לרובין הוד קצב הכנסות של מיליארד ד׳; השאלה היא מה יקרה לנפח המסחר
״אנשים עייפים כבר מכל הוורן באפטים והצ׳ארלי מאגנרים של העולם שמתנהגים כאילו הם המומחים היחידים בתחום ההשקעות״ - זו התגובה שהוציאו ברובין הוד לביקורת שהביע עליה מי שמכונה האורקל מאומהה, בעלי ברקשייר הת׳אווי וורן באפט שאמר שהחברה ״מנצלת את ייצר ההימורים של בני אדם, וזה לא דבר שראוי להערצה״. לפי הנרטיב של רובין הוד, באפט ודומיו מעוניינים לשמור על שוק ההון מעגל סגור של העשירים, בעוד הם נושאי הדגל של הדמוקרטיזציה של המסחר. כשהיא צועדת לפי הנפקה בשווי מוערך של 30 מיליארד דולר, הדלת שפתחה רובין הוד למשקיעים הפרטיים הביאה לה הכנסות של 331 מיליון דולר לפחות ברבעון, מה שמשקף קצב הכנסות שנתי של למעלה ממיליארד דולר - אלא שיש בעיה עם המשפט הזה.
התרגלנו לכתוב בשנה החולפת על המומנטום הטוב עבור חברות שמעוניינות להנפיק. הכוונה בכך בעיקר הייתה לכסף שמחפש אפיקי השקעה בצל הריבית האפסית, אם מצד קרנות ההון סיכון ואם מצד מוסדיים וכו׳.
אבל אצל רובין הוד אותו ״מומנט״ קשור גם בליבת הפעילות עצמה - הנתונים שהיא מציגה ברבעון הזה, דבר שניתן גם לומר על השנה האחרונה כולה, הם חריגים לטובה. מבחינתה, מה שיקבע אם הקצב ישמר או לא, הם המשקיעים הפרטיים. זה תלוי במצבם הכלכלי, בשעמום שלהם במידת מה (ונזכיר את השבתת ליגת הפוטבול למשל בארה״ב ששלחה את חלקם לחפש ריגושים בשוק ההון - כמובן שזו לא התמונה כולה), באמונה שלהם שהכנסה פאסיבית באמצעות מסחר בשוק ההון ישפר את מצבם, ובגורמים נוספים.
האם ״קצב הכנסות״ של חברה מסורתית יותר, שתלוי במספר מועט יותר של לקוחות (שהן חברות ותאגידים, ולא אנשים פרטיים), התובלה הימית, מזג האוויר ועוד הוא פרמטר יציב יותר? לא נתיימר לקבוע, אבל לשם ההוגנות גם זו שאלה שיש לציין.
- צחי חג'ג' בחר לפגוע במשקיעים הפרטיים וחג'ג' אירופה נופלת 11%
- חברת הבלוקצ'יין שמזנקת 30% ביומה הראשון בבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אותו נתון של 331 מיליון דולר לא מכסה את ההכנסות של רובין הוד כולן, נתון שאותו לא חשפה במסמכים שהגיעה כעת לרשות ני״ע האמריקאית לקראת ההנפקה. מדובר על ההכנסות שהיא מקבלת מעושי שוק בלבד. נזכיר כי החברה לא גובה מהמשתמשים עמלות על פקודות המסחר. במקום זה, היא מתפקדת כמעין ״משפך״, שמאגד את הפקודות ומוכר אותן לאותם עושי שוק, שמשלמים לה עבור הלקוחות שהיא מביאה להם. למה האחרונים צריכים את המשפך הזה? כי הוא עובד טוב מאד. הממשק של רובין הוד פשוט למשתמש ומאופיין בגיימיפיקציה, כלומר המשתמשים מרגישים כאילו האפליקציה היא גם משחק במובן מה, אלמנט נוסף שעוזר לרובין הוד להשאיר אותם אצלה.
לשם השוואה, ברבעון המקביל בסעיף הזה נרשמו הכנסות בסך 91 מיליון בלבד. ראוי להזכיר, כי הרבעון החולף היה גם זה שלווה בסערת גיימסטופ, AMC, אמריקן איירליינס, נוקיה, בלקברי ועוד מניות שזכו לכינוי מניות ״מם״ (meme), כאלה שנוצר סביבן נפח מסחר גבוה בעקבות המלצות של משקיעים פרטיים ברשתות החברתיות - אם מתוך אמונה בפעילות החברות ואם כמהלך אסטרטגי שמנצל את יתרות השורט סביב חלקן במטרה לגרום לשורט סקוויז שיעלה את מחיר המניה.
השאלה הגדולה אם כן, היא האם בכלל מדובר ברבעון מייצג. ״כל הברוקרים צופים שהשיא הנוכחי במסחר הוא לא בר קיימא״, כך אמרה למשל פאולינה בל, אנליסטית בפירמת המחקר CFRA, וזאת בשל דעיכת הקורונה בעולם המפותח ופתיחת הכלכלות מחדש. כבר לקראת סוף הרבעון נרשמה ירידה בהכנסות הללו של רובין הוד. אם בפברואר שילמו לה עושי השוק 121 מיליון דולר, במרץ הסכום ירד ל-97 מיליון דולר.
- שוק הקוונטום מתחמם: חוזים גדולים דוחפים את ריגטי ואיון-קיו למעלה,
- מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים
אגב, אחרי אותה שגעת סביב גיימסטופ ושות׳ יוזכר כי המנכ״ל של רובין הוד ולאד טנב העיד בקונגרס על החלטת החברה להפסיק את המסחר במניית קמעונאית משחקי הוידאו, צעד שזה לביקורת הן מנבחרי ציבור דמוקרטים והן מרפובליקאים בארה״ב (לא עניין שגרתי).
אותה ״הזרמת הזמנות״ שבלב המודל הכלכלי של רובין הוד היא עניין שנוי במחלוקת, שכן לטענת המבקרים, החברה ומתחרותיה בעצם תלותן בנפח המסחר מנסות להגדילו, ולעודד את המשקיעים לבצע כמה שיותר פקודות. כמובן שמשקיעים לא רק מגדילים ומגדילים את התיק שלהם, אלא גם מממשים, מחליפים השקעה אחת באחרת. כשהשינויים תדירים, הדבר לא מעודד כמובן סבלנות, וכשאתה נפטר ממניה היום, כבר לא תראה את התשואה שזו אולי הייתה מניבה לך בעוד חצי שנה. לרובין הוד זה לא משנה, היא סופרת פקודות. את המשקיעים זה צריך לעניין מאד.
- 2.Sb210837 05/05/2021 17:15הגב לתגובה זואנשים מהסוג של וורן באפט וצ'רלי מנגר הם אנשים בגובה העיניים לחלוטין ולא מעוניינים שזה יהיה לעשירים בלבד ולראיה התיק שלהם פתוח לעיני כל. אבל זו המציאות.. הם בסה"כ אומרים את העובדות.. המשקיע הממוצע(מהמר הממוצע יש לדייק )אין לו בכלל את האופי המתאים להצליח בהשקעות ארוכות טווח והוא לא מוכן לשלם את המחיר הנדרש. זה לא רק בשוק ההון זה בכל דבר ואלה חלק מחוקי הטבע הבסיסיים של היקום . מחיר ההצלחה הוא כבד .
- 1.אשר 04/05/2021 19:31הגב לתגובה זוזו פלטפורמה מבוססת במשך שנים, סוחרים מכל העולם והכנסות של כ700 מיליון דולר עם נתח גבוה של רווח נקי. הרשיון שתקבל השנה כברוקר בארהב יעלה עוד יותר את מספר המשתמשים וההכנסות.

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.

קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.

שוק הקוונטום מתחמם: חוזים גדולים דוחפים את ריגטי ואיון-קיו למעלה,
וושינגטון מגבירה השקעות, סין ואירופה מאיצות פיתוח
דמיינו עולם שבו מחשבים פותרים סודות כימיים במהירות בזק, מפצחים הצפנות בלי מאמץ, ומאיצים פיתוח תרופות חדשות. זה לא מדע בדיוני, זה המחשוב הקוונטי. אתמול, שתי חברות אמריקאיות, ריגטי קומפיוטינג Rigetti Computing 15.28% ואיון-קיו IonQ 5.39% זכו בחוזים ממשלתיים משמעותיים. חיל האוויר האמריקאי משקיע 5.8 מיליון דולר בריגטי לבניית רשתות קוונטום, ומשרד האנרגיה חותם על שותפות חללית עם איון-קיו. התוצאה? המניות קופצות בעשרות אחוזים.
השוק העולמי צפוי להגיע ל-125 מיליארד דולר עד 2030, עם השקעות מצטברות של יותר מ-40 מיליארד דולר עד כה, וארה"ב תופסת חצי מהעוגה.
ריגטי: בניית גשרים קוונטיים לעתיד
נתחיל בריגטי, החברה הקליפורנית שמתמחה במחשבים קוונטיים מבוססי סופרקונדוקטורים, אותם "קיוביטים" על-מוליכים שמתנהגים כמו חלקיקים קסומים, מסתובבים במקביל בכמה מצבים.
החוזה החדש, בשווי 5.8 מיליון דולר לשלוש שנים, מגיע מהמעבדה למחקר אווירי של חיל האוויר (AFRL). המטרה לבנות רשתות קוונטום שמאפשרות העברת מידע קוונטי בין מכונות מרוחקות, כמו גשרים על-טבעיים שמחברים בין עולמות. ריגטי תעבוד כאן הסטארט-אפ ההולנדי QphoX, שמפתח ממירים אופטיים-מיקרוגליים , במטרה לפתח כלים שממירים אותות קוונטיים לאור סיבי אופטי, כדי שהמידע לא יתפוגג בדרך.
המנכ"ל סובודה קולקרני לא מסתיר את ההתרגשות: "זה מחקר לטווח ארוך, אבל הוא הבסיס לכל מה שיבוא אחר כך, רשתות מאובטחות לצבא, לדאטה סנטרים, אפילו לערים חכמות". ריגטי כבר הוכיחה את עצמה עם מערכת Ankaa-2, שכוללת 84 קיוביטים, אבל האתגרים עדיין שם: יציבות נמוכה ושגיאות תכופות.
- מרוץ המחשוב הקוונטי מתחמם: סטארט־אפ אירופאי גייס 300 מיליון דולר
- "מחשוב קוונטי בדרך לשוק של 2 טריליון דולר עד 2035"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החוזה הזה הוא חלק מגל השקעות אמריקאי רחב יותר תחת National Quantum Initiative (1.2 מיליארד דולר מאז 2018), נותן דחיפה לתעשייה.
איון-קיו: הקוונטום כובש את החלל
ממול, איון-קיו לוקחת את זה צעד קדימה - אל החלל. החברה, שמתבססת על טכנולוגיית יונים כלואים (אטומים תקועים בשדות מגנטיים, יציבים יותר מקיוביטים רגילים), חתמה על מזכר הבנות (MOU) עם משרד האנרגיה (DOE) להדגמת תקשורת קוונטית לוויינית.