אורן נגד פלוג: "אם הדולר לא יעלה ל-3.8 שקלים תהיה פה קטסטרופה"

בדיון בוועדת הכלכלה תקף יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים את הנגידה: "לא מעניין אותי מה האג'נדה של הנגידה ומה המשחקים שלה. אנחנו חייבים לקרוא לה להתעשת"
יעל גרונטמן | (4)

יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים צביקה אורן תקף את נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג כשאמר בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת "לא מעניין אותי מה האג'נדה של הנגידה ומה המשחקים שלה. אנחנו חייבים לקרוא לה להתעשת" וקרא להעלות את שער הדולר ל-3.8 שקלים תוך שהוא מזהיר כי "אם הדולר ב-2014 לא יעלה ל-3.8 תהיה פה קטסטרופה". הדולר מתחזק היום במתינות ועולה לרמה של 3.496 שקלים.

כמו כן, יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים צביקה אורן הזהיר בדיון בוועדה שנערך במסגרת יום המגזר העסקי מפני פיטורי אלפי עובדים במשק כתוצאה מגל החקיקה הפופוליסטית שנועדה להיטיב עם ציבור העובדים, אך הלכה למעשה, מטילה אחריות פלילית על המעסיקים בשורה ארוכה של נושאים.

בנוסף על הדיון בוועדת הכלכלה, התארח צביקה אורן גם בראיון לאורית לביא נשיאל בערוץ הכנסת במסגרת יום המגזר העסקי ואמר כי: "74% מאשראי הבנקים הולכים ל-2% מהאוכלוסייה." אורן הביע אכזבה מתגובות בנק ישראל בנושא הדולר ואמר כי יש לפשט את העולם העסקי באמצעות חקיקה ויש לפתוח את שוק האשראי ולדאוג לאיזונים.

נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין גם הוא הציג בפני חברי הכנסת למעלה מ-170 חוקים, תיקוני חקיקה והצעות חוק שהונחו על שולחנה ומהווים מכשול רגולטורי כבד על המגזר העסקי בישראל. "עלינו למצוא את האיזון הנדרש בין זכויות העובדים לזכויות המעסיקים", אמר לין בראשית דבריו.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    עידו 21/01/2014 22:32
    הגב לתגובה זו
    ייצוא חייב חיזוק ולא קריסה
  • 3.
    פלוג תשלם על השאננות 21/01/2014 17:30
    הגב לתגובה זו
    הנגידה הכושלת יחד עם עוזריה הדפוקים, יברחו משם כמו עכברים. זה יקרה! זה רק עניין של זמן!
  • 2.
    רגולציה = שחיתות! 21/01/2014 15:41
    הגב לתגובה זו
    עודף הרגולציה בבנקאות יוצר מגזר מאובן ויקר. עשרות שנים לא קם פה בנק חדש. היה ראוי לקצץ הן בתקציב בנק ישראל (ולהפחית מסים - לא צריך להוציא מיליארד שקל בשנה על בנק מרכזי) והן ברגולציה. המשק רק ירוויח.
  • 1.
    תמשיך לצעוק כמה ... 21/01/2014 15:41
    הגב לתגובה זו
    אישית שלא מצליחים לרכוש דירה , ואתה חושב שזה מעניין את מישהו ,זה לא מעניין את ראש הממשלה וזה לא מעניין את הנגידה . הם ימשיכו לשחק את המשחקים שלהם אותו דבר עם הדולר .
נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTנשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT

מלחמת המטבעות: למה טראמפ וסין פתאום מסכימים על דולר חלש

כשהדולר יורד מדרגה, כל שרשרת המחירים זזה, מהמפעלים בארה״ב דרך יצואני סין ועד שוק האג״ח, מכניס לחץ פוליטי ומציב לסין דילמה פנימית

ליאור דנקנר |

הנשיא דונלד טראמפ ממשיך לטעון שדולר חלש יחסית ליואן יכול לעזור לכלכלה האמריקאית להתאזן ולחזק את התעשייה המקומית. במקביל, השיחה סביב שערי החליפין בין המטבעות הגדולים מתחממת, והפעם היא לא נשארת רק בוושינגטון. בתוך סין מתחילים להישמע יותר קולות שמדברים על הפוטנציאל של דולר פחות חזק, גם אם הסיבות שלהם שונות לגמרי.

כשמטבע מרכזי כמו הדולר משנה כיוון, זה לא נשאר בגרפים. המחיר של יצוא ויבוא זז, התחרות בין יצרנים משתנה, וחברות צריכות להתאים תמחור וקווי אספקה. לכן הוויכוח על דולר מול יואן הופך מהר מדיון כלכלי לשאלת כוח, תעסוקה ועמדות פתיחה במאבקי הסחר.


בסין שומרים את היואן במסלול שנוח ליצוא

סין ממשיכה לשמור על יתרון גדול בסחר הבינלאומי, עם עודף סחר מצטבר של כ-1.08 טריליון דולר ב-11 החודשים הראשונים של השנה, לפי נתוני מכס שדווחו ברויטרס. במקביל הדולר נשאר חזק יחסית, בעוד שהיואן נחלש בסדר גודל של 7% מול הדולר מאז תחילת העשור, לפי נתוני שער חליפין היסטוריים. התוצאה היא שמוצרים סיניים נשארים תחרותיים יותר בשווקים בחוץ, גם בתקופות שבהן מדינות אחרות מנסות להגן על תעשייה מקומית.

ברקע יש גם מנגנון טכני שמכתיב את הטון. הבנק המרכזי קובע שער ייחוס יומי לפני פתיחת המסחר, והמסחר נע סביבו בתוך טווח שמוגדר מראש. במסחר האונשור היואן מורשה לנוע עד 2% לכל כיוון סביב שער האמצע, וכשבייג׳ינג רוצה לייצב את התנועה היא משפיעה דרך שער הייחוס ודרך פעילות של בנקים גדולים בשוק. 

הרזרבות האלה מחפשות נכסים נזילים בהיקפים גדולים, ושוק האג״ח הממשלתי האמריקאי הוא יעד טבעי, מה שמכניס את סוגיית המטבע לתוך הממשק הרגיש בין סחר, מימון ושוקי הון.

נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTנשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT

מלחמת המטבעות: למה טראמפ וסין פתאום מסכימים על דולר חלש

כשהדולר יורד מדרגה, כל שרשרת המחירים זזה, מהמפעלים בארה״ב דרך יצואני סין ועד שוק האג״ח, מכניס לחץ פוליטי ומציב לסין דילמה פנימית

ליאור דנקנר |

הנשיא דונלד טראמפ ממשיך לטעון שדולר חלש יחסית ליואן יכול לעזור לכלכלה האמריקאית להתאזן ולחזק את התעשייה המקומית. במקביל, השיחה סביב שערי החליפין בין המטבעות הגדולים מתחממת, והפעם היא לא נשארת רק בוושינגטון. בתוך סין מתחילים להישמע יותר קולות שמדברים על הפוטנציאל של דולר פחות חזק, גם אם הסיבות שלהם שונות לגמרי.

כשמטבע מרכזי כמו הדולר משנה כיוון, זה לא נשאר בגרפים. המחיר של יצוא ויבוא זז, התחרות בין יצרנים משתנה, וחברות צריכות להתאים תמחור וקווי אספקה. לכן הוויכוח על דולר מול יואן הופך מהר מדיון כלכלי לשאלת כוח, תעסוקה ועמדות פתיחה במאבקי הסחר.


בסין שומרים את היואן במסלול שנוח ליצוא

סין ממשיכה לשמור על יתרון גדול בסחר הבינלאומי, עם עודף סחר מצטבר של כ-1.08 טריליון דולר ב-11 החודשים הראשונים של השנה, לפי נתוני מכס שדווחו ברויטרס. במקביל הדולר נשאר חזק יחסית, בעוד שהיואן נחלש בסדר גודל של 7% מול הדולר מאז תחילת העשור, לפי נתוני שער חליפין היסטוריים. התוצאה היא שמוצרים סיניים נשארים תחרותיים יותר בשווקים בחוץ, גם בתקופות שבהן מדינות אחרות מנסות להגן על תעשייה מקומית.

ברקע יש גם מנגנון טכני שמכתיב את הטון. הבנק המרכזי קובע שער ייחוס יומי לפני פתיחת המסחר, והמסחר נע סביבו בתוך טווח שמוגדר מראש. במסחר האונשור היואן מורשה לנוע עד 2% לכל כיוון סביב שער האמצע, וכשבייג׳ינג רוצה לייצב את התנועה היא משפיעה דרך שער הייחוס ודרך פעילות של בנקים גדולים בשוק. 

הרזרבות האלה מחפשות נכסים נזילים בהיקפים גדולים, ושוק האג״ח הממשלתי האמריקאי הוא יעד טבעי, מה שמכניס את סוגיית המטבע לתוך הממשק הרגיש בין סחר, מימון ושוקי הון.