איירון סורס מזנקת ב-10% בטרום; עקפה את הצפי בשורת ההכנסות וגם בתחזית
חברת איירון סורס שפיתחה תשתית לפרסום באפליקציות משחקים מדווחת על הכנסות של 158.3 מיליון דולר, לעומת צפי ל-144 מיליון דולר ועלייה של 46% לעומת הרבעון המקביל. בשורה התחתונה החברה רושמת רווח למניה של 2 סנט, זהה לצפי האנליסטים.
עדכון ל-16:45: המניה מחקה את הזינוק בטרום ונופלת במסחר ב-5%
עדכון ל-16:00: המניה מוחקת את הזינוק בטרום ונסחרת ביציבות.
החברה מדווחת על EBITDA מתואם של 57 מיליון דולר, עלייה של 76% לעומת הרבעון המקביל אז עמד הנתון על 32 מיליון דולר.
גם התחזית לרבעון הבא ולשנה כולה - מעל צפי האנליסטים. החברה צופה הכנסה ברבעון הבא בטווח 180-185 מיליון דולר, לעומת הצפי בשוק ל-157.7 מיליון דולר. ה-EBITDA המתואם צפוי להיות בטווח של 56-58 מיליון דולר, צמיחה שנתית של 44%.
בשנת 2022 כולה צופה החברה הכנסות של 790-820 מיליון דולר, לעומת צפי האנליסטים ל-726 מיליון דולר, גידול שנתי של 45%, ה-EBITDA השנתי צפוי להיות בטווח של 25-265 מיליון דולר, עלייה שנתית של 34%.
מנכ"ל החברה תומר בר זאב: "תוצאות הרבעון הרביעי לשנת 2021 הן יוצאת דופן בשנה בה השגנו הכנסות שנתיות שיא של 553 מיליון דולר, מה שלדעתנו מוכיח ביקוש הולך וגדל למוצרים שלנו שנועד לעזור לעסקים לנצל את "כלכלת האפליקציות" המתרחבת במהירות. נשארנו ממוקדים כשעברנו מחברה פרטית לציבורית, והשגנו צמיחה של 67% בהכנסות משנה לשנה יחד עם מרווח EBITDA מתואם של 35%".
בר זאב הוסיף "נפעל להגביר את החדירה שלנו באפליקציות מעבר למשחקים, שכן המפרסמים מחפשים לאמץ את המונטיזציה והשיווק שיש במשחקים לטלפונים הניידים כדי להגביר את הרווחיות שלהם".
על פי איירון סורס, יש לה 358 לקוחות משלמים שהכניסו לחברה יותר מ-100 אלף דולר מההכנסות ב-12 החודשים האחרונים, 95% מההכנסות.
היקף המזומנים של החברה בסוף הרבעון עמד על 782 מיליון דולר, רובו ככולו כתוצאה מהכסף שהכניסה בהנפקה.
בתחילת יולי איירון סורס החלה להיסחר בוול סטריט לאחר שהשלימה מיזוג לתוך שלד הספאק של Thoma Bravo. המיזוג נעשה לפי שווי של 11.5 מיליארד דולר - הגבוה ביותר עבור חברה ישראלית. ואולם, מאז בתקופה של קצת פחות מחודש וחצי איבדה מערכה כך שהמשקיעים שהושקעו במניה היו מופסדים עליה. כעת היא נסחרת לפי שווי שוק של 9.7 מיליארד דולר (6.94 למניה, לפני הזינוק הצפוי)
לקריאה נוספת:
>>> איירון סורס שוב רוכשת ומוכיחה את מה שכתבנו: הישראליות רוכשות אחרי הנפקה כדי להציג צמיחה
>>> השיטה של המונפקות הישראליות בוול סטריט; רכישה אחרי הנפקה כדי להציג צמיחה
בשנה כולה הכניסה איירון סורס 553 מיליון דולר, עליה של 67% לעומת 2020. החברה רשמה EBITDA מתואם של 194 מיליון דולר, עלייה של 87% לעומת השנה שלפניה, ומרווח של 35%. החברה גם מדווחת כי השלימה את רכישתן של Tapjoy ובידאלגו.
- 1.ר 16/02/2022 15:06הגב לתגובה זוהשווי כרגע הוא 7 מיליארד ולא מה שכתוב
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
