בנק ישראל מותיר את הריבית על 0.1%, אבל שימו לב לשינוי הדרמטי בתחזית
בנק ישראל הותיר היום, כצפוי, את גובה הריבית לחודשיים הקרובים, לפי המתכונת החדשה, ברמה של 0.1% - בפעם ה-26 ברציפות. בתוך כך, חטיבת המחקר של הבנק צופה כעת כי הריבית צפויה לעלות בהדרגה רק החל מהרבעון השני של 2018, זאת לעומת תחזית קודמת מחודש דצמבר לפיה העלאת ריבית ראשונה תתרחש כבר ברבעון האחרון של 2017.
בנוסף, בנק ישראל עדכן מטה את תחזית האינפלציה ל-0.8% ברבעון האחרון של השנה, ואת תחזית הצמיחה ב-2017 מטה ל-2.8% לעומת 3.2% שניתנה באמדן הקודם. מנגד, תחזית הצמיחה ל-2018 עודכנה מעלה ל-3.3% לעומת 3.1% בתחזית הקודמת.
אין ספק שהגורם המשפיע ביותר לעניין זה הוא התחזקות השקל. מלבד רכישות המט"ח, בנק ישראל משתמש גם בכלי הנוסף - הרחקת העלאת הריבית. בעניין זה נציין כי הדולר נפל בחודש הקרוב לאזור ה-3.60 ובתגובה בנק ישראל רכש 1.58 מיליארד דולר בחודש מארס, היקף הרכישות הגדול מזה חודשים ארוכים.
דברי הנגידה פלוג: "המדיניות המוניטרית ממשיכה לפעול להשבת האינפלציה אל תוך היעד, לקיזוז ייסוף היתר בשער החליפין, ולתמיכה בהמשך הצמיחה. עד כה, ההשפעה של הייסוף החד יחסית ושל השינויים בהתנהגות הצרכנית ובתחרות במשק על האינפלציה, חזקה יותר מהשפעת עליית השכר והאינפלציה הגבוהה יותר בעולם, כך שלמרות העלייה המתמשכת שחלה באינפלציה בשנה האחרונה, היא עדיין צפויה להמשיך להיות נמוכה מהיעד למשך יותר משנה. לכן, כפי שציינתי בראשית דברי, בכוונת הועדה המוניטרית להותיר את המדיניות המרחיבה על כנה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד".
לגבי שער החליפין אמרה פלוג: "כפי שניתן היה להיווכח בחודשים האחרונים, ההתערבות היא בעוצמה רבה יותר כאשר להערכת הועדה המוניטרית חוסר ההתאמה בין התנודות בשער החליפין בפועל לבין אלו שנגזרות מהכוחות הבסיסיים בשוק גדול יותר. אדגיש שוב, כפי שציינתי כאן גם לפני שלושה חודשים, שאין תקרה ליתרות המט"ח, והועדה המוניטרית תוכל לפעול בשוק המט"ח ככל שצורכי המדיניות המוניטרית יכתיבו זאת. להערכתנו הייסוף החד שהתרחש בחודשים האחרונים היה בחלקו ייסוף יתר, ששיקף בין היתר את המדיניות המאוד מרחיבה שחלק מהבנקים המרכזיים נוקטים בה. בהקשר זה יודגש שגם בארה"ב, למרות העלאת הריבית, הפד' עדיין רוכש מחדש נכסים כנגד אלו שרכש בעבר ומגיעים לפדיון. מעבר לכך שהייסוף דוחה את כניסת האינפלציה אל תוך היעד, הרי שייסוף יתר פוגע בענפי המגזר הסחיר באופן שעשוי להיות בלתי הפיך".
גיא יהודה, פסגות: "לפי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל, הריבית צפויה לעלות בעוד שנה. מדובר אמנם בדחייה לא מבוטלת של תחזית הבנק לריבית (התחזית הקודמת עמדה על העלאה בסוף השנה הנוכחית), אך גם זו אופטימית משהו. להערכתנו, כל עוד האינפלציה לא תגיע למרכז היעד של בנק ישראל וכל עוד הציפיות האינפלציוניות לא יעלו בהתאם, הריבית תישאר על כנה.לכן, אנו מעריכים שנראה את בנק ישראל דוחה את תחזית הריבית גם בהודעותיו הבאות".
עפר קליין, הראל פיננסים: "התחזית לאינפלציה עודכנה כלפי מטה במקביל והשוק לא בדיוק מתמחר זאת. אפשר ללמוד על כך מעקום התשואות התלול מאוד אצלנו, במיוחד בהשוואה לארה"ב, ואירופה. דבר התומך בחשיפה לאג"ח הממשלתי המקומי (במח"מ ארוך מאשר בחו"ל)".
רפי גוזלן, IBI: "בנק ישראל עשה צעד נכון מאוד. השינוי בהכוונה עתידית משמעותי שכן הוא מזכיר לשוק שיש לבנק ישראל יעד אינפלציה, ומכיוון שהאינפלציה נמוכה משמעותית מהיעד הוא מנתק בכך את המתאם הגבוה מדיי שבין הריבית המקומית ושוק האג"ח המקומי לבין ארה"ב. השוק פה כל הזמן בפחד שהעלאת ריבית בארה"ב תוביל להעלאה בישראל. זה משנה את הכללים וימתן את התחזקות השקל מכיוון שזה צעדשתומך בירידת תשואות בישראל ובעלייה בפערי הריביות מול ארה"ב".
ואלו הנקודות העיקריות מההודעה המצורפת לעדכון הריבית:
"נמשכת מגמת העלייה המתונה באינפלציה השנתית, וזו מושפעת בעיקר משינוי המגמה במחירי האנרגיה. עם זאת, הייסוף צפוי לדחות את חזרת האינפלציה ליעד, והוא הביא גם לירידת הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים. הציפיות לאינפלציה (פורוורד) לטווחים הבינוניים מעוגנות בתוך היעד, והציפיות לטווחים הארוכים - סביב מרכז היעד.
על פי האינדיקטורים לפעילות הריאלית ניתן להעריך שבניכוי ההשפעה החריגה של יבוא כלי הרכב, המשק המשיך לצמוח ברבעון הראשון של 2017 בקצב דומה לקצב ברבעונים האחרונים. שוק העבודה מוסיף להציג תמונה חיובית מאוד ונמצא בקרבת תעסוקה מלאה.
- 10.יואל 03/10/2017 09:35הגב לתגובה זומחירי הדיור זינקו בלמעלה מ- 100% ב- 8 השנים האחרונות. הכל פה התייקר בטירוף ונחשו מה? אין כמעט אינפלציה... מישהו משחק בנתונים וזה משחק באש...
- 9.לימון סחוט 18/04/2017 19:27הגב לתגובה זואת זה גם חמור יכול לעשות! וגם קח-לון עושה!
- 8.איציק 09/04/2017 11:00הגב לתגובה זוהכל תלוי בג'נט יילן.
- 7.פ 07/04/2017 13:40הגב לתגובה זויום מוצלח
- 6.נדב 06/04/2017 21:55הגב לתגובה זוזו האמת שמתחת לשטיח הלוהט....
- 5.מיקי 06/04/2017 21:44הגב לתגובה זותענוג להמתין בכייף , עכשיו יש לי שנתיים רגועות בשכירות נמוכה
- 4.צריך לעלות את הריבית אין קשר לדולר (ל"ת)לא מובן 06/04/2017 17:10הגב לתגובה זו
- 3.נגידה טיפשה. (ל"ת)אלי 06/04/2017 17:02הגב לתגובה זו
- 2.שי 06/04/2017 16:52הגב לתגובה זוהבחירה השגוייה ביותר שנעשתה במדינת ישראל, זה הנגידה הזאת.
- 1.בוב 06/04/2017 16:09הגב לתגובה זובנק ישראל צריך לעלות את הריבית אין קשר לדולר ולריבית אפסית
- פישר 07/04/2017 01:03הגב לתגובה זובנק ישראל צריך לקבוע ריבית של 6% למשקיעי הדיור והון עצמי מינימלי של 70% מערך הדירה. כך לא ישתלם להשקיע בדיור כי השכירות לא תכסה את עלויות המשכנתא ויותר מכך גם לתשואה שלילית. קדימה פלוג , תריי את הכפפה
- צחי 08/04/2017 09:07חבל לרשום סתם בלי לבדוק..
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
תחזית אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגנעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%
יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל
עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.
חלל
תקשורת חלל תקשורת -6.36% ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת
עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים
"על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.
מניית אפקון החזקות 1.85% זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
