10 מיליארד שקלים בדרך לשוק הדיור הישראלי

גיא בן סימון | (8)

בנק ישראל בוחן אפשרות של הרחבת היצע האשראי לענף הבינוי והנדל"ן בהיקף של 10 מיליארד שקל לצורך המשך מימון פרויקטים, כך לפי טיוטא שהעביר הפיקוח על הבנקים למערכת הבנקאית. בנק ישראל צפוי לאפשר את המהלך על ידי שינוי אופן המדידה של מגבלת החוב לענף כך שביטוח האשראי שהבנקים ביצעו באמצעות חברות בחו"ל, יסווג מעתה בעיקר תחת ענף שירותים פיננסים במקום אשראי לענף הנדל"ן.

במצב כיום, על מנת לשמור על יציבות הבנקים המפקח הגביל את משקל האשראי שבנק יכול להעניק לענף במשק ל-20% (או 22% בנסיבות מסוימות). עם זאת, העלייה בהיקפי הבנייה בשנים האחרונות, יחד עם תכנית 'מחיר למשתכן', הביאו לכך שבמספר בנקים בישראל משקל האשראי לענף הנדל"ן קרוב למגבלה, והיכולת להגדיל את האשראי מוגבלת בהתאם. הדבר הוביל חברות בענף הנדל"ן לדווח על קשיי מימון,  שיחד עם דרישות הלימות ההון שבהן הבנקים נדרשים לעמוד, אילצו את הבנקים לרכוש בשנה האחרונה פוליסות ביטוח להגנה מפני סיכוני אשראי הנובעים מערבויות בנקאיות שניתנו על פי חוק המכר. אותן פוליסות שנרכשו מחברות ביטוח בינלאומיות, מוכרת למטרות חישוב הלימות הון, בהתאם לתקנים הבינלאומיים של ועדת באזל, וצמצמו את החשיפה של הבנקים הללו לסיכוני אשראי בתחום הנדל"ן.

המפקחת היא שוקלת כעת, כאמור, לשנות את הסיווג של סכומי ערבויות המכר שבגינם נרכש הביטוח, כך ש-70% מהסכומים יסווגו בהתאם לענף הפעילות העיקרי של ספק ההגנה, תחת ענף שירותים פיננסיים, ולא בענף הנדל"ן. השינוי הרגולטורי שמוצע כעת, יאפשר לבנקים להגדיל את האשראי ולממן פרויקטים בתחומי פיתוח תשתיות ובניית פרויקטים למגורים בכ-10 מיליארד שקל נוספים. 

חדוה בר, המפקחת על הבנקים: "עדכון ההוראה מביא לידי ביטוי את צמצום החשיפה לענף הבינוי והנדל"ן שביצעו הבנקים בשנה האחרונה באמצעות רכישת ביטוח כנגד ערבויות המכר שהוציאו. העדכון יאפשר לבנקים להמשיך ולממן את הפרויקטים התשתיתיים הגדולים והחשובים למשק ואת הגידול בהיצע הפרויקטים למגורים, שמשרד האוצר והממשלה מובילים במטרה למתן את עליית מחירי הדיור. רכישת פוליסות הביטוח וההתאמה של ההוראה הרגולטורית מאפשרים את הגדלת היצע האשראי לענף חשוב זה, תוך שמירה על מגבלות הסיכון שנקבעו בעבר על ידי הפיקוח כדי להגן על יציבות הבנקים והמערכת הפיננסית".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    PAN 26/07/2016 21:09
    הגב לתגובה זו
    דרך הבורסה?
  • 4.
    יפה,הגדלת היצע משמעותית (ל"ת)
    קס 26/07/2016 13:53
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    זז 26/07/2016 13:52
    הגב לתגובה זו
    במקום לשאול איך הגענו למצב הזה יושבים בבנק ישראל אנשים שכפי הנראה קשה להגדיר אותם כלכלנים, ויחד עם חוסר השקיפות המובנית בעשייתם לא נותר אלא להגדירם מניפולטורים בתשלום.
  • 2.
    יש ביקוש לדירות 26/07/2016 13:42
    הגב לתגובה זו
    מחירים גבוהים כתוצאה מביקוש חזק זה הכל
  • 1.
    מומחה 26/07/2016 13:39
    הגב לתגובה זו
    יש ליבא לארץ באופן מידי חברות בנייה מסין או טורקיה או מדינה אחרת על מנת לקדם את הבניה.לא ברור מדוע כל הסוגיה הזו מתעכבת.יש לאפשר פתרון מידי לבעיה של דור שלם. לא יתכן שהמחירים של הנדל"ן כל כך גבוהים ולא עושיח כלום. צריך לפעול באופן מידי .....עם פתרונות אמיתיים.
  • לא מומחה 26/07/2016 14:05
    הגב לתגובה זו
    הבעיה היא לא פועלי הבניין. הבעיה היא כל ההליך עד שהטרקטור עולה לשטח. מדובר ב - 10 שנים בממוצע. הבנייה עצמה - זה כבר החלק הקל.....
  • אחד העם 26/07/2016 13:57
    הגב לתגובה זו
    כחלון מנסה ומצליח חלקית בהבאת עובדים זרים. בגלל הקשיים שמדינות שונות מערימות במתן אישורי עבודה לעובדים הזרים (בעיקר סין). ובנוגע לחברות הבניה הזרות, כחלון יצא ביוזמה חדשנית להבאת חברות בנייה זרות ופורסם מכרז קול קורא על כך בעולם. ובחודשים הקרובים ייבחרו חברות הבנייה הבינלאומיות שייכנסו לשוק הישראלי. וכחלון עושה דברים מצויינים אלה למרות כל הביקורות של כל הגורמים האינטרבנטיים שמנסים לעצור בו מלעשות זאת. כך שכדאי שתתעורר ותבוא בטענות לאנשים שאתה בוחר בהם למנוע מכחלון לעשות את הדברים המתבקשים.
  • מגיב 26/07/2016 15:26
    כבר יכלו להיות בארץ מספר חברוץ בנייה זרות. לא מסכחם עם כל התרוצים על הסינים שלא באים. כחלון מפחד....מה יגידו. שהוא פוגע בקבלנים המושחטים המקומיים? לא מאמין לכחלון עד שלא רואה חברות במייה זרות בארץ.
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.

ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן
דוחות

מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"

יצרנית השבבים עקפה את תחזיות השוק עם רווח מתואם של 55 סנט למניה לעומת צפי של 54 סנט והכנסות של 395.7 מיליון דולר מול צפי ל- 394.9 מליון דולר;  מעלה תחזית לרבעון הרביעי ב-5% להכנסות של כ-440 מיליון דולר - המניה מגיבה בעליות - מה אמר  אלוונגר המנכ"ל בשיחת הועידה?
מנדי הניג |
נושאים בכתבה טאואר

טאואר סמיקונדקטור טאואר 13.62%   יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהציפיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. הכנסות החברה רשמו גידול של 6%  ל-395.7 מיליון דולר ועלייה של כ-15% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. החברה מספקת תחזית שיא לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות של 440 מיליון דולר.

טאואר מייצרת שבבים שממירים אותות מהעולם הפיזי (כמו אור, קול או טמפרטורה) לאותות חשמליים שניתן לעבד דיגיטלית. היא פועלת כ-"foundry", כלומר מפעל שמייצר שבבים לפי תכנון של חברות אחרות, ולא מפתחת מוצרים סופיים בעצמה.

טאואר מתמחה בטכנולוגיות מתקדמות המשמשות מגוון תעשיות: שבבים לניהול הספק המשולבים במכשירים אלקטרוניים ומערכות רכב, חיישני תמונה למצלמות תעשייתיות, רפואיות וביטחוניות, שבבים לתקשורת אלחוטית ו־RF למכשירי מובייל, וכן רכיבים אופטיים מתקדמים מבוססי טכנולוגיות SiGe ו-SiPho המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. לטאואר מפעלי ייצור בישראל, בארצות הברית וביפן, והיא מספקת ללקוחותיה שירותים מקיפים הכוללים פיתוח תהליכי ייצור, העברת טכנולוגיה ואופטימיזציה לייצור סדרתי. לקוחותיה העיקריים הם חברות שבבים, יצרניות רכיבים אלקטרוניים וחברות טכנולוגיה בתחומי התעשייה, הרכב, התקשורת, הרפואה והביטחון.

תוצאות הרבעון השלישי

ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.