בנק ישראל בדק - עד כמה עוזרת ההתערבות בשוק ליצואנים?

מאז שנת 2008 המשק חשוף לייסוף מתמשך של השקל. בבנק ישראל בדקו את ההשפעה של התחזקות השקל על הייצוא
גיא בן סימון | (11)

בנק ישראל פרסם היום קטע מתוך הדו"ח השנתי לשנת 2016, שצפוי לצאת לאוויר ביום רביעי הקרוב, המתייחס להשפעת שער החליפין על הייצוא. נזכיר כי משנת 2008 המשק המקומי חשוף להליך מתמשך של התחזקות השקל, ומנגד בנק ישראל מנסה למתן את ההשפעה מעת לעת על ידי רכישות מט"ח בשוק, וזאת כדי לתמוך ביצואנים.

בבנק ישראל בדקו את הקשר בין שינויים בשער החליפין (הריאלי) לבין הייצוא. או במלים אחרות, עד כמה עוזרת ההתערבות בשוק המט"ח ליצואנים, ואילו ענפים במשק הכי רגישים לשינויי מטבע.

נסביר שלא כל כך קל להעריך את ההשפעה: פיחות ריאלי של השקל משפיע לחיוב על הייצוא, ומנגד עלייה בייצוא מובילה לייסוף ריאלי (ראו עלייה בהיצע המט"ח) - מה שמקזז את ההשפעה של הראשון. עם זאת, לשם הבדיקה, בבנק ישראל לקחו בחשבון כי שינויים בתנועות ההון משפיעים על שוק המט"ח במהירות, בשעה ששער החליפין משפיע על היצוא הכמותי בעיקר בפיגור.

בשורה התחתונה, בבנק ישראל מצאו כי במרבית הענפים שער החליפין משפיע באופן חיובי ומובהק על היצוא, וזאת באופן מעט גבוהה מהתוצאות שהם הכירו בעבר. לפיחות בשער החליפין יש השפעה חיובית על היצוא: פיחות בשיעור של 1% מוביל לעלייה ביצוא של 0.3%-0.6% בפיגור של שנתיים. לפי הממצאים, ההשפעה החיובית מגיעה לשיא עצמתה בפיגור (בין תנועות ההון לייצוא הכמותי) של כשנתיים, מתוך הנחה ששער החליפין אינו משפיע על היצוא בתוך אותה שנה.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    גיורא 27/03/2017 00:52
    הגב לתגובה זו
    המצב הולך להיפוך בוודאות 1$= 13 ש"ח
  • 10.
    2006 יורו 5.60 היום 3.80 (ל"ת)
    מה לא ברור 26/03/2017 14:49
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    דוד 26/03/2017 14:01
    הגב לתגובה זו
    בהצלחה.המלחמה האחרונה.
  • 8.
    אייל 26/03/2017 13:47
    הגב לתגובה זו
    הספקולנטים עושים בי"ס לבנק ישראל מיום שישי בצהריים עד הלילה, לא ברור למה בנק ישראל לא מגיב, יכול להעביר פקודות קניה דרך בנקים זרים שימו לב, מחר המשך קניות של בנק ישראל ואז דולר יקפוץ ב 1%-1.5%
  • 7.
    נחום 26/03/2017 13:30
    הגב לתגובה זו
    הכל בלוף אחד גדול הם רוצים פקיעה 3,65 ולא תעזור שום כתבה ושום התערבות של הנדידה
  • 6.
    יעקב 26/03/2017 13:26
    הגב לתגובה זו
    האגח אינם מביאים תועלת כנל פיקדונות שיקלי והדולר נמוך מאוד וכשעמך יתעורר עלול להיות מאוחר מדי
  • 5.
    את השיטה של קניית דולרים המציא פישר הנגיד הקודם (ל"ת)
    מאיר פ 26/03/2017 13:19
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מאיר פ 26/03/2017 13:18
    הגב לתגובה זו
    אינטרס ברור של האוצר, בנק ישראל והיבואנים לתסף את השקל.. כך נכנסים מיסים רבים מרכב ויבוא אחר כי היבואנים לא מורידים מחירים... היצואנים קונים הגנות ומעשירים עוד קצת את הבנקים עוד מיסים... כל הקניות של בנק ישראל קניות דולריות ומטח אחר הם בלופה בלוםה
  • 3.
    בנק ישראל עוזר לעשירים ופוגע בשכבות הנמוכות במעשיו (ל"ת)
    דולר נמוך זה טוב 26/03/2017 13:06
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אהרון 26/03/2017 13:00
    הגב לתגובה זו
    שקל חלש עוזר לא רק יצואני מוצרים תעשייתיים כי אם אולי אף יותר לתיירות נכנסת ומצמצמת את היוצאת . כך שיש יותר עבודה . נתון האבטלה מסורס ולא אמתי כי הוא לוקח בחשבון מועסק של 4 ו5 שעות כלא מובטל ואולי החמור ביותר עובדים מתחת לשכר מינימום נחשבים כמועסקים . זה שקר הכלכלה החזקה על קרעי תרנגולת של האקזיטים
  • 1.
    כוזרי 26/03/2017 12:35
    הגב לתגובה זו
    מדוע שקל חזק מול דולר פוגע ביצרנים לשוק המקומי ? כאשר הדולר חלש לא כדאי לייצר בארץ - לא רהיטים - לא הלבשה - אפילו לא ירקות ובשר - מה התוצאה? פחות עבודה לאזרחי ישראל - ומה עוד כן ? כדאי לייבא - אבל אם אין עבודה אין כסף לקנות - אז מה החוכמה???
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?