זהב 1
צילום: Pixbay
מלחמה באוקראינה

המלחמה במזרח אירופה: מתי יבלמו הכוחות הרוסים, וכיצד ישפיעו העיצומים על עליות מחירי המזון

"ההמשך צופה רמה גבוהה של תנודתיות בשווקים", כך לדברי רונן מנחם, שצופה כי הסנקציות על מוסקבה יכולות להשפיע על המשך עליות המחירים, אם כי בשילוב עם מגעמים דיפלומטים נמצאת בפוטנציאל לבלום את הפלישה בשלב מוקדם יותר
תומר אמן |

שוקי ההון, המטבעות והאנרגיה מגיבים באגרסיביות לתחילת המערכה הצבאית באוקראינה. התגובות היו יכולות להיות חדות אף יותר, אלא שבימים האחרונים הייתה הכרה בינ"ל כי מתקפה רוסית היא רק שאלה של זמן ולכן אין כאן את גורם ההפתעה.

ההמשך צופה לנו רמה גבוה של תנודתיות ושווקים עצבניים, כך לדברי רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות. ההמשך תלוי כמובן בהמשך המערכה, כלומר כמה מהר תושג הכרעה והיכן יעצרו הכוחות. פוטין כמובן אמר, בין הדברים, כי אין לו כוונת סיפוח של אוקראינה, אך הדינמיקה המלחמתית עשויה לשנות זאת.

דבר נוסף בו תלויה המגמה בשווקים בעולם היא העיצומים שיוטלו על רוסיה וחריפותם ויתכן כי הדבר ישכנע אותה להסתפק בהישגים מוגבלים. לא בכדי התאוששו השווקים זמנית כשהנשיא ביידן הודיע על העיצומים הראשונים, ולאחר מכן חברות NATO ומדינות רבות נוספות הודיעו כי יצטרפו גם הם לעיצומים הללו. 

עוד תלויה התנודתיות בשווקים במגעים דיפלומטיים קדחתניים ובמועצת הביטחון שהתכנסה לדיון חירום. שאלת הצלחתם למנוע הסלמה נוספת חשובה ביותר.

השווקים ינועו בטווח המידי והקצר ויתנהלו לפי שלושת הגורמים הללו. נוסף לייצוא הנפט רוסיה ואוקראינה גם מספקות חיטה בהיקפים ניכרים למדינות במזרח התיכון ואפריקה, מה שעלול ללחוץ כלפי מעלה את מחירי המזון, שעלו גם כך לאחרונה. שאלה נוספת היא התנהגות סין, שתומכת בפוטין ולא מצטרפת לעיצומים, כשהיא בוחנת את תוצאות המהלך הרוסי בהקשר של כוונות דומות שלה כלפי טאיוואן.

אם כך, סיטואציית המלחמה מעלה את הצורך לגדר את ההשקעות. ניתן לגדר את ההשקעה בכמה דרכים שונות, ולדברי יוהאנה קירקלנד, מנהלת ההשקעות הראשית של חברת ניהול הנכסים הבריטית Schroders, הדרך הטובה ביותר לעשות זאת זה באמצעות השקעה בסחורות. 

בהיבט זה מציינת קירקלנד כי ההשקעה הטובה ביותר בשלב זה היא זהב, וזאת בעקבות העובדה כי מדובר במשאב שערכו תנודתי הרבה פחות מנכסים אחרים. עוד מציינת האחרונה את הפתגם "עדיף ציפור אחת ביד מאשר שתיים על העץ", ומזכירה כי זה אינו המצב כרגע. הציפור האחת ביד - השקעות במוצרים שאינם בהכרח תנודתיים כמו איגרות חוב הוכיחו כי הן אינן יעילות בשלב זה, וחייבו את המשקיעים לחפש סיכונים.

את הדברים אומרת קירקלנד על רקע הפלישה הרוסית לאוקראינה היום בלילה במסגרתהבמהלך הלילה האחרון (שבין רביעי לחמישי) החל המבצע הצבאי הרוסי באוקראינה שכולל פלישה רגלית והפצצות של ערי אוקראינה. מצב חרום הוכרז במדינה והממשלה ממליצה לאזרחים לשהות במקלטים.

קיראו עוד ב"גלובל"

קירקלנד אינה היחידה שמתייחסת לגידור ההשקעות, כאשר בהתייחסותו לפריצת המלחמה ציין הבנק האמריקאי גולדמן זאקס כי הוא מוצא פרמיית סיכון גבוהה יותר בהקשר לשנת ל-2022 בהשוואה לאותם מדדים אותם בחן בתקופות מתיחות נוספות, כמו ב-2014 (תנודתיות סביב חצי האי קרים) ו-2018 (תנודתיות סביב הסנקציות האמריקאיות על רוסיה).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

טראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AIטראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AI

טראמפ מבטיח "דיבידנד מכסים" של 2,000 דולר לכל אמריקאי

בציוץ ברשת החברתית שלו טראמפ מציג יוזמה לחלק "דיבידנד מכסים" של עד 2,000 דולר לאזרח, שימומן מההכנסות המיסוי על יבוא; את המתנגדים לתכנית טראמפ מכנה "טיפשים"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טראמפ

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, פרסם פוסט חריג ברשת Truth Social, שבו הוא מגן על מדיניות המכסים האגרסיבית שלו וכינה את מתנגדיה "טיפשים". לדבריו, מדיניות זו חיזקה את הכלכלה האמריקאית, הפכה את ארצות הברית ל"מדינה העשירה והמכובדת ביותר בעולם" והביאה לשווקים פיננסיים בשיא של כל הזמנים.

"אנשים שמתנגדים למכסים הם שוטים!", כתב טראמפ, כשהוא מייחס את מצבה הכלכלי של ארצות הברית להטלת המכסים על יבוא. הוא טען כי ארצו נהנית כיום מ"אינפלציה כמעט אפסית" ומ"שוק מניות בשיא היסטורי", והוסיף כי תוכניות הפנסיה האמריקאיות (401(k)) נמצאות ברמות הגבוהות ביותר אי פעם.

טראמפ הוסיף כי הכנסות המדינה ממסים על יבוא עומדות על "טריליוני דולרים", שלדבריו יסייעו להתחיל לצמצם את החוב הלאומי, העומד כיום על כ-37 טריליון דולר. לדבריו, המדיניות מביאה לראשונה מזה שנים לזרימת הכנסות ישירה לקופת המדינה ממדינות זרות, במקום הסתמכות על חוב או גירעון.

דבריו מגיעים על רקע המשך הוויכוח הציבורי סביב מדיניות המכסים התמוכים רואים במכסים כלי לשיקום התעשייה האמריקאית ולחיזוק עצמאותה הכלכלית, בעוד כלכלנים מזהירים כי מדובר בצעד שמעלה את יוקר המחיה ומכביד על הצרכן המקומי.

לצד ההתבטאויות התקיפות, טראמפ ממשיך לרמוז כי בכוונתו להשתמש בהכנסות מהמכסים למימון תשלומים ישירים לציבור מהלך שכינה בעבר "דיבידנד מכסים" של עד 2,000 דולר לאזרח אבל בשלב זה מדובר ברעיון בלבד שטרם עוגן בתוכנית כלכלית רשמית.


הציוץ שפרסם הנשיא טראמפ ברשת  Truth Social