קרנית פלוג: "עליית מחירי הדירות - גורם סיכון שבנק ישראל מתייחס אליו"

נגידת בנק ישראל אמרה היום בהמשך לתחזית הקודרת מאתמול כי "אפשר לומר בצער שלא חזרנו לימים שלפני המשבר, ואנו גם לא מתקרבים"
אבי שאולי | (9)
נושאים בכתבה קרנית פלוג

יממה לאחר שבנק ישראל פרסם תחזית קודרת למשק, הגיעה היום הנגידה, ד"ר קרנית פלוג לוועידת הכלכלה של ישראל. בראש האגודה הישראלית לכלכלה עומד פרופ' משה יוסטמן.

נושא ההרצאה של קרנית פלוג - יעדי וכלי המדיניות של הבנק המרכזי החדש. הנגידה דנה במה הם השינויים שעבר בנק ישראל ובנקים מרכזיים אחרים בעולם בעקבות המשבר העולמי הגדול משנת 2008 כשמוסדות פיננסים גדולים קרסו בעולם.

לדבריה, לפני המשבר היעד המרכזי היה יציבות המחירים באמצעות כלי מדיניות אחד - הריבית, ואילו לאחר המשבר, יש לבנק המרכזי יעדים רבים ומגוונים יותר. בהתאם לכך בנקים מרכזים גם משתמשים במגוון רחב יותר של כלים.

לאחר המשבר היעדים של הבנקים: שמירה על יציבות מחירים בכפוף לתמיכה בפעילות במשק ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית.

כלי המדיניות של הבנק המרכזי: ריבית וכלים לא קונבנציונאלים כמו רכישת אג"ח ממשלתיות או מתן אופק ארוך יותר.

ד"ר קרנית פלוג: "יתרות מטבע חוץ נועדו לשעת חרום וגם לאפשר לבנק המרכזי להתערב כשיש סטייה משמעותית בשער החליפין. למרות שרכשנו כמויות גדולות של מטבע חוץ אנו לא השיאנים. יש מדינות מתעוררות שהגדילו בצורה ניכרת יותר את יתרות המט"ח שלהן".

לדברי הנגידה המשבר העולמי גרם לשינוי דרמטי במדיניות של משטרי שער החליפין בעולם. היום מרבית המדינות מעדיפות רמת ניהל מסויימת של שער חליפין משיקולים של תחרות ויציבות פיננסית.

יעדי בנק ישראל: שמירה על יציבות מחירים, תמיכה במדיניות הכלכלית של הממשלה וביציבות המערכת הפיננסית.

ד"ר קרנית פלוג: "שער החליפין מאז המשבר ועד היום היה במגמה של ייסוף, בעיקר בלל הביצועים של המשק הישראלי וזרימת הון לישראל. לאחר מכן הריבית עלתה בישראל וזה גרם גם כן לתנועת הון לטווח קצר לישראל".

המחירים הגבוהים של הדיור

שוק הדיור - אנו מסתכלים עליו בצורה אינטנסיבית. אחרי יציבות עד 2007 נרשמה עלית מחירים די מהירה שנמשכה כל העת עד היום הזה. יחד עם זה רואים גם התרחבות מהירה בהיקף המשכנתאות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ד"ר קרנית פלוג: "עליית מחירי הדירות על רקע הריביות הנמוכות, העובדה שיש מלאי מצומצם של דירות ותגובה איטית של ההיצע. המגמות האלה - גורם של סיכון שבנק ישראל מתייחס אליו".

הר המשכנתאות

המפקח על הבנקים פועל במספר דרכים בכדי להקטין את הסיכון של הבנקים, כולל הקטנת המשכנתאות המסוכנות.

לטענת קרנית פלוג קצב הפחתות הריבית לקח בחשבון את ההתפתחויות בשוק הנדל"ן, אלא שהריבית הנמוכה ירבנה רבים ליטול משכנתא ולרכוש דירה.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    הנגידה תוריד ריבית כדי למנוע מתקפת ספקולנטים על השקל (ל"ת)
    חייבים להוריד ריבית 20/05/2014 19:26
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    צחי 20/05/2014 18:26
    הגב לתגובה זו
    הדיור היא יודעת מה לעשות?
  • 7.
    שלמה מעוז 20/05/2014 15:20
    הגב לתגובה זו
    יתר בשוק וידוע שכל משבר מתחיל בעקבות מינוף יתר
  • 6.
    כלכלן בכיר 20/05/2014 15:02
    הגב לתגובה זו
    ולמי שלא מבין הרבית חייבת לרדת . ולכך ישנן סיבות נוספות.
  • 5.
    קייםהיצע מוסתר=בועהמעל50%=דורצעיר עני=סיכון קיום המדינה (ל"ת)
    פלוג/פישר=אשם הבועה! 20/05/2014 14:54
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מורה לנבוך 20/05/2014 14:50
    הגב לתגובה זו
    הורדת הריבית יצרה אינפלציה עצומה הן בנכסים פיננסיים (תשואות אפסיות על הון, עלייה ביתרות מט"ח ועלייה בחוב הציבורי) והן בנכסיים ראליים (מחירי נדל"ן גואים) ולא כמו הקשקוש שהלמ"ס מאכיל אותנו שהאינפלציה נמוכה. האינפלציה הזו הביאה לכדי שחיקה בשכר הראלי ובהכנסה הפנויה של האזרח (ולא נשכח את המיסים המטורפים שמצטרפים לחגיגת הגניבה מהאזרח) מה שהביא למיתון ובשילוב עם האינפלציה הגענו לסטגפלציה חמורה. חברה תתעוררו שם ותעלו את הריבית לרמה ראלית!!!
  • 3.
    nav 20/05/2014 13:58
    הגב לתגובה זו
    טעות בידו!
  • 2.
    בא 20/05/2014 13:48
    הגב לתגובה זו
    משכנתה או הלוואות לדירה ,ולכן אין כסף לצריכה יום יומית וזה גרוע לעסקים קטנים ,ולא ציוני שכן אנשים יורדים למקומות זולים יותר ,כמו קנדה , את צריכה מדיניות ציונית .
  • 1.
    רגולציה = שחיתות! 20/05/2014 13:17
    הגב לתגובה זו
    עודף הרגולציה מנציח את הדינוזאורים הקיימים שהינם too big to fail. רגולציה לגרש!
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דקרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״ד

סרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות

הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בזק ניר דוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48%  , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.


עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה  ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.


החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.


בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.


בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד

עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.