אביחי שניר
אביחי שניר

בכמה באמת ירד התוצר בגרמניה ואיך זה בהשוואה לארה"ב?

על נתונים רבעוניים ונתונים שנתיים ועל הבלבול ביניהם - מה צריך לבדוק שאתם קוראים נתון רבעוני ואיך זה קשור לפרופ' דניאל כהנאמן?
דר' אביחי שניר | (7)
נושאים בכתבה אינטר תוצר

לפני כמה ימים, פתחתי את האינטרנט וראיתי כותרת מאוד מפחידה: הכלכלה האמריקאית התכווצה ב-32.9% ברבעון השני. לא רחוק מהכותרת הזאת, ראיתי עוד כותרת: הכלכלה הגרמנית התכווצה ב-10.1% ברבעון השני. עכשיו כבר נעשיתי ממש מבוהל. כי אם הכלכלה האמריקאית נפגעה פי שלוש יותר קשה מהגרמנית, אין מה לעשות. כל העולם הולך להיכנס למיתון שלא נצא ממנו עוד הרבה מאוד שנים.

לפני שאני נכנס לפאניקה, החלטתי שאני צריך לקרוא את הנתונים בשפת המקור. התברר שזה היה רעיון טוב, כי מתברר שהתוצר האמריקאי לא ירד ב- 32.9% ברבעון, אלא ב- 32.9% ברבעון בחישוב שנתי. כלומר, הכלכלה האמריקאית לא הצטמקה בשליש ברבעון אחד. היא ירדה בכ- 9.5%, ואחרי שהתאימו את זה לקצב שנתי, קיבלו את הנתון שדווח בעיתון. לו היו מדווחים את הנתונים לגבי גרמניה באותה הצורה, אז היינו מקבלים שהכלכלה הגרמנית צנחה בערך ב- 40% ברבעון השני.

אחרי שהבנתי את הנתונים, התחלתי לחשוב למי יש עניין לשחק עם הצורה שבה הנתונים מדווחים. הרי העיתונאים הישראלים לא המציאו את הדיווח בחישוב שנתי במקום רבעוני. למעשה, אני חושש שחלקם אפילו לא קרא את הדיווחים בעיון, כי בחלק מהאתרים הישראלים, הנתונים האמריקאיים מופיעים כנתונים רבעוניים, בלי לציין שמדובר בחישוב שנתי.

מה שמשאיר אותי עם השאלה למי בארה"ב יש עניין לדווח את הנתונים כירידה של 32.9% ברבעון במקום כירידה של 9.5% ברבעון. אפשרות אחת היא שהעיתונאים הם כולם שמאלנים שרוצים לפגוע בטראמפ. מכיוון שרוב האנשים לא קוראים את הדברים לעומק, ניתן להניח שרוב האנשים ייבהלו יותר מדיווח שהכלכלה ירדה בשליש בחישוב שנתי מאשר בפחות מעשרה אחוזים בחישוב רבעוני. למעשה, לא מעט מחקרים מראים שהצגת המספר הגדול יותר משפיעה גם על אנשים שמבינים ש-9.5% רבעוני שקול ל- 32.9% בחישוב שנתי. דניאל כהנאמן קיבל פרס נובל על זה שהוא הסביר לכולנו שהדרך שבה הדברים מוצגים, חשובה לא פחות, ולפעמים אפילו יותר מאשר התוכן. לכן ניתן להניח שאם עיתונאי רוצה לגרום לממשל טראמפ להראות רע, עדיף לו לדווח את הנתונים בחישוב שנתי ולא בחישוב רבעוני.

הבעיה היחידה עם התאוריה הזאת שגם בפוקס ניוז בחרו לדווח את הנתונים בחישוב שנתי. אני מתקשה להניח שהם עשו את זה כי גם הם מעוניינים לפגוע בטראמפ.

אז יש לי תאוריה אחרת. אם מסתכלים על מדדי המניות העיקריים, S&P500 והנאסד"ק, שניהם עלו למרות ההודעה על הצניחה בתוצר האמריקאי. אני מתחיל לחשוב שהם עלו דווקא בגלל הכותרות האלו. כי ככל שההודעות על הצניחה בתוצר נראות רע יותר, ברור לכולם שלממשל, ולבנק המרכזי, תהיה פחות ברירה. כשהעיתונים מדברים על כך שהתוצר צנח בשליש, ההתערבות הממשלתית חייבת להיות גדולה.

לכן, לפעמים דווקא הודעה על חדשות רעות, היא חדשה טובה מאוד למשקיעים בבורסה. זאת גם הודעה טובה למי שמשקיעים בזהב ובביטקוין. כי אם לכולם ברור שהבנק המרכזי יצטרך להדפיס עוד טריליונים, החשש מאינפלציה הולך להתחזק, ויהיו מי שיחפשו בטחון בנכסים מוגנים. בקיצור, אם אני עיתונאי ואני רוצה להרים את כל השווקים, הדרך הכי טובה לעשות את זה זה לקחת הודעה על נתונים רעים, ולפרסם אותה ככה שהיא תראה כמו הודעה על נתונים ממש, אבל ממש, גרועים.

 

ד"ר אביחי שניר

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    שמע זה גיבוש של 07/08/2020 09:06
    הגב לתגובה זו
    האמריקאים מאז ומעולם מדווחים בצורה הזאת QOQ ANNUALIZED כך מופיע הנתון הרשמי שלהם ב-NIPA, ואילו האירופאים מדווחים QOQ, לנסות לפענח את זה זה זה כמו לשאול למה השקעים שונים בין אירופה לארהב
  • 6.
    אבי 04/08/2020 13:56
    הגב לתגובה זו
    והיא, שהנתונים האלה מדווחים כך כבר שנים. כך למשל מדוחים בארה"ב את נתוני הדיור החודשיים בהכפלה של 12 כך שהנתון הוא שנתי. אז אין כאן שום הטייה מכוונת, אלא הבדלי נוהג בין גרמניה לארה"ב בדיווח נתונים, ואפילו ד"ר הופך לקונספירטור, כשהוא לא בודק דברים לעומקם.
  • 5.
    כמו בשיר-במילה אחת בודדה ויש המון המון ,,,,שפו (ל"ת)
    כותבי תרחישים 04/08/2020 13:02
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    פעם ראשונה בחיים שלי. שאני קורא כתבה מענינת. מסביר 04/08/2020 12:58
    הגב לתגובה זו
    פעם ראשונה בחיים שלי. שאני קורא כתבה מענינת. מסבירה. ואמיתית. לא יאומן כמה פח של כתבים בעיתונים כלכלים רושמים שטויות ומבלבלים את הקורא. ומי שיעמיק בכתבה הזו ילמד הרבה. קודם כול שאירופה גמורה לגמרי. ואמריקה. היא שמחזיקה את העולם מבחינת חוסן דולרי כלכלי ופוליטי. 200 שנים אותו דולר. ופוליטיקה חזקה מאין כמותה לא הסינים ולא הרוסים ולא הצרקסים
  • 3.
    אנונימי 04/08/2020 12:52
    הגב לתגובה זו
    אם היית קורא בעיון את כל הנתונים בשפת המקור היית מבחין שהבורסה בארהב (כולל נאסדק) דוקא ירדה בתקופה האמורה , למעט 5 הגדולות (faang) והן שגורמות לעיוות
  • 2.
    שי 04/08/2020 12:29
    הגב לתגובה זו
    מה ההגיון לעשות בחישוב שנתי פגיעה ברבעון. אם אני לא טועה בחישוב שנתי לשנה זה גם צריך להיות בסביבות 9.5% בהנחה שההתכווסות תישאר באותה רמה לשנה הקרובה?! מה לא הבנתי???
  • 1.
    אביחי - כל הכבוד! כעת הרבה יותר מובן. (ל"ת)
    הלל 04/08/2020 12:22
    הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.


איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.