נצחונו של דונלד טראמפ במרוץ לבית הלבן נתן דחיפה משמעותית לשוק המניות שכבר נמצא בסייקל השורי השני באורכו בהיסטוריה. עד כה, שנת 2017 הייתה שנה נהדרת למניות הגדולות, אך פחות האירה פנים למניות הקטנות.

ה- נאסד"ק -0.09% , שמייצג את 100 החברות הלא פיננסיות הגדולות ביותר הנסחרות בארה"ב, עלה מתחילת השנה קרוב ל-20% כשהוא נסחר לפי שעה בשיא כל הזמנים. לעומת הנאסד"ק, הראסל 2000, המייצג את המניות הקטנות יחסית בארה"ב עלה כ-3% בלבד. במידה והמגמה הנוכחית תימשך, הנאסד"ק יציג תשואת יתר על פני הראסל בהפרש הגדול ביותר שנראה מאז שנת 1999- אז הפער עמד על כ-82% (!). מאז אותה שנה, הפערים בין המדדים הצטמצמו באופן משמעותי.

נציין כי בשנת 1998, רגע לפני התפוצצות בועת ההיי-טק, הנאסד"ק טס לא פחות מ-85% כשבאותה השנה הראסל בכלל איבד סגר בטריטוריה אדומה. שנה לאחר מכן הנאסד"ק הכפיל את עצמו כשהוא עלה כ-101%. יחד עם זאת, את הפער בין המדדים בשנה הנוכחית ניתן לייחס לביצועי המניות של מספר מצומצם של חברות ענק שהציגו תשואות מרשימות במיוחד. בעקבות עליות אלו, המצב הנוכחי הוא ש-5 מניות בלבד אחראיות לכ-40% מהשווי של הנאסד"ק כולו. אפל, מיקרוסופט, אמאזון, פייסבוק ואלפאבית (חברת האם של גוגל).

קריג ג'ונסון, האנליסט הטכני של Piper Jaffray, ציין כי בנטרול מניות ה-FANG (פייסבוק, אמאזון, נטפליקס וגוגל), הנאסד"ק היה עולה השנה 13% בלבד. אחוז זה כאמור כולל את ההשפעה של אפל, שהינה החברה הגדולה ביותר בעולם, וזו השיגה תשואה של כ-33% מאז תחילת השנה.

• וול-סטריט בדרך לסיים את 2025 בשיא - מה האנליסטים צופים?
• נייקי עולה 2%, אינטל יורדת 3% ומהי המגמה בחוזים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

האנליסט בוריס שלוסברג מחברת BK Asset Management מייחס את העליות בנאסד"ק ל-"מצב של כלכלת 'המנצח-זוכה-בהכל', שבה מספר מצומצם של חברות ענק זוכות בנתח העיקרי של הרווחים בשוק. זה למעשה אינו מצב בריא לכלכלה בפרט או לאנושות כולה".

עוד הוסיף שלוסברג כי "הראסל משקף אכזבה מטראמפ, בעוד הרבה אנשים מחכים שהרבה מאוד דברים יעזרו לעסקים הקטנים - רפורמה במס, הקלה רגולטורית - בעוד ששום דבר מאלה עדיין לא יצא לפועל". הראסל כאמור הציג זינוק חד מיד לאחר נצחונו של טראמפ במרוץ לנשיאות. הסקטור הפיננסי וסקטור התעשייה היו אמורים להיות המרוויחים הגדולים מהתכנית להקלה רגולטורית והשקעות הענק בתשתיות. כמו כן, טראמפ הבטיח במהלך קמפיין הבחירות כי "יעניש" חברות בינלאומיות בעוד הוא יקל על חברות מבית. בעוד טראמפ מתקשה להעביר רפורמות חשובות בקונגרס, בפועל התוצאות הן הפוכות, כשבינתיים התקוות להורדת מיסים על כספים ועסקים שיחזרו לפעול בגבולות ארה"ב מועילות לחברות שמחזיקות כספים מעבר לים.