אנרגיה מתחדשת
צילום: PIXBABY BY PEXELS

אושרה תכנית חדשה שתיתן מענה לצרכי האנרגיה בישראל

התכנית מיועדת לטווח הבינוני והארוך, מדובר בתכנית ארצית מקיפה לשנים 2030 ו-2050; התוכנית עוסקת בהגדלת ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, שמירת רצועות תשתית אנרגיה משותפות לייעול השימוש בקרקע ושילוב כלל תכניות משק האנרגיה
סתיו קורן | (1)

אושרה תכנית מתאר ארצית שתיתן מענה לצרכי האנרגיה הלאומיים של ישראל לטווח הבינוני והארוך, למעשה מדובר בתכנית ארצית מקיפה לשנים 2030 ו-2050. התוכנית עוסקת בהגדלת ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, שמירת רצועות תשתית אנרגיה משותפות לייעול השימוש בקרקע ושילוב כלל תכניות משק האנרגיה.

התוכנית מדגישה את חשיבות ייצור האנרגיה המתחדשת בדו שימוש בקרקע ובשטחים מבונים באמצעות הנחיות ותעדוף. כמו כן, התכנית מאגדת את תכניות המתאר הארציות העוסקות בגז טבעי, חשמל ודלקים, וכן מייעדת שטחים עבור אתרים לייצור חשמל באנרגיה מתחדשת, מסדרונות להולכת חשמל ותשתיות אנרגיה, וכן מסמנת אזורים לבחינת תכנון של מנהרות לתשתיות ארציות. 

מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי: "התכנית מציגה חזון של תמהיל ייצור חשמל נקי וירוק יותר, שמפחית את הפליטות לאוויר, וכן תמונה כוללת של כלל תשתיות האנרגיה לטווח הבינוני והארוך. אימוץ התוכנית הינו מרכיב חשוב בהגעה ליעדים שקבעה ממשלת ישראל להגדלת היעד לייצור מאנרגיות מתחדשות ל-30% בשנת 2030 והפחתה של 80% בפליטות גזי החממה במשק עד 2050, זאת תוך שמירה על אמינות האספקה ועל משק אנרגיה אמין, נקי ובר השגה".

התוכנית קובעת עקרונות מנחים לתכנון תשתיות האנרגיה: 

אנרגיה מתחדשת

גמילת מדינת ישראל מאנרגיה מזהמת והגדלת חלקן של האנרגיות המתחדשות בתמהיל ייצור החשמל ל-30% בשנת 2030, עודכנה התוכנית וחודדו ההנחיות לעידוד הקמת ייצור סולארי בשטחים מבונים ובדו שימוש בקרקע כמו כן, צומצמו השטחים לתכנון תחנות כוח סולאריות. 

רצועות משולבות ומנהרות תשתית

התכנית שומרת שטחים עבור רצועות שמורות לתשתיות אנרגיה שיאפשרו תכנון עתידי של קווי תשתית ארציים בכפיפה אחת (גז טבעי, דלק וכד'), וכן שומרת מסדרונות לתכנון קווי חשמל. בנוסף, נקבעו הנחיות לבחינת תכנון מנהרות תשתית רב מערכתיות למספר תשתיות, ובכך מוטמע עיקרון של חיסכון בשטח והצמדה לתשתיות אחרות, זאת תוך עמידה ושמירה על בטיחות וצמצום השפעות סביבתיות:  

רצועות לקווי חשמל

התוכנית שומרת שטחים לתכנון קווי חשמל וקובעת הוראות לתכנון, לרבות מתן הוראות לבטיחות וצמצום ההשפעה על סביבה.

רצועות תשתית תת-קרקעיות

התוכנית קובעת הנחיות לתכנון קווי תשתית תת-קרקעיים באופן שייעל את השימוש במשאב הקרקע, ותוך שילוב תשתיות שונות ברצועה אחת וצמצום סיכונים והשפעות סביבתיות.

מנהרות תשתית

התוכנית קובעת הנחיות לבחינת תכנון מנהרות תשתית רב-מערכתיות, לצורך ייעול השימוש בקרקע, צמצום מגבלות סביבתיות ואפשרות מעבר תשתיות במקומות בהם קיים קושי בהקמתן. 

קיראו עוד ב"גלובל"

מתקני מערכות החשמל, הגז הטבעי, הגפ"מ והדלקים - טיפול ואחסנה

התכנית מסמנת את התשתיות הארציות המאושרות של תחנות הכוח, רצועות הגז הטבעי, אתרי הגפ"מ ומתקני הגז הטבעי ונותנת עקרונות והנחיות לתכנון תשתיות אלה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חנוך 05/05/2021 03:28
    הגב לתגובה זו
    נחשו למה
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

מניות קוונטים עליות
צילום: דאלי

שוק הקוונטום מתחמם: חוזים גדולים דוחפים את ריגטי ואיון-קיו למעלה,

וושינגטון מגבירה השקעות, סין ואירופה מאיצות פיתוח

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מחשוב קוונטי

דמיינו עולם שבו מחשבים פותרים סודות כימיים במהירות בזק, מפצחים הצפנות בלי מאמץ, ומאיצים פיתוח תרופות חדשות. זה לא מדע בדיוני, זה המחשוב הקוונטי.  אתמול, שתי חברות אמריקאיות, ריגטי קומפיוטינג Rigetti Computing 15.28%  ואיון-קיו IonQ 5.39%    זכו בחוזים ממשלתיים משמעותיים. חיל האוויר האמריקאי משקיע 5.8 מיליון דולר בריגטי לבניית רשתות קוונטום, ומשרד האנרגיה חותם על שותפות חללית עם איון-קיו. התוצאה? המניות קופצות בעשרות אחוזים.

השוק העולמי צפוי להגיע ל-125 מיליארד דולר עד 2030, עם השקעות מצטברות של יותר מ-40 מיליארד דולר עד כה, וארה"ב תופסת חצי מהעוגה.

ריגטי: בניית גשרים קוונטיים לעתיד

נתחיל בריגטי, החברה הקליפורנית שמתמחה במחשבים קוונטיים מבוססי סופרקונדוקטורים, אותם "קיוביטים" על-מוליכים שמתנהגים כמו חלקיקים קסומים, מסתובבים במקביל בכמה מצבים.

החוזה החדש, בשווי 5.8 מיליון דולר לשלוש שנים, מגיע מהמעבדה למחקר אווירי של חיל האוויר (AFRL). המטרה לבנות רשתות קוונטום שמאפשרות העברת מידע קוונטי בין מכונות מרוחקות, כמו גשרים על-טבעיים שמחברים בין עולמות. ריגטי תעבוד כאן הסטארט-אפ ההולנדי QphoX, שמפתח ממירים אופטיים-מיקרוגליים , במטרה לפתח כלים שממירים אותות קוונטיים לאור סיבי אופטי, כדי שהמידע לא יתפוגג בדרך.

המנכ"ל סובודה קולקרני לא מסתיר את ההתרגשות: "זה מחקר לטווח ארוך, אבל הוא הבסיס לכל מה שיבוא אחר כך, רשתות מאובטחות לצבא, לדאטה סנטרים, אפילו לערים חכמות". ריגטי כבר הוכיחה את עצמה עם מערכת Ankaa-2, שכוללת 84 קיוביטים, אבל האתגרים עדיין שם: יציבות נמוכה ושגיאות תכופות.

החוזה הזה הוא חלק מגל השקעות אמריקאי רחב יותר תחת National Quantum Initiative (1.2 מיליארד דולר מאז 2018), נותן דחיפה לתעשייה.


איון-קיו: הקוונטום כובש את החלל


ממול, איון-קיו לוקחת את זה צעד קדימה - אל החלל. החברה, שמתבססת על טכנולוגיית יונים כלואים (אטומים תקועים בשדות מגנטיים, יציבים יותר מקיוביטים רגילים), חתמה על מזכר הבנות (MOU) עם משרד האנרגיה (DOE) להדגמת תקשורת קוונטית לוויינית.