בן דב: "לאומי פעל בסחטנות וגרם לי נזק של מאות מיליוני שקלים"

כך טוען איש העסקים במסגרת תגובה לתביעה שהגיש בנק לאומי בסך של 88 מיליון שקלים. "בנק לאומי הפעיל שורה של אמצעי סחיטה"

חן דרסינובר | 20/10/2013 13:08 (3)

איש העסקים אילן בן דב מגיב היום (א') לתביעת בנק לאומי. במסגרת בקשת רשות להתגונן שהגיש היום (א') בן דב בבית המשפט המחוזי בת"א כנגד תביעת בנק לאומי על סך של 88 מיליון שקל, טוען בן דב כי שורה ארוכה של פגמים מביאה לכך שאין לממש את הערבויות לטאו, עליהן חתם זה מכבר.

בן דב טוען, באמצעות עורכי הדין רון ברקמן, דוד זילברבוים ואלעד חן ממשרד ברקמן וקסלר בלום ושות', כי השל חששו של הבנק מתביעות בעלי אגרות החוב של טאו כנגדו, שטענו כי במסגרת הסדר החובות שנחתם גרם הבנק לטאו נזקים של מאות מיליוני שקלים, ניסה הבנק להפעיל אמצעי סחיטה כלפי בן דב כדי שזה ישיג הסדר עם בעלי אגרות החוב ובו פטור מתביעות שלהם כלפי הבנק.

לטענת בן דב, בנק לאומי סירב במשך תקופה ארוכה לממש ניירות ערך נזילים שעמדו לרשותו כבטוחות בחשבון למרות שטאו הכריזה על עצמה כחדלת פירעון והגם שהבנק ידע כי ערך הבטוחות עלול לרדת במקביל לתפיחת החוב בשל ריביות ועמלות. לדברי בן דב, הבנק סירב לממש בטוחות למרות בקשותיו החוזרות ונשנות, וכי סירובו של הבנק נועד לנסות ולאלץ את בן דב, כמי שערב לחשבונות, להשיג הסדר ופטור מתביעות בעלי אגרות החוב כלפי הבנק.

בן דב: "הפרות שיטתיות של הבנק ביחס להסכמים שנחתמו"

עוד טוען בן דב כי במסגרת מגעים שנוהלו בעבר בינו ובין הבנק להסדר, הסכים למעשה הבנק להעמיד את חובו בגין ערבויותיו על סך של 25 מיליון שקל בלבד, אולם משלא הצליח בן דב להגיע להסכם עם בעלי האג"ח, הגיש הבנק תביעה על סכום מופרך כדי להלך אימים על בן דב.

בנוסף טוען בן דב, כי כאשר הוחתם על אחת מן הערבויות הוא נפל קורבן למעשה הונאה של פקידי הבנק, אשר העבירו לאותו חשבון בו הועמדה הערבות נכסים שהיו אמורים לשמש כבטוחה לאותו חשבון בלבד, אך בה בעת החתימו פקידי הבנק את אנשי החברה על ניירות לא מתאימים הסותרים את ההסכמות שבין הצדדים ואף סותרים את החלטות ודיווחי החברה הציבורית.

טענה נוספת של בן דב נוגעת להפרות שיטתיות שביצע הבנק ביחס לתנאי ההסכמים ("קובננטים"), כאשר בניגוד להסכמות שנקבעו בהסכמים בין הצדדים, הבנק אישר העברת כספים והוצאת כספים מהחשבונות אך ורק בהתאם לאינטרסים שלו להגדלת החוב בחשבונות ולהגדלת היקף הערבות של בן דב.

בן דב טוען כי במשך השנים השקיע בטאו סכומי עתק בגובה של מאות מיליוני שקל ובמקביל העמיד הבנק לטאו קווי אשראי בגובה של מיליארדי שקלים. הבנק גבה ריביות ועמלות בסכומי עתק ולטענת בן דב יתרת החוב של טאו לבנק נובעת כולה מאותן ריביות. בנוסף מפנה בן דב את בית המשפט לכך שהמנהל המיוחד של טאו טוען, כי הבנק ביצע שורה של מעשי תרמית שבגינם נגרם לחברה נזק בהיקף של מאות מיליוני שקלים. בהקשר זה טוען בן דב, כי אם יתבררו עובדות אלה כנכונות, ממילא אין חוב של טאו כלפי הבנק וערבויותיו יפקעו.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

3.
בושה !!!! 20/10/2013 14:27
הגב לתגובה זו
הישראלי הקלסי: לוקחים כסף מהבנק.....קונים חברה או מניות....אם זה מצליח "אני תותח".....אם זה נכשל - תובעים את הבנק....מאד מוכר ומאד ישראלי.
2.
ששון 20/10/2013 14:16
הגב לתגובה זו
בכיין
1.
זה נבלה וזה טרפה (ל"ת)
אנונימי 20/10/2013 13:57
הגב לתגובה זו

משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?

צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה

מנדי הניג | 25/12/2025 11:37

נושאים בכתבה משקיע מס

אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.

ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40.

ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".

בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים.

משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל.

ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.

להמשך הכתבה לחץ כאן