רובין הוד
צילום: פייסבוק/רובין הוד

לרובין הוד קצב הכנסות של מיליארד ד׳; השאלה היא מה יקרה לנפח המסחר

ההכנסות מהזרמת פקודות מהמשתמשים לעושי שוק עמדו על 331 מ' ד' ברבעון, לעומת 91 מ' ברבעון מקביל; לפי החברה מדובר במחצית מההכנסות כולן - יש מי שמעריך שמדובר ב-70% ויותר. ההנחה בשוק היא שעם דעיכת הקורונה המשקיעים הפרטיים יורידו הילוך
איתי פת-יה | (2)

״אנשים עייפים כבר מכל הוורן באפטים והצ׳ארלי מאגנרים של העולם שמתנהגים כאילו הם המומחים היחידים בתחום ההשקעות״ - זו התגובה שהוציאו ברובין הוד לביקורת שהביע עליה מי שמכונה האורקל מאומהה, בעלי ברקשייר הת׳אווי וורן באפט שאמר שהחברה ״מנצלת את ייצר ההימורים של בני אדם, וזה לא דבר שראוי להערצה״. לפי הנרטיב של רובין הוד, באפט ודומיו מעוניינים לשמור על שוק ההון מעגל סגור של העשירים, בעוד הם נושאי הדגל של הדמוקרטיזציה של המסחר. כשהיא צועדת לפי הנפקה בשווי מוערך של 30 מיליארד דולר, הדלת שפתחה רובין הוד למשקיעים הפרטיים הביאה לה הכנסות של 331 מיליון דולר לפחות ברבעון, מה שמשקף קצב הכנסות שנתי של למעלה ממיליארד דולר - אלא שיש בעיה עם המשפט הזה.

התרגלנו לכתוב בשנה החולפת על המומנטום הטוב עבור חברות שמעוניינות להנפיק. הכוונה בכך בעיקר הייתה לכסף שמחפש אפיקי השקעה בצל הריבית האפסית, אם מצד קרנות ההון סיכון ואם מצד מוסדיים וכו׳.

אבל אצל רובין הוד אותו ״מומנט״ קשור גם בליבת הפעילות עצמה - הנתונים שהיא מציגה ברבעון הזה, דבר שניתן גם לומר על השנה האחרונה כולה, הם חריגים לטובה. מבחינתה, מה שיקבע אם הקצב ישמר או לא, הם המשקיעים הפרטיים. זה תלוי במצבם הכלכלי, בשעמום שלהם במידת מה (ונזכיר את השבתת ליגת הפוטבול למשל בארה״ב ששלחה את חלקם לחפש ריגושים בשוק ההון - כמובן שזו לא התמונה כולה), באמונה שלהם שהכנסה פאסיבית באמצעות מסחר בשוק ההון ישפר את מצבם, ובגורמים נוספים.

האם ״קצב הכנסות״ של חברה מסורתית יותר, שתלוי במספר מועט יותר של לקוחות (שהן חברות ותאגידים, ולא אנשים פרטיים), התובלה הימית, מזג האוויר ועוד הוא פרמטר יציב יותר? לא נתיימר לקבוע, אבל לשם ההוגנות גם זו שאלה שיש לציין.

אותו נתון של 331 מיליון דולר לא מכסה את ההכנסות של רובין הוד כולן, נתון שאותו לא חשפה במסמכים שהגיעה כעת לרשות ני״ע האמריקאית לקראת ההנפקה. מדובר על ההכנסות שהיא מקבלת מעושי שוק בלבד. נזכיר כי החברה לא גובה מהמשתמשים עמלות על פקודות המסחר. במקום זה, היא מתפקדת כמעין ״משפך״, שמאגד את הפקודות ומוכר אותן לאותם עושי שוק, שמשלמים לה עבור הלקוחות שהיא מביאה להם. למה האחרונים צריכים את המשפך הזה? כי הוא עובד טוב מאד. הממשק של רובין הוד פשוט למשתמש ומאופיין בגיימיפיקציה, כלומר המשתמשים מרגישים כאילו האפליקציה היא גם משחק במובן מה, אלמנט נוסף שעוזר לרובין הוד להשאיר אותם אצלה.

לשם השוואה, ברבעון המקביל בסעיף הזה נרשמו הכנסות בסך 91 מיליון בלבד. ראוי להזכיר, כי הרבעון החולף היה גם זה שלווה בסערת גיימסטופ, AMC, אמריקן איירליינס, נוקיה, בלקברי ועוד מניות שזכו לכינוי מניות ״מם״ (meme), כאלה שנוצר סביבן נפח מסחר גבוה בעקבות המלצות של משקיעים פרטיים ברשתות החברתיות - אם מתוך אמונה בפעילות החברות ואם כמהלך אסטרטגי שמנצל את יתרות השורט סביב חלקן במטרה לגרום לשורט סקוויז שיעלה את מחיר המניה.

השאלה הגדולה אם כן, היא האם בכלל מדובר ברבעון מייצג. ״כל הברוקרים צופים שהשיא הנוכחי במסחר הוא לא בר קיימא״, כך אמרה למשל פאולינה בל, אנליסטית בפירמת המחקר CFRA, וזאת בשל דעיכת הקורונה בעולם המפותח ופתיחת הכלכלות מחדש. כבר לקראת סוף הרבעון נרשמה ירידה בהכנסות הללו של רובין הוד. אם בפברואר שילמו לה עושי השוק 121 מיליון דולר, במרץ הסכום ירד ל-97 מיליון דולר.

קיראו עוד ב"גלובל"

אגב, אחרי אותה שגעת סביב גיימסטופ ושות׳ יוזכר כי המנכ״ל של רובין הוד ולאד טנב העיד בקונגרס על החלטת החברה להפסיק את המסחר במניית קמעונאית משחקי הוידאו, צעד שזה לביקורת הן מנבחרי ציבור דמוקרטים והן מרפובליקאים בארה״ב (לא עניין שגרתי).

אותה ״הזרמת הזמנות״ שבלב המודל הכלכלי של רובין הוד היא עניין שנוי במחלוקת, שכן לטענת המבקרים, החברה ומתחרותיה בעצם תלותן בנפח המסחר מנסות להגדילו, ולעודד את המשקיעים לבצע כמה שיותר פקודות. כמובן שמשקיעים לא רק מגדילים ומגדילים את התיק שלהם, אלא גם מממשים, מחליפים השקעה אחת באחרת. כשהשינויים תדירים, הדבר לא מעודד כמובן סבלנות, וכשאתה נפטר ממניה היום, כבר לא תראה את התשואה שזו אולי הייתה מניבה לך בעוד חצי שנה. לרובין הוד זה לא משנה, היא סופרת פקודות. את המשקיעים זה צריך לעניין מאד.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    Sb210837 05/05/2021 17:15
    הגב לתגובה זו
    אנשים מהסוג של וורן באפט וצ'רלי מנגר הם אנשים בגובה העיניים לחלוטין ולא מעוניינים שזה יהיה לעשירים בלבד ולראיה התיק שלהם פתוח לעיני כל. אבל זו המציאות.. הם בסה"כ אומרים את העובדות.. המשקיע הממוצע(מהמר הממוצע יש לדייק )אין לו בכלל את האופי המתאים להצליח בהשקעות ארוכות טווח והוא לא מוכן לשלם את המחיר הנדרש. זה לא רק בשוק ההון זה בכל דבר ואלה חלק מחוקי הטבע הבסיסיים של היקום . מחיר ההצלחה הוא כבד .
  • 1.
    אשר 04/05/2021 19:31
    הגב לתגובה זו
    זו פלטפורמה מבוססת במשך שנים, סוחרים מכל העולם והכנסות של כ700 מיליון דולר עם נתח גבוה של רווח נקי. הרשיון שתקבל השנה כברוקר בארהב יעלה עוד יותר את מספר המשתמשים וההכנסות.
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -1.26%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

וול-סטריט ננעלה בירוק: הנאסד״ק קפץ ב-2.3%, סולאראדג׳ זינקה ב-13%

צוות גלובל |

המסחר בוול סטריט התנהל בעליות חדות, כשהמשקיעים מיהרו חזרה לנכסים מסוכנים בעקבות ההתקדמות בסנאט האמריקאי לקראת סיום השבתת הממשל הארוכה ביותר בתולדות ארה"ב. מדד S&P 500 קפץ ביותר מ־1.5% לאחר שבוע חלש במיוחד, הנאסד״ק זינק ב-2.3% והדאו עלה ב-0.8%. מניות הטכנולוגיה, שספגו את המכה הקשה ביותר בשבועות האחרונים, הובילו את העליות. גם הביטקוין טיפס, בעוד הדולר נחלש.


בבית הלבן בירכו על ההסכם הדו־מפלגתי, שנועד להחזיר את פעילות הממשלה בתוך ימים ספורים. אף שההצבעה הסופית בסנאט ובבית הנבחרים טרם נקבעה, השווקים רואים בכך פריצת דרך שתסיר חסם מרכזי מעל הכלכלה האמריקאית. חידוש פעילות הממשל צפוי לאפשר פרסום מחודש של נתונים כלכליים, מה שיאפשר תמונה עדכנית יותר לגבי שוק העבודה והצמיחה לפני החלטת הריבית הקרובה של הפדרל ריזרב. באג"ח הממשלתיות נרשמה ירידה קלה, כאשר התשואות לשנתיים עלו בשלוש נקודות בסיס לרמה של 3.59%. השוק נערך למבחן ביקוש נוסף עם סדרת הנפקות חדשות בהיקף כולל של 125 מיליארד דול. מניות חברות הבריאות נפלו על רקע החשש שהסכם הסיום לא יכלול הארכה של סובסידיות חוק הבריאות.


אנליסטים מסבירים כי תגובת השוק הגיונית: סיום ההשבתה מסיר עננה של חוסר ודאות ומחזק את הסנטימנט החיובי. מייקל בראון מ־Pepperstone אמר כי "החזרה לשגרה לא רק תשפר את האווירה, אלא גם תאפשר שחרור נתונים חשובים שיכולים להעיד על מצבה האמיתי של הכלכלה". פיונה סינקוטה מ־City Index הוסיפה כי המשקיעים יוכלו סוף־סוף לקבל "אותות ברורים לגבי מצב שוק העבודה והכיוון העתידי של הריבית".


טאואר היא אחת ממניות היום עם זינוק של 17% על רקע דוחות טובים -  טאואר עם תוצאות מעל הצפי - מעלה תחזית. גם פאגאיה הישראלית טסה, מנגד מאנדיי בנפילה וקמטק מתממשת עם תחזית חלשה (ראו הרחבה בהמשך)  

לצד ההתפתחויות הפוליטיות, השוק מתמקד גם בדוחות של החברות שיתפרסמו השבוע, ובהם של דיסני, סיסקו, אפלייד וחברות טכנולוגיה נוספות. זה לאחר שבוע קשה במיוחד למניות ה-AI בו היה נראה שהמשקיעים שוקלים מחדש את התמחורים של המניות בתחום ובראשם פלנטיר, ביתניים נראה שהשוק מנסה לפתוח את השבוע בטון יותר חיובי.