ביום חמישי שעבר קיבל שוק ההון הישראלי תצוגת תכלית מרשימה על מידת ההשפעה שיש לענף תעודות הסל על הבורסה המקומית. כניסתה של חברת אופקו הלת' למדד המעו"ף במסלול המהיר בשלב הנעילה, הובילה לטלטלה גדולה שהפילה את המדד המוביל בת"א ביותר מ-1% (לאחר שנכנס לשלב הנעילה כאשר הוא ללא שינוי), והקפיצה את אופקו בכ-10%.

אתמול (ה') חגגה חברת תעודות הסל 'קסם' עשור להקמתה. לרגל המאורע ערך Bizportal ראיון מיוחד עם רוי רגב , מייסד קסם והמנכ"ל הראשון שמשמש כיום כדירקטור בקסם לאחר שהיה במשך 8 שנים יו"ר הדירקטוריון והוחלף על ידי היו"ר הנוכחי, בועז נגר, ועם אבנר חדד , מנכ"ל קסם, שגם הוא הצטרף לחברה ביומה הראשון.

רגב וחדד שעומדים בראש חברת תעודות הסל של בית ההשקעות אקסלנס, שמנהלת כיום נכסים בהיקף של כ-30 מיליארד שקל (כלל הענף מנהל קרוב ל-100 מיליארד שקל) באמצעות יותר מ-140 תעודות סל ובעזרת יותר מ-70 עובדים, התייחסו בראיון להשפעות שיש לענף תעודות הסל על השוק המקומי ולאופן בו הם צופים שהענף יתפתח בעתיד.

השניים גם התייחסו לטענות השונות שנשמעות בציבור ביחס למידת השקיפות בענף, ביחס לגודלו של הענף, שבאמצעותו מוזרמים מדי יום מאות מיליוני שקלים לשוק, ולפעמים נדמה ש'הזנב מקשקש בכלב' וגם הסבירו למה לדעתם הענף עוד ימשיך לגדול, וגם מסבירים למה עדיין יש מקום להשתמש בשירותיהם של מנהלי תיקים, למרות שרובם קונים תעודות סל שנחשבות להשקעה פאסיבית.

'הזנב מקשקש בכלב'

בהתייחס למחזורים הגדולים שמרכזות תעודות הסל, ביחס למחזורים הצנועים שנרשמים בשנה האחרונה בבורסה הישראלית אמר רגב "כיום, תעודת סל זה מוצר בסיס כמעט בכל תיק השקעות והוא הפך להיות ה'לחם והחמאה' של המשקיעים. להערכתי, וגם הניסיון מראה כך, היכולת של תעודות הסל לספוג את הביקושים וההיצעים בשוק, היא טובה יותר מהיכולת של המשקיעים לעשות זאת באופן עצמאי. מה שקרה בשבוע שעבר עם כניסתה של אופקו למדד המעו"ף - נחשב לארוע חריג".

אבנר חדד התייחס גם הוא לגודל אליו הגיע ענף תעודות הסל ולטענה כי הוא גדול מדי על השוק המקומי ואמר, "נכון שישנם מקרים נקודתיים בהם יש צדק בטענה ש'הזנב מקשקש בכלב', ודוגמה לחריגה שכזו ניתן היה לראות באמת עם כניסתה של אופקו למעו"ף, אבל רוב הזמן, בזכות התעודות, השוק מתפקד בצורה בריאה, נכונה וטובה יותר ולא נפגע מהפעילות שלנו. התעודות מחזיקות את הבורסה ומאפשרות לה לשרוד את התקופה הקשה הזו, בה המחזורים התכווצו. בלי תעודות הסל המחזורים בשוק היו צוללים".

למרות שהשניים מנסים להתייחס לארוע כחריג, בכל חצי שנה כשיש עדכון מדדים, או כל רבעון כשיש עדכון משקולות, התעודות נכנסות לפעולה ופעמים רבות יוצרות תנודה משמעותית. על מידת ההשפעה של תעודות הסל על התנודה בבורסה במועדים בהם מתעדכנים המדדים אמר רגב, "צריך להבין שחלק מההשקעה דרך מדדים טומן בחובו אלמנטים טכניים וביניהם גם עדכון המדדים. כאשר יש עדכון של מדדים בשווי שוק גבוה זה עשוי להשפיע גם על התנודה של המדדים ביום העדכון. עם זאת, השווקים גם בישראל וגם בעולם הם מאוד מאוד יעילים כיום ולכן גם בעדכוני מדדים משמעותיים ברוב המקרים התנודות אינן משמעותיות".

"מניסיון של 10 שנים אני יכול לומר לך שהגרף של התנודתיות בעת עדכון מדדים הולך ויורד עם השנים. בהתחלה באמת היו תנודות גדולות ביום העדכון, אך תנודות אלו הלכו ופחתו באופן משמעותי עם השנים".

תפקיד מנהלי התיקיםף לדעת מייסדי קסם?

למה אנחנו צריכים מנהלי תיקים, אם כל מה שהם עושים זה להשקיע בתעודות סל שעוקבות אחרי המדדים ולא מכות אותם? על טענה זו אומר רגב "התפקיד העיקרי של מנהלי ההשקעות הוא לבנות את תיק ההשקעות בצורה הטובה ביותר ותעודות הסל עוזרות לו לעשות את זה בצורה הטובה ביותר. כך הוא יכול לגוון בצורה מייטבית בעיקר את ההשקעות הנישתיות. אין כל הצדקה שמנהל השקעות יתחיל לנתח ולבחור בפינצטה מניות בדרום קוריאה אם הוא יכול לרכוש תעודת סל שעוקבת אחרי מדד הקוספי".

"צריך להבין גם שתעודת הסל עוזרת למנהלי ההשקעות בכניסה והיציאה מהשוק כי הנזילות בהן היא הרבה פעמים יותר גבוהה מהנזילות שקיימת בכל ני"ע ספציפי בשוק. בנוסף תעודות הסל מאפשרות למנהל ההשקעות להתמקד בתחום החשוב יותר מבחינתו שהוא ASSET ALOCATION".

לדברי חדד, "מנהל השקעות בעולם החדש חייב לשלב בין תעודות סל לבין בחירה ספציפית של מניות ואג"חים, אחרת הוא מפספס את אותה חוכמה שטמונה בשוק הנשען על אלמנט הניהול הפאסיבי שהוכיח שהוא מצליח לשמור לאורך זמן על ממוצעים עדיפים ביחס לניהול השקעות אקטיבי, שלרוב לא מצליח להכות את המדדים. ברגע שמנהל תיקים שם חלק מההשקעות שלו באמצעות התעודות במדדים, הוא יכול להתחיל להשקיע יותר ברצינות בבחירת מניות ובונדים נבחרים וכך להבטיח את תשואת השוק ולקוות שיצליח גם להכות אותו".

שקיפות - בעיה שהולכת ומשתפרת

פעמים רבות נשמעות בקרב הציבור טענות ביחס לחוסר השקיפות במסחר בתעודות סל, למשל כשתעודות סל של חברות שונות על אותו מדד מדווחות על תשואות שונות. רגב מסכים במידה מסויימת לטענה ואומר "מדובר בבעיה שהיתה בעבר חמורה יותר אך היא הולכת ומשתפרת", ועם זאת הוא מציין כי "אחד הדברים הטובים שקורים בענף תעודות הסל הוא שאיגוד ענף תעודות הסל פועל יחד עם הרשויות בכדי להגביר את השקיפות והביטחון של המשקיעים במכשיר".

"חשוב לזכור שמדובר בענף צעיר שמתפתח בקצבים מאוד מאוד מהירים והפיתרונות של הבעיות שעולות מהשטח מקבלות מענה באופן שוטף. נושא השקיפות לדוגמא מקבל פיתרונות הן ברמת היוזמה של החברות והן ברמת הענף, כאשר חלק מהחברות כבר היום מציגות את התשואה של התעודות שלהן בפועל אל מול תשואת המדד בפועל. בנוסף, הרשות לני"ע מחייבת את כל החברות לפרסם את התשואה שלהן בפועל ביחס לתשואת המדד מדי חודש, כך שכל משקיע יוכל לבחון את הנתונים בעצמו".

חדד הוסיף, "תעודות סל נותנות את תשואות המדדים - על זה אין שאלה. ההבדל בין ביצועי החברות השונות נובע מהשוני בעמלות הניהול ובשיעור הדיבידנד שכל אחת הצליחה ליצר. בסה"כ הפערים הם מזעריים, בגודל של 0.25%-0.5%".

יש לאן לגדול

רגב בטוח שיש לענף עוד לאן לגדול בישראל והציג מגוון אפיקים שבהם ניתן יהיה לראות בשנים הבאות התפתחות משמעותית. "ודאי שיש עוד מקום לענף תעודות הסל לגדול. אחד היתרונות של תעודות הסל הוא שכל סוגי המשקיעים פועלים בו - קטנים כגדולים. להערכתי, הענף נמצא רק באמצע התהליך למרות שכבר כיום ברור שהוא כבש מקום של כבוד בהשקעות בארץ ובעולם ומספר המשקיעים בו רק הולך וגדל. תעודות סל הן בסופו של דבר צינור להעברת פקודות של המשקיעים. ההצלחה של הענף נובעת מכך שהתעודות הפכו לכלי מועדף על ידי המשקיעים. אנחנו בסה"כ מהווים בבואה למה שהמשקיעים רוצים לעשות בשוק".

לדברי חדד "התעודות שפועלות בארץ מרכזות את רוב הנכסים בתעודות שעוקבות אחרי המדדים הגדולים, ת"א 25,75 ו-100, מדדים שבהם יש חברות גדולות יחסית מבחינת שווי השוק, ולכן לתעודות יש עוד לאן לגדול גם שם".

האמונה של רגב בהמשך הגידול בענף נובעת גם ממט על ההתפתחות שהיתה בעשור האחרון בענף תעודות הסל בעולם, "אם מסתכלים על הענף בעולם אז רואים שהיקף הגיוסים בו הוא הגדול ביותר מבין כל מכשירי ההשקעה הקיימים. בשנים הראשונות הענף צמח בעיקר במדדים שעוקבים אחרי מניות, אך בשנים האחרונות עיקר הגידול נובע מההשקעות בתעודות שעוקבות אחרי שוק האג"ח, הקונצרני והממשלתי. קסם תמשיך להוביל את ענף תעודות הסל בישראל ולהתפתח גם בעשור הבא בכל התחומים, כשהדגש יהיה גדול יותר על תעודות סל שעוקבות אחרי מדדי חו"ל ואחרי אג"חים".

יש מקום לתחכום

האם יש מקום לכך שמידת התחכום בענף תגדל גם בישראל, כפי שקורה בעולם? על כך ענה רגב "אני מניח שתחום התעודות היותר מתוחכמות, הכולל לדוגמא את תעודות הסל הממונפות על מדדים זרים שהונפקו רק לאחרונה, ימשיך ויצבור תאוצה בשנים הבאות. השוק של המוצרים הללו קיים כבר משנת 2005, אבל רק אחרונה נוספו לו גם התעודות הממונפות על המדדים הזרים".

"מטבע הדברים, החשיפה של השוק הישראלי לחו"ל היא יחסית חדשה ועיקר החשיפה עד כה היתה למדדים הובילים כמו S&P500 ודאקס. אני מניח שבשנים הבאות כחלק מתהליך טבעי של גיוון, שיפור וטיוב של תיקי ההשקעות - יסחרו יותר ויותר גם בתעודות על מדדים ענפיים או אזוריים".

על המקורות שמהם צפויים לזרום עוד כספים אל תעודות הסל אמר רגב, "אחד המקורות הוא הר הפיקדונות של הציבור והוא כבר החל לזוז מהבנקים לשוק קרנות הנאמנות ולתעודות הסל, שמנהלות כבר מעל ל-20 מיליארד שקל בתעודות פיקדון, שנותנות ריבית ג'מבו, שהיא מאוד קרובה לריבית בנק ישראל ויותר טובה מרוב הריביות שניתנות על פיקדונות הציבור. אני מניח שבשנים הקרובות המגמה הזו תימשך בקצב הולך וגובר".

לפני עשור השוק היה שונה

כשאני שואלת את רגב מהם השינויים המשמעותיים ביותר שקרו בעשור האחרון בשוק ההון בעקבות לידתו של ענף תעודות הסל בישראל הוא מסביר, "לפני 10 שנים, לפני שקסם הגיעה לשוק ההון, השוק היה שונה בכמה מובנים. ראשית, שיטת ניהול ההשקעות היתה מבוססת בעיקרה על סטוק פיקינג, כלומר בחירה של ני"ע בולטים בניסיון להכות את המדד. שנית, דמי הניהול שהיו נהוגים היו הרבה יותר גבוהים. ושלישית, הרכב תיק ההשקעות היה מאוד מרוכז בשוק ההון בישראל ובעיקר בנכסים מאוד גדולים מבחינת שווי שוק, כלומר עיקר המסחר אז היה במדד ת"א 25 וכמעט לא היה מסחר בשאר המניות בבורסה".

"מאז שהתעודות נכנסו לשוק הן עשו שינוי בכל התחומים האלה תוך שהן יוצרות תחרות מאוד חזקה לענף קרנות הנאמנות. לראשונה איפשרו התעודות למשקיעים המוסדיים הגדולים להיחשף גם למדדים יותר נישתיים בארץ, כדוגמת ת"א 75, מדד מניות הנדל"ן, מדד מניות היתר וכו'.