ישי דוידי קרן פימי
צילום: יונתן בלום

גילת זכתה בפרויקטים בהיקף 154 מיליון דולר של ממשלת פרו

"המטרה ארוכת הטווח היא להפוך את פרו למקור מובטח, רב שנתי ומשמעותי, של הכנסות מתשלומים ממשלתיים מובטחים וממכירת שירותים"
ערן סוקול |

חברת גילת 1.49% רשתות לוויין הדואלית, שבשליטת קרן פימי (34.4%) ופועלת בתחומי הטכנולוגיה לרשתות תקשורת לווייניות, פתרונות ושירותים, הודיעה היום (ה') כי זכתה בחוזה חדש של קרן התקשורת הממשלתית Fitel בפרו לביצוע שני פרויקטי תשתית תקשורת אזורית בהיקף כולל של 153.6 מיליון דולר, על פני כ-11.5 שנים.

הפרויקט הראשון, באזור האמזונס (Amazonas) בהיקף של 108 מיליון דולר והפרויקט השני באזור איקה (Ica) בהיקף של 45.6 מיליון דולר. גילת צופה להכנסות נוספות ממכירת קיבולת רשת לספקיות סלולר לתמיכה בדרישה הגוברת לקול, נתונים ואינטרנט באזורים אלו, וכן עבור פיתוח פלטפורמות ללמידה דיגיטלית (e-learning), שירותי בריאות דיגיטליים (e-health), ושירותי ממשל דיגיטליים (e-government).

 

החברה מציינת כי Fitel בחרה בגילת לביצוע פרויקטי תשתית באזורי אמזונס ואיקה בנוסף לארבעה פרויקטי תקשורת הנמצאים כעת בשלבי סיום באזורי Huancavelica, Ayacucho, Apurimac ו- Cusco. בשני האזורים החדשים, גילת תקים את התשתית הנדרשת לתמיכה באוכלוסייה הפרואנית לרבות חיבור בתי ספר, תחנות משטרה ומרכזי בריאות.

 

"העובדה שגילת נבחרה על ידי Fitel לביצוע שני אזורים נוספים עבור למעלה מ-153 מיליון דולר מעידה על הביטחון שלהם ביכולותינו לבצע פרויקטי תקשורת גדולים תחת תנאים מאתגרים", אמר אריה רורשטוק, סמנכ"ל ומנהל גילת בפרו. "המטרה ארוכת הטווח של גילת בששת האזורים בהם זכינו עד כה, ובאזורים פוטנציאלים נוספים בהם ייתכן ונזכה בעתיד, היא להפוך את פרו למקור מובטח, רב שנתי ומשמעותי, של הכנסות רווחיות הנובעות הן מתשלומים ממשלתיים מובטחים והן ממכירת שירותים כגון e-learning, e-health ושירותים דיגיטליים נוספים".

 

"אנו שמחים לראות את המאמץ המתמשך ואת מימוש אספקת שירותי פס רחב באמצעות חוזי מימון, הפעם עבור איזורי האמזונס ואיקה", אמרה וירג'יניה נאקאגאווה, סגנית שר התקשורת בפרו. "יתרה מכך, אני מבקשת לברך את סוכנות  ההשקעות ProInversion על ביצוע הליך שקוף וללא רבב אשר הסתיים בהצלחה בחתימת חוזים אלו עם גילת".

 

אודות הזכייה בפרוייקטי Fitel

היוזמה האזורית של Fitel מייצגת את השלב המשלים של פרויקט Peruvian National Fiber Backbone, שמטרתו לחבר כפרים באזורים מרוחקים לשירותי תקשורת בפס רחב. במסגרת שלב זה זכתה גילת בפרויקטים באזורי האמזונס ואיקה.

רשתות התעבורה המבוססות סיבים אופטיים ייבנו ויועברו למשרד התקשורת הפרואני אחרי תקופה של לא יותר מ-18 חודשים, ואילו רשתות הגישה המבוססות על טכנולוגיות אלחוטיות, ייבנו ויופעלו על-ידי גילת במשך 10 שנים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.