אורן שוסטר מנכל IMC
צילום: יפעת גולן

חברת הקנאביס הישראלית IMC רוכשת ספקית קנדית, בכ-70 מיליון דולר ארה"ב

מניית החברה הנרכשת MYM נופלת כעת ב-17% בעקבות הדיסקאונט לאחר שאתמול זינקה בחדות; ב-IMC מקווים כי הרכישה תוסיף כ-4 מיליון דולר (ארה"ב) ל-EBITDA של החברה

נתנאל אריאל |
נושאים בכתבה IMC אינטר נאסד"ק

חברת הקנאביס הישראלית IMC (סימול: IMCC) שנרשמה לאחרונה למסחר גם בנאסד"ק (בנוסף לרישום בקנדה) רוכשת בעסקת מניות בשווי של כ-69.3 מיליון דולר ארה"ב (87 מיליון דולר קנדי) את חברת MYM Nutraceuticals (סימול: CSE:MYM) שבבעלותה שתי חברות גידול והפצה, אחת מהן היא חברת הבת שלה Highland Grow. מדובר ברכישה שנייה של IMC בקנדה בשלושת החודשים האחרונים. הרכישה צפויה להיות מושלמת ברבעון הקרוב (השני של 2021).

על פי העסקה, בעלי המניות של MYM יקבלו 0.022 מניות של IMC בעבור מניה רגילה של MYM, בשווי למניה של 19.5 סנט קנדי כלומר כ-15 סנט ארה"ב. לאחר השלמת העסקה יחזיקו בעלי המניות של MYM בכ-14.5% ממניות IMC. מניית החברה הנרכשת MYM נופלת כעת ב-17% ומתקנת למטה בחזרה למחיר המניה הממוצע שעמד על כ-15 סנט ארה"ב למניה בתקופה האחרונה (כ-19 סנט קנדי), וזאת לאחר שאתמול זינקה בחדות לכ-19.5 סנט ארה"ב (כ-23 סנט קנדי. ככל הנראה בעקבות מידע פנים על הרכישה המתקרבת).

ב-IMC מקווים כי הרכישה של Highland Grow תתרום משמעותית לצמיחה ולרווחיות של IMC בשנים הקרובות ותוסיף כ-4 מיליון דולר ארה"ב ל-EBITDA של IMC, (כ-5 מיליון דולר קנדי) בהחלט סכום לא מבוטל בעבורה. ולדברי החברה, חברת הבת הציגה שיפור משמעותי ברווחיות, כולל ב-EBITDA.

בנוסף לשילוב המוצרים של החברה הנרכשת, IMC תשתמש ביכולות ההפצה הרחבה של MYM בקנדה ולדברי החברה, בעקבות הרכישה "יהיו לצרכנים מבחר רחב יותר של אפשרויות ומותגים בקטגוריות הללו. עם יכולת הפצה מחוף לחוף, ונוכחות דומיננטית במזרח קנדה. החברה הנרכשת תגדיל את יכולת ההפצה של IMC, תאיץ את כניסת JWC (אשר בקרוב תושק מחדש כ-Wagners) לשווקים חדשים וצפויה להניע צמיחה משמעותית ברווחיות וב-EBITDA. בזמן שהדרישה הגלובלית למוצרי פרימיום indoor עולה, לצרכני הקנאביס הרפואי של IMC בישראל יהיה היצע גדול יותר ומגוון אפשרויות נוספות לבחור מהם".

אורן שוסטר, מנכ״ל IMC: "רכישת MYM נאמנה להתמקדות שלנו במותגי פרימיום וסופר פרימיום עבור צרכנים ומטופלי קנאביס בכל השווקים. עם יכולת הפצה מחוף לחוף, ונוכחות דומיננטית במזרח קנדה, Highland Grow תגדיל את יכולות ההפצה שלנו ותאיץ את כניסתנו לשווקים חדשים".

מייקל וינר, מנכ״ל MYM, שלאחר סגירת העסקה יצטרף לצוות העסקי של IMC בצפון אמריקה: "IMC בנתה יסודות איתנים בישראל, גרמניה וקנדה ומציעה הזדמנויות מיוחדות וייחודיות להמשך צמיחתה כמובילה בעיבוד והפצה של מוצרי פרימיום וסופר פרימיום של קנאביס".

נזכיר כי חברת הקנאביס הישראלית הונפקה לאחרונה בנאסד"ק, לפי שווי של 315 מיליון דולר ועם נעילת המסחר ביומה הראשון עמד שוויה על כ-342 מיליון דולר, כלומר זינוק 9% ביום הראשון. כעת החברה נסחרת לפי שווי שוק של 358.8 מיליון דולר ולמעשה היא עלתה ב-14% מאז הנפקתה לפני חודש.

קיראו עוד ב"גלובל"

IMC צומחת בעיקר בהתבסס על מיזוגים ורכישות. ב-2019 רכשה החברה את Adjupharm GmbH הגרמנית, שמפיצה ב-60 בתי מרקחת, ובסוף 2020 את Trichome הקנדית בעסקה של כ-80 מיליון דולר שצפויה להיסגר עד מצית השנה. 

בישראל, המוצרים של IMC נמכרים למטופלים בין השאר בבתי המרקחת של סופר פארם.

IMC, שכבר נסחרת בבורסת קנדה (CSE), היא חברת הקנאביס הישראלית הראשונה שנסחרת בנאסד"ק, כשבקרוב יצטרפו אליה קנדוק של אינטרקיור שתתמזג עם SPAC בשבוע הבא (והיום פרסמה דוחות) וגם יוניבו.

תוצאות חברת IMC (בדולר קנדי)

תוצאות חברת MYM (בדולר קנדי)

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.