לפיד: "כלכלת החילחול נכשלה, מעמד הביניים צריך להרוויח יותר"
שר האוצר, יאיר לפיד, נאם הבוקר (ד') בכנס התאגידים של הרשות לניירות ערך. בין עיקרי דבריו אמר לפיד " בעשר השנים האחרונות הצמיחה בישראל היתה 26.8% באותן עשר שנים העליה בשכר החודשי הריאלי של אזרחי ישראל היתה רק 2.1%. מעמד הביניים הישראלי, האנשים שהעלו את הרווחים של המדינה בכמעט 27%, הרוויחו מזה לכיס הפרטי שלהם 2%. הם לא הרוויחו מזה כלום." לפיד המשיך וחזר על דבריו מנאומיו האחרונים "בני ה-30 של היום הם הדור הראשון של הישראלים שחיים פחות טוב מההורים שלהם. ולא רק זה, הם גם חיים על חשבון ההורים שלהם ותקועים עדיין בבית של ההורים שלהם. את זה צריך לשנות. אני לא סוציאליסט רחוק מזה אבל הגיע הזמן שנודה שה-Trickle down economics "כלכלת החילחול", הרעיון הרייגיניסטי הזה משנות השמונים, שלפיו צריך לתת לעשירים להרוויח בלי הגבלות ולתת להם את כל ההקלות האפשריות ואז הכסף יחלחל עד לעניים, פשוט לא עובד. זה נכשל בארה"ב, זה נכשל בבריטניה, זה נכשל בישראל. כשהכסף מגיע רק למעלה הכסף גם נשאר רק למעלה." "אנחנו צריכים שמעמד הביניים ירוויח יותר כסף, מפני שהוא לא מוציא את הכסף הזה בסן טרופה או באקפולקו, הוא מוציא אותו ביוקנעם ובקרית גת ובבאר-שבע. הוא מוציא אותו אצל אנשים אחרים ממעמד הביניים, שמוציאים אותו אצל אנשים אחרים ממעמד הביניים." "אנחנו צריכים להגדיל את העוגה" אמר לפיד והציב את היעדים שלו "מדינת ישראל צריכה לשאוף לצמיחה ממוצעת שתעבור את ה-5% בשנה בעשור הקרוב. זה לא בשמיים, היו לנו מספרים דומים בעבר הלא רחוק, אבל אנחנו צריכים לפעול בכל דרך כדי לחזק את הייצוא ודרכו את הצמיחה. אני מדגיש את הייצוא, כי הייצוא הוא המפתח. אין לנו עוד 6%-5% למכור כאן, אנחנו צריכים למכור את זה בארה"ב ובמזרח הרחוק ובאירופה ובאפריקה. העולם הוא הקליינט שלנו, והצמיחה תגיע רק אם העולם ירצה לקנות את המוצר שלנו." "רק שיש בעיה. והבעיה זה אנחנו - ממשלת ישראל, הבירוקרטיה הישראלית, המגזר הציבורי הישראלי, הרגולציה הישראלית שהפכה לסוג של עריצות, וגם האווירה בישראל שמרחיקה מפה אנשים וחברות. אלה הסיבות לכך שתוך 6 שנים רק 6 שנים! מ-2006 עד 2012 - ישראל הצליחה להידרדר מהמקום ה-14 בדירוג התחרותיות העולמי, למקום ה-26. בעיני זה לא פחות מנורא ואיום, מפני שזה אומר שאנחנו מאבדים את היתרון היחסי שלנו בקצב מבהיל." "אנחנו נילחם בבירוקרטיה וברגולציית היתר, ניקח את החזון של חברה המבוססת על חדשנות ונבנה סביבו את החברה הישראלית והכלכלה הישראלית. אני לא אלאה אתכם עכשיו בפרטים, אבל כדי לא לאבד את היתרון התחרותי שלנו, כדי ליצור פה חדשנות מערכתית אמתית, אנחנו צריכים לעדכן ולרתום לנושא את ארבעת עמודי היסוד של החדשנות: תשתיות, חינוך, הון אנושי והון זמין. סביב כל אחד מהארבעה האלה, אנחנו בונים בימים אלה תוכנית פעולה מסודרת, חוצת משרדים, שתחזיר את ישראל למקום הראוי לה."
- 13.אפי 14/12/2013 13:43הגב לתגובה זוהגיע זמן למעשים אל תחכה לעשקניהו הוא רוצה למוטט את כול השכירים
- 12.menash86 13/12/2013 10:34הגב לתגובה זוהדיבורים באוויר, עכשיו מצפים לראות תוצאות או תכנית מפורטת שכדאי להציג לציבור. בא תלאה אותנו בפרטים, אנחנו יכולים לעמוד בזה. תפסיקו לזלזל במעמד הביניים. הדור הצעיר היום שאני בתוכו לא פוסל ירידה מהארץ כדי לחפש את איכות החיים המגיעה לנו במקום אחר. צריך לעבוד על זה עכשיו כדי שלא תישאר עם חרדים בלבד שיחזיקו פה את כלכלת ישראל...
- 11.בדבכט 11/12/2013 21:34הגב לתגובה זומשמע מכל הבחינות .שישארו דוסים מתנחלים ערבים וערסים ושיהרגו אחד את השני
- 10.ישראל ישראלי 11/12/2013 16:13הגב לתגובה זולא הזכרת את יוקר המחיה ובועת הנדלן. תתחיל לטפל בבעיות תדאג שלא תהיו עריצים כדבריך ומצא פתרונות לאי החלחול. מאידך תתחיל לטפל ביוקר המחיה, הפתרון פשוט להחזיר את פקוח המחירים שבוטל. לגבי הנדלן תתחילו לבנות לרכישה עם קביעת מחיר למשתכן. הכל פשוט צריך ביצים ולעמוד מול עריצי האוצר. אגב המלצתי שלח הביתה כל מי שהיה מעורב האוצר האגדת הבור התקציבי.
- 9.לצערי אני בעל ניסיון 11/12/2013 15:23הגב לתגובה זוחייכם עד שתראו שקל! הם יותר חזקים מכם!
- 8.דוד 11/12/2013 14:56הגב לתגובה זוופתאום חזרתם בכם מה קרה אכול אפוך למה כי זה פגה בכם אבל כסף של הציבור כל לבזבז אבל כסף שלך קשה לבזבז לכם כל הממשלה שאתה נמצה בה נכלים משתקלים רק על עצמם ולא לשרת את הציבור
- 7.דוד 11/12/2013 14:04הגב לתגובה זולפיד מה שאתה מעניש את הציבור הכול יבו לכה בחזרה הציבור לא סלח לאחר שהציבור רעב ללחם ואתה עוד מחפש מהציבור עוד לקחת אתה צריך להתביש לכה עים חסר כסף במשלה לכן קוראים לזה צימצום ואתם עוד מעלים משכורות לשרים יותר מ12 שרים בממשלה לא צריך יותר היתר זה כולם פעילי בחירות נכלים כולם עים הממשלה שאתה נימצה
- 6.יש עתיד לנו ולילדנו? 11/12/2013 13:52הגב לתגובה זוהבטחת בבחירות.
- 5.ציון 11/12/2013 13:42הגב לתגובה זוובעובדים שמישתכרים במינמום ובהפסקת עושק הקופה הציבורית לטובת עובדים מבוססים בחלוקת הטבות שונות ומשונות בכל התחומי המשק וכולל את הביטחון ההטבות שוות מיליארדים רבים בל שנת תקציב יש עוד הרבה לפרט אתפק בכך
- 4.בוריס 11/12/2013 12:52הגב לתגובה זותדאג על הכלכלה.
- 3.לא ,היא לחשה לך באוזן שיש לה שילשול . (ל"ת)בא 11/12/2013 12:41הגב לתגובה זו
- 2.בא 11/12/2013 12:27הגב לתגובה זובובה על חוט של יועצים ויועצות ,רק יועצות מסוגלות לסבול את הקריזות ומצבי רוח של יאיר היקר .
- 1.רגולציה = שחיתות! 11/12/2013 11:57הגב לתגובה זויש לצמצם באופן מיידי על-ידי ביטול מוחלט של 90% מהרגולציה! במקביל - יש למצות את הדין עם האחראים למחדל, ועם אלו שהרוויחו באופן ישיר (שוחד) ועקיף (משרות לאחר הקדנציה, טובות הנאה) ממחדל עודף הרגולציה.

לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח
תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?
הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד
שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.
מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את
הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.
ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח
ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.
- הבנקים יקרים? IBI סבורים שיש עוד 22% אפסייד
- המדריך להבנת דוח אפס - ולמה הוא חשוב לכל מי שקונה דירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.
איומי תחרות ורגולציה

לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח
תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?
הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד
שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.
מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את
הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.
ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח
ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.
- הבנקים יקרים? IBI סבורים שיש עוד 22% אפסייד
- המדריך להבנת דוח אפס - ולמה הוא חשוב לכל מי שקונה דירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.