטכנולוגיה. אנחנו מפחיתים את תחזית הצמיחה ל-2022 מ-5.5% ל-4.0%, גם בשל הנתון הגבוה ל-2021 וגם בשל ההתפתחויות האחרונות בשוק הטכנולוגיה וההידוק המוניטרי בשווקים. איבוד מומנטום לכלכלה עשוי להגיע גם מההחלטה אמש של חברת המדדים MSCI שלא להעביר את ישראל למדד האירופאי (מהמזרח תיכון), מה שישמור על נזילות נמוכה יותר של השוק המקומי. למעשה גם האינפלציה שעליה בנק ישראל מתבסס בתכניתו להעלאת ריבית נראית כמו משענת קנה רצוץ, כשהיא נשענת בעיקר על עליית מחירי סחורות ועל העלאות מיסים ורגולציה. להערכת הבנק עצמו בניכוי מיסים ורגולציה האינפלציה בישראל הסתכמה בשנה האחרונה רק ב-2.4%. במבט קדימה הגורמים הללו בדיוק עשויים להשפיע דווקא בכיוון ההפוך: משרד האוצר פרסם אתמול להערות הציבור, במסגרת התוכנית להורדת יוקר המחייה, שורה של צווים לביטול מכסים ביניהם של מוצרי ריהוט, תרופות, מוצרים רפואיים וחומרי גלם לתעשייה.
- שוק העבודה בארה"ב התאושש באוקטובר: 42 אלף משרות נוספו במגזר הפרטי
- חבר הפד שרוצה לחתוך את הריבית בחצי אחוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 3.אין שום צפי לירידת ריבית ב-2024. (ל"ת)פודקסט 01/03/2022 11:00הגב לתגובה זו
- 2.שחרזדה 01/03/2022 10:31הגב לתגובה זוהכול דיבורים המגדל מתפרק
- 1.משה 01/03/2022 10:00הגב לתגובה זועוד לא התחילו לעלות כבר מורידים?אף אחד לא יודע כמה יעלו ומתי יורידושטויות עדיף תמשיכו לפמפם נדלן שכמה שיותר משקי בית יקרסו
פארוק פתיח אוזר (רשתות)הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי
מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו
פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר.
Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה.
באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים בלי כיסוי לנכסים שלהם. בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.
הרשעה תקדימית
בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.
- המשיך להונות אנשים תוך כדי משפט על הונאה - אמיר ברמלי גנב משקיעים בעוד 18.5 מיליון שקל
- ברקע החקירות והתביעות אוטומקס וסייספארק מבטלות את המיזוג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי.

באפט מגייס חוב במטבע היפני - רמז להגדלת פוזיציה במניות?
שיטת העבודה של באפט ביפן - מגייסם חוב ומשקיעים אותו במניות וכך מנטרלים את החשיפה למטבע היפני
ברקשייר של וורן באפט ממשיכה להעמיק אחיזה בשוק היפני, כשהפעם מדובר דווקא על הנפקת אג"ח ביין. הנפקת חוב במטבע היפני מלמדת כי באפט סבור שמדובר בריבית נמוכה כשלצד התחזית שלו על המטבע היפני הוא סבור שהריבית הכוללת תהיה נמוכה מחוב אחר. או שפשוט הוא רוצה לפזר את ההתחייבויות, אם כי צריך לזכור שלבאפט וברקשייר אין חובות. ההיפך. לברקשייר יש 384 מיליארד דולר במזומן.
ולכן, האפשרות הטבעית להנפקת חוב כזה היא פשוט הכוונה של באפט להגדיל את ההשקעות היפניות - כלומר, לגייס חוב ומיד להשקיע במניות יפניות. ברקשייר כבר מחזיקה בהשקעות ישירות מהותיות בחברות המסחר היפניות הגדולות, והתוכנית היא להגדיל את החשיפה.
למעשה, הטכניקה של גיוס חוב והשקעתו אומצה על ידי באפט כבר בשלבי הכניסה הראשונים לשוק היפני כשכך היא גם מגדרת את החשיפה שלה למטבע היפני. מאז שנכנסה ברקשייר האת'וויי לראשונה לשוק האג"ח היפני ב-2019, היא הספיקה לגייס כ-2 טריליון ין, שהם כ-13.8 מיליארד דולר. הסכום הזה ממקם אותה בראש טבלת המנפיקים הזרים בשוק היפני. אך יותר מכך, מדובר באסטרטגיה שמחברת בין גיוס חוב מקומי להשקעות ישירות ביפן, בעיקר בחמש מחברות המסחר הגדולות: איטוצ'ו, מיצובישי, מיצובוי, סומיטומו ומרובני
ברקשייר החלה לרכוש את מניות החברות הללו עוד ב-2019, אבל חשפה זאת רק באוגוסט 2020, אז דווח כי השקיעה כ-6 מיליארד דולר. מאז ההשקעה הלכה ותפחה, בסוף 2024 כבר הסתכמה בכ-23.5 מיליארד דולר ועל פי ההערכות היא מגיעה כעת לכ-28-30 מיליארד דולר. באפט הדגיש כי מדובר בהשקעה לטווח ארוך מאוד, ושהחזקות החברה צפויות לגדול בהדרגה. ייתכן שמדובר באחד מהמהלכים המשמעותיים ביותר של ברקשייר מחוץ לגבולות ארצות הברית, אם לא הגדול שבהם, ייתכן שזה המהלך המשמעותי של באפט רגע לפני שהוא עוזב.
- באפט ממשיך לממש מניות; מחזיק מזומנים בסך 380 מיליארד דולר
- אירוע נדיר: "תמכרו את המניה של וורן באפט"; ברקשייר האת'וויי קיבלה המלצת מכירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבחירה בחברות המסחר היפניות היא לאחר ניתוח עמוק. מדובר בגופים שמבצעים פעילות רחבת היקף בענפי אנרגיה, סחורות, מזון, לוגיסטיקה ותעשייה כבדה. רבים מהם נחשבו בשוק כמסחררים בתמחור חסר, בין היתר בשל תרבות עסקית שמרנית, חלוקת דיבידנד מצומצמת וניהול לא תמיד אגרסיבי של הערך לבעלי המניות. אולם הרפורמות התאגידיות שיזם הבנק המרכזי ביפן בשנים האחרונות, ופתיחת השוק למעורבות זרה, משכו עניין של משקיעים גלובליים, ובאפט היה הראשון לזוז
