מעבר לנפילות: איך ישפיע הברקזיט על מניות ספציפיות בת"א
שבוע המסחר נפתח, כצפוי, בירידות שערים חדות של מעל 3% בבורסה בת"א, שמשלימה את הפער עם העולם לאחר "יום שישי השחור", בו הגיבו שוקי ההון ליציאת בריטניה מהאיחוד האירופי. מעבר לתגובה המיידית - מעניין לבדוק עד כמה, אם בכלל, עשויה להשפיע יציאת בריטניה מהאיחוד על החברות הישראליות הנסחרות בבורסה בת"א.
כידוע, התנודות החריפות במט"ח משפיעות באופן ישיר על עסקי החברות, במיוחד אלו שמייצאות לחו"ל: שוק המט"ח היה הראשון להגיב להתפתחויות, בדמות צלילת הפאונד הבריטי וירידה בערכו של האירו. מנגד - הדולר האמריקני וה-יןו היפני התחזקו, כשהמשקיעים תופסים אותן כמקומות בטוחים יותר להשקעה. במקביל להחלשות הפאונד והאירו - החברות שמייבאות מאירופה עשויות דווקא ליהנות מהשינוי.
אך מעבר למטבעות החוץ, אירופה עומדת בפני שינויים כלכליים ופוליטיים גדולים, שישפיעו באופן מהותי על ביצועי החברות הפועלות שם, וגם על אלו שלא: בין אם זה מערכות הבנקאות, סקטור הגז או בתי הזיקוק - ליציאת הממלכה מהאיחוד צפויה להיות השפעה על העסקים.
אייל דבי, מנהל מחלקת מחקר מניות ישראליות בלאומי שוקי הון פרסם הבוקר סקירה על השפעות הברקזיט על ישראל, והתייחס למספר מניות וסקטורים בת"א: מי צפויות להיפגע משמעותית, על מי ה"ברקזיט" כלל לא צפוי להשפיע - ואת מי הוא מסמן כמקומות מפלט טובים?
- הזדמנות? "מניות הביטוח נסחרות בתשואת חסר - הן יעלו ללא ספק"
- "נוצרה בשוק הזדמנות לאסוף מניות במחיר נמוך, במיוחד במניות הפיננסים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכך הוא כותב: "הקשר הריאלי של האקוויטי המקומי לכל עניין הברקזיט הוא כמובן דרך היצוא, שכן חלק לא מבוטל ממנו מופנה לשוק האירופאי. עם זאת, מרכז הכובד של היצוא המקומי לאירופה מרוכז בסקטורים מסוימים - תרופות ותעשייה מסורתית, בעיקר פלסטיקה. בנוסף, חשוב לזכור שהפגיעה ביצואניות המקומיות מתחלקת גם היא לשניים - היחלשות מטבע היצוא וירידה אפשרית בביקוש הריאלי. מובן שההשפעה הראשונה היא מיידית, בעוד השניה הדרגתית. וגם לגבי השפעת המטבע, ראוי לזכור שהרבה חברות מקומיות שמייצאות לאירופה העבירו לשם את מרכזי הייצור שלהן - כך שלא רק ההכנסות הן באירו/פאונד, גם ההוצאות - מה שירכך באופן משמעותי את עוצמת הפגיעה ברווח הנקי. נקודה "מרגיעה" נוספת, היא העובדה שיש לנו גם לא מעט חברות שמייבאות מאירופה - שצפויות ליהנות מהיחלשות האירו".
בנקים מקומיים: "חשיפתם של הבנקים בישראל לאירופה היא מוגבלת וצנועה - הם מוטים לשוק המקומי בצורה ברורה. לשון אחרת, איננו מזהים פגיעה משמעותית בתוצאות הפעילות הצפויות של הבנקים המקומיים, אך איננו יכולים להתכחש לעובדה הפיננסית, שמבחינת רמת התמחור הם עכשיו נראים לכאורה יקרים - ביחס לבנקים האירופאיים. האם זו סיבה שמצדיקה המלצת מכירה? ממש לא! ההיפך".
חברות הביטוח: "גם זה סקטור שבעיקרו מקומי, אך בניגוד לבנקים, היקף ההשקעות שלו בחו"ל הפך בשנים האחרונות להרבה יותר מהותי. אין לנו על כך מידע כמותי, אבל זה לא סוד שחברות הביטוח הסיטו החוצה את השקעותיהן - בין היתר לנדל"ן, וחלקו נדל"ן באנגליה. אז כן, תהיה כאן פגיעה מסוימת, אבל יחסית מוגבלת. נאמר זאת כך, אנחנו חושבים שלרגולטור המקומי יש השפעה הרבה יותר גבוהה על שוויין של החברות".
- קמטק עקפה את הציפיות אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה
- מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
דלק רכב 2.25% : "התחזקותו הצפויה של הין היא בהחלט בשורה רעה. לא צריך להיות מומחה למטבעות, בכדי להבין שהכספים שיוצאים מהאירו והפאונד יזרמו בחלקם, אם לא ברובם, לעברו של המטבע היפני – מה שייפגע משמעותית ברווחיות הגולמית של דלק רכב".
כיל: "השפעה אינה חד משמעית. גם סקטור האשלג שרוי בשפל היסטורי ונראה היה כי הוא נוגע בנקודת התחתית, אולם השפעות הברקזיט אינן חד משמעיות בשל העלייה באי-הוודאות המדינית והכלכלית. במצב שכזה, כאשר יש חששות לתקינות מדינית וכלכלית, הסחורות הכלכליות עשויות להתאושש. מאידך, התחזקות הדולר והחשש מפגיעה של מיתון בביטחון התזונתי, עלולים ללחוץ את החוזים עם סין -להם ממתין השוק - כלפי מטה".
ישראמקו יהש -0.27% : סקטור חיפושי הנפט והגז בישראל יושפע בדומה לסקטור הגלובאלי, דרך המגמות המאקרו כלכליות הכלליות. חברות הנפט והגז בעולם, השרויות במחזור שלילי, רשמו נפילות חדות עם היוודע תוצאות הרפרנדום הבריטי. נציין כי בעוד במחירי הנפט הייתה התאוששות בחודשים האחרונים, הרי מחירי הגז הטבעי ובעיקר מחירי הגז הנוזלי (LNG), עדיין שרויים בתחתית המחזור השלילי ו״מפגרים״ אחרי מחירי הנפט.
"אי לכך, עבור מפיקות הנפט האירופאיות, צפויות השפעות הברקזיט להגביר את התנודתיות - הן בשל החששות מירידת הביקושים, והן בשל היותה של אנגליה המרכז הפיננסי למסחר בחוזי הגז באירופה. להערכתנו, נמשיך ונראה ביתר שאת בידול במכפילים בין פרויקטים קיימים בעלי תזרים יציב, שעיקר השקעות ההון בהם הושלמו - דוגמת מאגר תמר (חשיפה כמעט טהורה באמצעות ישראמקו) - לבין תמחור פרויקטים המחייבים השקעות רחבות היקף, דוגמת פיתוח מאגר לוויתן. לגבי השותפות בלוויתן - דלק קבוצה, דלק קידוחים, אבנר, רציו – אנו מצפים לעליה בקורלציה עם הסקטור הגלובאלי, עד לחתימת הסכם עם לקוח עוגן, כך שאם תירשמנה בהן ירידות שערים חדות, הדבר יהווה הזדמנות השקעה מצוינת בשותפויות של קבוצת דלק ובקבוצה עצמה".
בתי זיקוק - בזן -0.2% ו-פז נפט: "סקטור הזיקוק וקמעונאות הדלקים עשוי ליהנות מהמצב הקיים, במידה והברקזיט לא יביא למיתון ולהאטה כלכלית גלובאלית, שכן סקטור זה נהנה מסביבת מחירי נפט נמוכים ומקונטנגו בחוזים על הנפט, כאשר החוזה לחודש השני נסחר בפרמיה על החוזה לחודש הקרוב.
אלביט מערכות 0.43% : בטווח הקצר עלולה להיות השפעה מינורית שלילית, אם בכלל, בשל שיתוף פעולה עם בריטניה. עם זאת, אי הוודאות המדינית, חזרת הגבולות והגברת המתחים ביבשת, עשויים דווקא להטיב עם אלביט מערכות - שהראתה התעוררות בסגמנט האירופאי ברבעונים האחרונים.
תקשורת: "חברות התקשורת חסינות יחסית לשינויים בכלכלה העולמית, כמו גם למחזור העסקי של המשק המקומי. ההכנסות שלהן מתבססת על צרכנים מקומיים, בעיקר דרך חבילות של שירותים עם מחיר קבוע. לפיכך, אנו מצפים כי חברות אלה תושפענה מהברקזיט בשוליים - אם בכלל. כמו כן, מאחר ורמת המחירים בה נסחרות כיום המניות אינה מנופחת, הן עשויות להוות מעין חוף מבטחים. עם זאת, ללא קשר לברקזיט עצמו, אלא כפועל יוצא של העלייה באי-הוודאות ובתנודתיות, ההעדפה שלנו היא להיחשף למניית בזק - נסחרת במחיר סביר, מניה גדולה ונזילה והעסק יציב ועתיר מזומנים".
חברות מזון: גם חברות המזון יחסית חסינות, ובדרך כלל פחות נפגעות בתקופות של זעזועים. המכירות של רשתות המזון בישראל נובעות מהשוק המקומי בלבד. הברקזיט לא ישפיע על העסקים שלהן באופן ישיר, וגם אם הדבר יוביל למשבר רחב יותר באירופה ובעולם, נראה שאנשים לא יאכלו הרבה פחות. לדעתנו, שוק קמעונאות המזון בישראל בשנים האחרונות עבר לצריכה יותר מודעת וחסכנית (גידול של מגזר הדיסקאונט, עלייה בנתח השוק של המותג הפרטי), ולכן הוא פחות חשוף לתופעות ה- trading down. אם כבר, בעתות משבר אנשים אוכלים יותר בבית ורשתות המזון נהנות מכך. העדיפות שלנו בתוך הסקטור היא למניות ויקטורי ורמי לוי, שפחות ממונפות משופרסל ופעילותן מתרכזת בשוק הדיסקאונט.
אצל ספקי המזון הסיפור מעט יותר מורכב, היות ולשתי חברות המזון במעוף, פרוטרוםו-שטראוס -0.52% , יש חשיפה לשווקים בחו"ל. אצל שטראוס החשיפה היא בעיקר לאירופה, ברזיל וארה"ב. עם זאת, המניה נסחרת במחיר סביר, כך שלדעתנו היא תיהנה מפרמיית יציבות של חברת מזון. כמו כן, למשקעים המקומיים אין כבר את "אופציית אסם", שבעבר הייתה המועדפת עליהם בתקופת של משבר.
פרוטרום חשופה יותר למתרחש בגוש האירו, כאשר 35% מפעילות החברה נובע ממערב אירופה. עם זאת, איננו חוששים כי פעילות החברה תיפגע באופן משמעותי, וזאת מכיוון שמוצרי החברה הינם רכיב עם עלות נמוכה יחסית - בתעשייה עם ביקוש קשיח יחסית. אם כבר, הסיכון כאן הוא החשיפה המטבעית (אירו מול הדולר, ומטבעות של שווקים מתפתחים). בניגוד לפעילות החברה, המניה עשויה להיות פחות חסינה - מחיר השוק מקפל בתוכו צפי לצמיחה אורגנית חזקה בשנים הקרובות, צפי שעלול להתמתן כאשר סביבת המאקרו נהיית קודרת יותר.
אופנה: "לרשתות האופנה אין חשיפה ישירה לאנגליה או לגוש האירו. באופן עקיף, הן מבצעות את הרכישות שלהן בדולר, כך שאם נראה התחזקות משמעותית של הדולר מול השקל הן בסופו של יום תיפגענה. נכון לעכשיו, הצפי הוא שהשקל יהיה יחסית יציב. אם המתרחש באיחוד האירופי יוביל למשבר כלכלי רחב, הרי שחברות האופנה תהיינה חשופות למחזור הכלכלי המקומי. המניות של רשתות האופנה כבר נשחקו, נוכח תוצאות חלשות של הרבעון הראשון, לכן איננו רואים במניות האלה סקטור פגיע במיוחד – ויחד עם זאת, גם לא חוף מבטחים. נציין שלחברת דלתא חשיפה עמוקה יותר למתרחש באירופה, כאשר 28% ממכירות החברה מגיעות מאירופה (14% מגרמניה)".
- 5.שאלה לאייל , חגרת חגורת בטיחות ? הגושהאירופאי שם ברקס. (ל"ת)בא 26/06/2016 12:58הגב לתגובה זו
- 4.בא 26/06/2016 12:57הגב לתגובה זומדינות הגוש האומללות במובטלים ומהגרים , לכן יפרשו חלק מהמדינות וישארו גרמניה והחברים של גרמניה , היורו יחלש תחילה ואחכ יתחזק .
- 3.dw 26/06/2016 12:16הגב לתגובה זו2 פירמות שאייל שכח להזכיר. העליתי התייחסות אליהן בפורום בורסה ושוק ההון בתפוז. אם אתם מכירים עוד פירמות עם חשיפה מהותית לבריטניה אתם מוזמנים להזכיר גם.
- 2.האנליסטים טעו והטעו לפני הברקזיט (ל"ת)מה שוות המלצותיהם? 26/06/2016 12:03הגב לתגובה זו
- 1.טולי 26/06/2016 11:02הגב לתגובה זורק לפני כמה ימים הוא המליץ בחום על דלק רכב מה הוא לא ראה את ההתחזקות של היין .
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףהגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?
במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע.
זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.
הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע.
השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק.
- ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.
קמטק עקפה את הציפיות אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה
קמטק עקפה במעט את ציפיות השוק עם הכנסות של 126 מיליון דולר ורווח מתואם של 0.82 דולר למניה לעומת צפי של 125.2 מיליון דולר ו-0.80 דולר למניה; במקביל רשמה הפסד חשבונאי חד-פעמי בעקבות מחזור אג"ח להמרה בהיקף חצי מיליארד דולר; התחזית לרבעון הרביעי 127 מיליון דולר עליה קלה ומאכזבת לעומת הרבעון הקודם - המניה מגיבה בירידות
חברת בדיקות השבבים ממגדל העמק הדואלית קמטק -5.95% , Camtek Ltd. -7.69% מפרסמת את דוחותיה הכספיים לרבעון השלישי. החברה עקפה בקצת את תחזיות האנליסטים, הן בהכנסות והן ברווח למניה, והציגה קצב פעילות שמתקרב לרף של חצי מיליארד דולר במונחים שנתיים. קמטק עקפה ממש בקצת את הציפיות השורה העליונה והתחתונה אבל התחזית לרבעון הרביעי מאכזבת את המשקיעים. קמטק צופה שההכנסות ברבעון הבא יעמדו על 127 דולר עליה קטנה לעומת התחזית הקודמת שעמדה על 126 מיליון דולר.
הכנסות קמטק הסתכמו ברבעון ב-126 מיליון דולר, לעומת ציפיות השוק ל-125.2 מיליון דולר, ובכך רשמה עלייה של 12% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (112.3 מיליון דולר). הרווח הנקי על בסיס Non-GAAP הגיע ל-40.9 מיליון דולר, שהם 0.82 דולר למניה בדילול מלא, לעומת תחזית ממוצעת של 0.80 דולר למניה ולמול רווח של 0.75 דולר למניה ברבעון השלישי של 2024. מדובר בהמשך רצף של עקיפת תחזיות, גם אם הפעם הפער היה קטן יותר.
עם זאת, בשורה התחתונה על בסיס GAAP, הציגה החברה הפסד חשבונאי של 53.2 מיליון דולר (1.16- דולר למניה). ההפסד נבע מהוצאה חד-פעמית של כ-89 מיליון דולר הקשורה למחזור אג"ח להמרה ישן, פעולה שבוצעה כחלק ממימון מחדש במסגרתו גייסה החברה 500 מיליון דולר באג"ח להמרה בריבית אפס. בסך הכול, המהלך הגדיל את יתרות המזומנים וההשקעות הסחירות של קמטק ל-794 מיליון דולר בסוף ספטמבר, לעומת 543.9 מיליון דולר שלושה חודשים קודם לכן.
שיעור הרווח הגולמי ברבעון עמד על 50% על בסיס GAAP ו-51.5% על בסיס Non-GAAP, בדומה לרבעונים הקודמים. הרווח התפעולי הסתכם ב-31.8 מיליון דולר על בסיס GAAP וב-37.6 מיליון דולר על בסיס Non-GAAP, המשקפים שולי רווח תפעולי של 25%-30%. התזרים מפעילות שוטפת גבוה והסתכם ב-34 מיליון דולר, והחברה ממשיכה לשמור על מאזן נקי ויכולת נזילות גבוהה, גם לאחר ההנפקה.
"הביקוש ל-AI ממשיך להניע את הצמיחה"
המנכ"ל רפי עמית התייחס לתוצאות ואמר כי “קמטק ממשיכה להציג ביצועי שיא הודות לביקוש הגובר למחשוב עתיר ביצועים עבור יישומי בינה מלאכותית. ההשקעות העצומות בתחום מרכזי הנתונים וה-AI ממשיכות לתמוך בצמיחה בתעשיית השבבים, ואנו מצפים להמשך מומנטום חיובי גם בשנה הבאה”.
