גרף

מניית המעו"ף שמשלימה 10% בשבועיים ו-40% השנה - מה אומרים האנליסטים?

בעוד המעו"ף מדשדש סביב 1,400 נק', בולטת אחת המניות בראלי גדול במחזור הגדול היום בשוק המקומי
מערכת Bizportal | (9)
נושאים בכתבה בזן בתי זיקוק

מניית בזן 1.99% בולטת גם היום בעליות שערים. שימו לב למספרים: בשבועיים וחצי זינקה המניה 12.5% והשלימה ראלי של כמעט 40% מתחילת השנה לשיא של למעלה מ-5 שנים. כל זאת תוך גידול ניכר במחזורי המסחר. היום מרכזת המניה את מחזור המסחר הגדול בבורסה בת"א - 33 מיליון שקלים. 

האנליסט יהונתן שוחט מלידר שוקי הון: "להערכתנו, העליות האחרונות נובעות בעיקר מהמשך הסביבה העסקית החזקה מאוד בענף הזיקוק ומעליית מרווחי הזיקוק, כאשר הגורם הבסיסי אשר תומך בסביבה העסקית החיובית הוא הביקוש הגובר לתזקיקים בסביבה של מחירי הנפט הנמוכים. נזכיר כי תוצאותיהם של בתי זיקוק בעולם קשורות למרווח הזיקוק שלהם, כאשר מרווח הזיקוק הוא הפער שבין ההכנסות ממכירת סל התזקיקים של בית הזיקוק לעלות חומר הגלם (נפט גולמי). לכל בית זיקוק קיים מרווח ייחוס, אשר נותן קנה מידה לרווח הצפוי שלו. עם זאת, פרמטרים שונים כגון תמהיל הנפט הגולמי, מקורות האנרגיה ומורכבות בית הזיקוק יובילו לכך שהמרווח בפועל של בית הזיקוק יהיה גבוה יותר או נמוך יותר לעומת מרווח הייחוס. המרווח הרלוונטי לבזן הוא מרווח האורל אשר נמצא בעלייה חדה בתקופה האחרונה. ממוצע המרווח מתחילת השנה עומד על כ-5.7 דולר לחבית, לעומת כ-3.5 דולר לחבית בתקופה המקבילה אשתקד".

עוד מסביר שוחט כי "הוריקן הארווי הוביל לזינוק חד במרווחי הזיקוק בעולם, כאשר כחמישית מכושר הזיקוק בארה"ב נפגעה. כך למשל, נסק מרווח זיקוק האורל לכ-10 דולר לחבית לפני מספר ימים. הסביבה העסקית המצוינת צפויה להימשך בטווח הקצר והבינוני ולתמוך בתוצאות בתי הזיקוק בעולם, לרבות אלו הפועלים בישראל". ועדיין, שוחט דבק במחיר יעד של 1.6 שקלים למניית בזן, שנמוך ממחיר המניה כיום (נסחרת סביב 1.75). 

שוחט רואה אפסייד במניה הנוספת בסקטור בת"א. "חשוב לציין כי בזן היא לא היחידה שצפויה להרוויח מהשפעות אלו, אלא גם פז, בעלת בית הזיקוק באשדוד אשר נמצאת לאחר תקופת שיפוצים שהסתיימה ברבעון הקודם צפויה ליהנות מאוד מהמצב ואף להציג פרמיה משמעותית מעל מרווח הייחוס שלה כבר בתוצאות הרבעון הנוכחי". מחיר היעד של שוחט לפז נפט עומד על 705 שקלים, אפסייד של 22.5%.  

האנליסטית מיכל אלשיך כתבה כך לפני מספר ימים: "השלכות הוריקן הרווי תומכות בחברות הזיקוק בישראל ובחו"ל ובהן בזן. בשל הפגיעה ביכולת הזיקוק של ארה״ב בעקבות הוריקן הארווי, מרווחי הזיקוק לא מפסיקים לעלות ועומדים כעת על 10.7 דולר לחבית, לעומת 6.5 דולר בעת שהוצאנו את המלצת ה'קנייה' על החברה ביולי, ולעומת 4 דולר ב-2016. ארה״ב צפויה לייבא תזקיקים מאירופה, אולם גם אירופה נפגעה באחרונה משריפות בבתי זיקוק מרכזיים, ולכן האירועים בארה"ב משפיעים לחיוב גם על מחירי התזקיקים ועל מרווח האורל (המרווח בין מחירי התזקיקים לתחנות הדלק לבין מחיר הנפט הבסיסי מסוג אורל) במזרח אירופה, היכן שבזן פעילה". נציין כי מאז כתבה אלשיך את הדברים תיקן המרווח לאזור ה-8.5 דולר כיום. 

עוד אמר אלשיך: "כ-75% מפעילות הזיקוק של בזן היא בישראל והיתר בחו״ל. בטווח קצר צפוי שיפור בחו״ל ולאחר מכן גם בישראל (עקב תזמון ואופן תמחור התזקיקים בישראל). להערכתנו, חלה בארה״ב גם פגיעה בתעשיית הפטרוכימיה, שצפויה להיטיב גם היא עם בזן בשל אפשרות לעליית מחירי הפולימריים. לאור כל זאת, אנו ממשיכים להמליץ על מניית בזן ב'קנייה' במחיר יעד של של 1.9 שקל - המשקף אפסייד של 13%, שעשוי להתממש להערכתנו כבר בטווח הקצר, בשל החדשות החיוביות אף מעבר לצפי שכללנו במודל".

מניית בזן מתחילת 2017:

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    dw 07/09/2017 16:43
    הגב לתגובה זו
    הטקסט של לידר (יהונתן שוחט) פוזיטיבי אך מחיר היעד נמוך ממחיר המניה. האם זו טעות בכתבה? אקסלנס (מיכל אלשיך) פוזיטיביים.
  • 5.
    עד שלא תפחיתו הכמות! 07/09/2017 14:12
    הגב לתגובה זו
    לתשומת לב שאר הגולשים, המערכת וכמובן המפרסמים.
  • 4.
    מישהו יודע איך זה אמור להשפיע על פטרוכימיים (ל"ת)
    אייל 07/09/2017 14:03
    הגב לתגובה זו
  • ליאור 07/09/2017 15:48
    הגב לתגובה זו
    פטרוכימים מחזיקים בכמעט 20 אחוז מניית בזן
  • אייל 07/09/2017 15:12
    הגב לתגובה זו
    דיבידנד והיא כנראה שורדת מה גם שגייסה כסף השבוע מדהים
  • 3.
    גידי 07/09/2017 13:26
    הגב לתגובה זו
    היה דישדוש ארוך בין 120-135 בערך. למה לא המליצו לקנות ב140 שזה יציאה מהדישדוש ואז היינו כבר מורווחים עשרות אחוזים עכשיו? למה? כי מישהו השקיע חזק באיסוף סחורה בדישדוש, פרץ אותו יפה ועכשיו יש המלצות שלדעתי טומנות סיכון לא קטן. נכון זו חברה טובה אבל צריך לתת עצה טובה גם...ככה זה עם האנלסיטים החוכמולוגים. תעשו שיעורי בית לבד ואל תאמינו להמלצות. הלוואי ואני טועה...
  • 2.
    אייל 07/09/2017 12:23
    הגב לתגובה זו
    יש לה עוד 25 אחוז לעלות נסחרת במכפיל רווח מצחיק לשנת 2017 בלי קשר לא מזכירים פה את הפטרוכימיה שבכלל נראית מעולה ובזן צריכה לחלק השנה לפחות 500 מיליון שקל דיבידנד
  • 1.
    סבינה 07/09/2017 12:09
    הגב לתגובה זו
    לא נהנית כלל מהעליה בבזן
  • dw 07/09/2017 16:45
    הגב לתגובה זו
    וכיל לא בדיוק מבצעת טוב לאחרונה. אם וכאשר גם כיל תתחיל לבצע טוב אז יהיו לח"ל שני מנועים חזקים.
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?