כלכלני אגוד מתייחסים לנתון התמ"ג המפתיע ולסיכויי העלאת הריבית בארה"ב

איתן יונסי | 17/02/2017 21:00 (2)

נושאים בכתבה אגוד

כלכלני מחלקת המחקר של בנק אגוד, בראשות אורלי אברהם, מתייחסים בסקירתם השבועית לסיכום השבוע הראשון של המדדים החדשים בבורסה. "בסיכום שבועי, מדד ת"א 35 החדש רשם עלייה של כ-2.5%, כשנראה שרפורמת המדדים בינתיים עושה את שלה עם חברות כגון סודהסטרים שמפיחות חיים חדשים במדד. מצטרף לכך נתון התמ"ג ברבעון הרביעי של 2016 שהתפרסם אתמול והפתיע לטובה, דבר שנותן גם הוא רוח גבית למדדי המניות בארץ. נתוני הצמיחה עלו בחישוב שנתי ב-6.2%, הרבה מעל לצפי האנליסטים של 3.7%, זאת לאחר עלייה של 4.2% ברבעון השלישי ועלייה של 5.3% ברבעון השני. כאשר, בסיכום המחצית השנייה של 2016 התמ"ג צמח ב-5% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 3.8% במחצית הראשונה של 2016 ועלייה של 2.2% במחצית השנייה של 2015".

באגוד מעדכנים את תחזית האינפלציה בעקבות פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר. "לאחר פרסום מדד ינואר שירד ב-0.2% בהתאם לצפי שלנו ובשל השינוי במשקולות המדד שפורסמו על ידי הלמ"ס בשבוע שעבר עודכנה תחזית האינפלציה הצפויה שלנו לשנה קדימה ל- 0.4% (במקום 0.7%) והתחזית הצפויה למדד פברואר עודכנה למינוס 0.3% (במקום מינוס 0.2%)".

ביחס לשוק המניות, אומרים באגוד כי "מדדי המניות בעולם נסחרו השבוע בעליות שערים יפות ונראה ש'אפקט טראמפ' עדיין שורר בשווקים על רקע עדותה של הנגידה ג'נט ילן בקונגרס וההצהרות האחרונות של הנשיא טראמפ בעניין תכנית להפחתת מסים ורגולציה".

כלכלני אגוד מציינים ביחס לשער השקל-דולר כי "הדולר נחלש השבוע אל מול השקל בכ-0.8%. צמד המטבעות נסחר כעת סביב שער של 3.72 שקל לדולר (חצה מטה את רף התמיכה) אל מול שער של 3.749 שקל לדולר בשבוע שעבר. באגוד מסבירים זאת "בעיקר על רקע נתוני הצמיחה הטובים מהצפוי שהתפרסמו אתמול בישראל וזאת על אף התחזקות צפי השוק השבוע לעליית ריבית בארה"ב כתוצאה מדבריה של ילן, כחלק מעדותה בפני הקונגרס, על כך שהמתנה יותר מדי ארוכה להעלאת ריבית תהיה 'לא חכמה' בהתחשב באינפלציה ובצמיחה הכלכלית של ארה"ב".

עוד מוסיפים באגוד כי "בבחינת ההסתברות להעלאת ריבית בארה"ב מנתוני השוק היום עולה כי השוק צופה השנה בין העלאה אחת לשתיים בהסתברות של כ-79.5% ביוני ובדצמבר 2017, מה שמשקף עלייה חדה בצפי אל מול הסקירה הקודמת שם עמדה ההסתברות על 64% ליוני ודצמבר. נציין כי ההסתברות בפגישה הקרובה של הפד ב-15.3 עומדת על 44% (אל מול 24% בסקירה הקודמת) ובפגישה במאי עומדת על 61.4% (אל מול 39% בסקירה הקודמת). נציין כי הנהנה העיקרי מכך השבוע היה מגזר הפיננסים, כאשר התעודה XLF (המומלצת על ידינו) עלתה ב-4.8%".

באגוד מעריכים כי "בשל פערי הריביות, צפי להמשך העלאות ריבית בארה"ב, וחוזקה היחסי של הכלכלה האמריקאית מול שאר העולם צפוי הדולר להתחזק בטווח הבינוני מול המטבעות האחרים ובדומה גם מול השקל. נקודת תמיכה לדולר נמצאת ב-3.70 שקל לדולר ונקודת התנגדות נמצאת ב-4.0 שקל לדולר". ביחס לשער הדולר-אירו, אומרים באגוד כי "הדולר צפוי להתחזק מול האירו בטווח הקצר-הבינוני בשל פערי הריביות וצפי להמשך עלייה של הריבית בארה"ב במהלך 2017 אל מול צפי להשארת הריבית האפסית והמשך תוכנית ההרחבה הכמותית בגוש לפחות עד סוף שנת 2017, על-פי הנגיד דראגי. נקודת תמיכה לאירו נמצאת ב-1 דולר לאירו, נקודת התנגדות נמצאת ב-1.16 דולר לאירו".

באגוד ממליצים "על חשיפה מנייתית בתיק מייצג של 22% ובתיק ספקולטיבי של 36% בתמהיל המנייתי לטובת חו"ל (60% חו"ל, 40% ישראל). בהתייחס לחשיפה הגיאוגרפית בחו"ל אנו מעדיפים את החשיפה לארה"ב, המובילה מבין הכלכלות המפותחות, ומעדיפים השקעה בסקטורים: התעשייה, הפיננסים, הצריכה המחזורית והפארמה. בנוסף, החברות בארה"ב צפויות ליהנות מצפי להפחתת מס החברות ל-15% וכן אפשרות להחזרה חד פעמית של מזומנים במיסוי מופחת של 10% והקלת רגולציה. החלוקה הגיאוגרפית המומלצת בחו"ל היא: ארה"ב -65%, אירופה –18%, יפן-12%, אסיה ללא יפן –5%".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

2.
הדולר האירו והליסט בדרך להחלש מאוד מול השקל ..... (ל"ת)
sha007 18/02/2017 23:34
הגב לתגובה זו
1.
ספטר 18/02/2017 13:24
הגב לתגובה זו
מאז הדולר היה מלך המטבעות אין צורך להמליכו שוב

שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה

מערכת ביזפורטל | 28/12/2025 09:39

נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:

התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג

סקירה

חלל נופלת 4.7%, מדד הבנקים עולה 1.2%, מדדי הדגל עולים עד 0.9%

השבוע נפתח בעליות של מדדי הדגל, וגם מגזר הפיננסים פותח בירוק, לאחר הנפילות של יום חמישי; נכנסים ליום ראשון האחרון שבו ייערך מסחר לפני מעבר למתכונת שני-שישי; אנרג'יקס מתממשת קלות - על מה נסגר המכרז המוסדי ומה זה אומר למניה?

מערכת ביזפורטל | 28/12/2025 11:07

נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

היום יהיה זה יום הראשון האחרון שבו יתבצע מסחר ומשבוע הבא נעבור לשבוע של שני עד שישי, שבוע המסחר על הדרך יקוצר גם בכשעתיים כשבשישי הבורסה תיסגר בשעה 14:00. המעבר של הבורסה בתל אביב למתכונת מסחר של שני-שישי אמנם נועד לסנכרן אותנו עם השווקים הגלובליים, אבל יש לו גם מחיר יקר, איבוד היתרון היחסי של ישראל כ'מגיבה ראשונה'. עד היום, ימי ראשון בישראל שימשו כ'סייסמוגרף' ברמה גלובלית לאירועים שהתרחשו במהלך סוף השבוע. היכולת של משקיעים מקומיים וזרים להגיב בזמן אמת, בזמן שוול סטריט ואירופה סגורות, הפכה את תל אביב לזירה אסטרטגית שמרכזת עניין וזרימת כספים ייחודית. בביטול יום ראשון, אנחנו מוותרים על הייחודיות שלנו והופכים לעוד גרורה של השוק האמריקאי, במקום להיות השוק שנותן את הטון הראשון לשבוע המסחר החדש.

חוץ מזה יש חשש ששישי יהיה יום מסחר "מת" או דל מאוד בנזילות בגלל כניסת השבת. בעוד שבוול סטריט המסחר בעיצומו, בישראל הגופים המוסדיים והסוחרים הדתיים עשויים לצאת מהשוק מוקדם בעיקר בתקופת החורף בה השבת נכנסת מוקדם מה שעשוי להוביל למסחר מקוטע ופחות יעיל דווקא בשעות הקריטיות של סוף השבוע.

להמשך הכתבה לחץ כאן