לקראת שבוע המסחר בשווקים בעולם, נראה כי שוקי המט"ח צפויים לרכז את רוב תשומת הלב, כאשר הסיכויים של הדולר לחזור לזנק גבוהים במיוחד, כאשר המשבר בשווקים המתעוררים עשוי לחזור השבוע למרכז הבמה. ברקע למסחר, הפד' צפוי לעמוד השבוע במרכז: הבנק צפוי להודיע ביום רביעי הקרוב על העלאת ריבית לרמה של 2.25%, ובנוסף, צמצום הדולרים בשוק ע"י הפד' צפוי לחזור בעוצמה בשבועיים הקרובים.

לאחר קפיצה של כ-8.3% בין אפריל-אוגוסט, רשם האינדקס דולר (סימול:DXY) ירידה של 3.5% מאז אמצע אוגוסט, וכעת נסחר ברמה של 93.7 נק'. באותה תקופה השקל הישראלי התחזק בקרוב ל-4% מול המטבע האמריקני, ונסחר כעת ברמה של 3.57 שקל לדולר.

התיקון בדולר התבצע למרות שהפד' ביצע צמצום של כ-30 מיליארד דולר בכמות הדולרים בשווקים באותה תקופה, הכיצד זה ייתכן?

התשובה היא ככל הנראה פעולות של משרד האוצר האמריקני, הצרכן העיקרי של הדולר. בעוד הפד' מקטין את כמות הדולרים שצריכה להתחלק בין כלל השחקנים בשווקים, המזומן בקופת האוצר האמריקני ירדה מרמה של 350 מיליארד דולר בתחילת אוגוסט לרמה של 292 מיליארד דולר במהלך השבוע האחרון. המשמעות של מהלך כזה – הזרקה של קרוב ל-60 מיליארד דולר לשווקים, וכאשר יש עודף בשוק המחיר יורד.

מדובר בצעד זמני בלבד. לפי התחזיות הקודמות של משרד האוצר האמריקני (לתחזית), קופת המזומנים של משרד האוצר האמריקני צריכה לעמוד על רמה של 440 מיליארד בסוף 2018. המשמעות היא שהצרכן הגדול של הדולר צפוי לחזור "לשאוב" דולרים מהשוק בתקופה הקרובה, וזאת במקביל לכך להמשך "מחיקה" של דולרים מהשוק ע"י הפד'.

• העוצמה של הבורסה ב-2025 הורגשה גם באג"ח - מה הצפי קדימה?
• הבורסה משיקה מדדי אג"ח חדשים: יותר פיזור ושליטה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הגורמים הנ"ל: גידול בדרישות ההון של ארה"ב וצמצום כמות הדולרים בשוק, כבר גורמים למחסור בדולרים בשוק, כאשר ההשפעה ב-2018 הייתה מורגשת בעיקר בשווקים המתעוררים. יהיה מעניין לעקוב בתקופה הקרובה על הריבית הבין בנקאית, והאם מצוקת הנזילות מתפשטת גם במערכת הבנקאית.

מדד ה-TED SPREAD מבטא את הפער בין הריבית הבין בנקאית לטווח קצר ובין התשואה על האג"ח הממשלתית האמריקנית לטווח הקצר (המקבילה למק"מ הישראלי). ככל שהפער גדול יותר, כך הבנקים פחות מעוניינים להלוות האחד לשני, ולכן דורשים גבוהה יותר בריבית הבין בנקאית.   בתחילת 2018 ביצע משרד האוצר האמריקני מספר רב של גיוסי הון, ובמקביל הריבית הבין בנקאית זינקה (דבר שהגביר בזמנו את החשש ממשבר בנקאות). כעת משרד האוצר האמריקני צריך לחזור ולגייס הון.

מדד ה -TED SPREAD מול כמות המזומן בקופת האוצר האמריקני (הצרכן הגדול ביותר לדולר): מאז הפד' הפסיק להדפיס ב-2014, גיוס הון ע"י הממשל גרם לקפיצה בריבית בין הבנקים

הגירעון של ארה"ב צפוי לזנק בשנה הבאה לטריליון דולר (לכתבה המלאה), דבר שיגרום לממשל האמריקני "לשאוב" עוד דולרים מהשוק. כאשר כמות הדולרים צפויה להמשיך לרדת, המחסור בדולרים צפוי להחריף, בהחלט חדשות לא מעודד להמון שווקים. כיוון שהסיכוי שהגירעון האמריקני יקטן בשנים הקרובות לנוכח התחייבויות הממשל לפנסיה/תשתיות/חובות קודמים, ובגלל שהדולר עדיין מהווה את המטבע הרזרבי הגדול בעולם, הסיכוי היחידי למנוע משבר דולר עולמי הוא הגדלה מחודשת של ה"עוגה" – תוכנית רכישות חדשה ע"י הפד'. כרגע הפד' רחוק מאוד ממהלך כזה.

ומה לגבי השבוע הקרוב?

הפד' צפוי להודיע ביום רביעי הקרוב על העלאה נוספת של הריבית לרמה של 2.25%. חשוב לציין כי למרות העלאות הקודמות, הריבית הריאלית בארה"ב ממשיכה להיות שלילית, והיא צפויה להישאר כך לפחות עד סוף השנה (השוק מתמחר כעת 82% סיכוי להעלאה נוספת של הריבית בדצמבר).

מבחינת המאזן של הבנק, כ-38 מיליארד דולר צפויים להיגרע במהלך השבועיים הקרובים מהשווקים, כאשר הימים הספציפיים הם שלישי (25.9) ויום שני הבא (1.10).

השווקים המתעוררים צפויים גם הפעם להיות הנפגעים העיקריים מהמהלכים של הפד'. מנק' מבט טכנית, הלירה הטורקית נמצאת בהתכנסות מאז תחילת אוגוסט, דבר שמעיד על תנועה חדה מתקרבת.

הדולר מול הלירה הטורקית: ארדואן בצרות ?

שוק האג"ח – מגמה של 40 בדרך להישבר?

הדולר הוא המטבע הרזרבי הגדול בעולם. נכון לסוף יולי, המדינות בעולם מחזיקות כ-6.49 טריליון דולר כרזרבות מט"ח, מדובר בכ-62.48% מסך הרזרבות מט"ח בעולם. מצוקת הדולרים בשוק עשויה בהחלט להביא למימוש נכסים אמריקנים על מנת לפתור מצוקות נזילות.

התשואות על אגרות החוב האמריקניות טיפסו בשבועות האחרונים בחזרה לרמות שיא. התשואה ל-10 שנים עומדת כעת על 3.06%. מהבחינה הטכנית, התשואה קרובה כעת לפרוץ קו מגמה יורד של ה-40 השנים האחרונות. לפריצה, אם וכאשר תתרחש, עשויות להיות השפעות על מדינות רבות נוספות.

תשואת אג"ח ארה"ב ל-10 שנים: ה"שוק השורי" של ה-40 השנים האחרונות בדרך להסתיים?