מנכ"ל סקיילקס למחזיקי האג"ח: "הסכום לא בהישג ידינו בשלוף"

יהל שחר ניסה לשכנע היום את נושי החברה להצביע בעד הסדר החוב המוצע; אם יסרבו - סקיילקס לא מסוגלת לשלם בזמן
אבי שאולי | (2)
נושאים בכתבה יהל שחר

יהל שחר, מנכ"ל סקיילקס, הגיע היום לבית ציוני אמריקה בת"א בכדי לנסות לשכנע את מחזיקי האג"ח של החברה להסכים להסדר חוב. מדובר בדחיית תשלומים ללא "תספורת" תוך מתן פיצוי הולם, אם מחזיקי האג"ח מנסים לקבל כמה שיותר. סקיילקס אמורה לשלם לנושיה 270 מיליון שקל בתוך שנה וחצי סקיילקס אמורה לשלם לנושיה 270 מיליון שקל עד מארס 2014, מתוך זה 60 מיליון עד סוף החודש. "הסכום לא בהישג ידינו בשלוף. אם לא יהיה דיבידנד מפרטנר נהיה לחוצים", אמר יהל שחר בכנות מלאה. לאחר מכן אוסיף כי "לא התנהלנו לא נכון, אלא השוק אמר את דברו". הפעילות העיקרית של סקיילקס היא אחזקה של 16% בחברה פרטנר. הרגולציה והתחרות הקשה הביאה להקפאת הפרה החולבת שסיפקה דיבידנדים לפירמידה של אילן בן דב. פעילות נוספת של סקיילקס היא ייבוא בלעדי של מכשירי טלפון נייד של חברת סמסונג מקוריאה לישראל. החלום של סקיילקס הוא להנפיק את פעילות סמסונג בישראל. יהל שחר: "הבנקים ימשיכו לתת לנו אשראי אם תתנו לנו רוח גבית" יהל שחר הסביר שהמקורות התזרימיים של סקיילקס הם פעילות סמסונג ודיבידנד מפרטנר. "בסמסונג יש עדנה גדולה, אבל מצד שני אנחנו צריכים שהבנקים המלווים ימשיכו לתת לנו אשראי והם מרגישים את הלחץ מכם. הם צריכים אישור או רוח גבית מכם", הסביר יהל שחר. הסדר החוב אינו כולל "תספורת" וגם לא פטור מתביעות לבעל השליטה, אילן בן דב, או לנושאי משרה בכירים. "ההצבעה שלכם היום מאוד קרדינלית עבורנו", הבהיר יהל שחר. לפי ההסדר מרבית החזר החוב יידחה תמורת פיצוי הולם. סקיילקס הפסידה אשתקד 2.9 מיליארד שקל ועברה לגירעון בהון העצמי סקיילקס נמצאת במשבר תזרימי קשה. היקף החוב נטו שלה מסתכם ב-1.1 מיליארד שקל, אך יש לה גירעון של 402 מיליון שקל בהון העצמי והיא אינה יכולה לשלם את החובות בזמן לנושיה. את המחצית הראשונה של השנה סיימה בהפסד של 25 מיליון שקל בהמשך להפסד ענק של 2.9 מיליארד שקל בשנת 2012 כולה. לדוחות החברה צורפה הערת "עסק חי". סקיילקס מוחזקת בשיעור של 78.7% על ידי חברת סאני, שם בן דב מחזיק ב-73%. בן דב מחזיק ישירות בעוד 3.63% ממניות סקיילקס. עו"ד אריה עובדיה, שמונה ע"י ביהמ"ש ללוות את הסדר החוב, הסביר כי הוא משתלם למחזיקי האג"ח כיוון שהם יקבלו תוספת של כ-130 מיליון שקל על פני מספר שנים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ד 16/09/2013 21:30
    הגב לתגובה זו
    יחד עם זאת - לפעמים ההתלהמות מעוורת וגורמת לדחיית הסדרים שבעתיד המשקיעים רק יוכלו לחלום עליהם אם יילכו לפיצוץ. אסור שהצורך "לחנך" ואף להגלות משוק ההון את אותם סוררים שסרחו יאפיל על הצורך להגיע להסדר בריא במצב נתון
  • 1.
    1 16/09/2013 18:21
    הגב לתגובה זו
    בכל מקום שהכשילו הסדרים טובים גרמו נזק ללקוחות שלהם . נקווה שיקומו הלקוחות שמחקו להם כסף בהתנגדות עיקשת להסדרים נורמליים ויגישו ייצוגיות נגדם .
יוסי אבו ניו מד
צילום: שלומי יוסף

לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות

יוסי אבו, מנכ"ל ניו-מד: "העסקה שחתמנו היום משנה את כללי המשחק של משק האנרגיה האזורי, ומוכיחה פעם נוספת שלוויתן הוא כלי לשינוי מציאות אסטרטגי"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוויתן ניו מד

נכסי הגז של ישראל הם משמעותיים משלוש בחינות - ראשית הם כסף גדול. מתנה שישראל קיבלה. היזמים ויצחק תשובה בראשם קדחו במשך 30 שנה ואז מצאו גז. מגיע להם ליהנות ממנו. המדינה רצתה עוד כמה ביסים - קיבלה. אבל לא מדובר רק בכסף גדול. מדובר בעוצמה אנרגתית לעשרות רבים של שנים ומדובר בעוצמה ביטחונית. כשישראל מייצאת גז למצרים וירדן היא בעצם מחזקת את הקשרים עם שתי שכנות שלה שבקלות יכלו בשנים האחרונות להיות אויבות. מה היה קורה אם גם מצרים וירדן הניו אויבות שלנו? אז נכון, זה לא רק הגז, אבל לגז יש משקל חשוב. 

על רקע ההודעה מניית ניו מד ניו-מד אנרג יהש 4.15%   מזנקת בכ-4.2% מתחילת השנה היא השיגה תשואה חיובית של 43%, וב-12 החודשים האחורים המניה רושמת זינוק של כ-81% , היא נסחרת לפי שווי שוק שלה שנע סביב 18.2 מיליארד שקל מה שמבטא תשואה של כ-8-9% בשנה ביחס לתזרימים העתידיים.

עסקת ענק ללוויתן

היום מדווחות המחזיקות בלוויתן על עסקת הייצוא הגדולה בתולדות המדינה - ניו-מד והשותפות בלוויתן חתמו על הסכם למכירת 130 BCM גז טבעי למצרים.זאת כמות אדירה, שהיקף העסקה מוערך ב-35 מיליארד דולר עד לשנת 2040.

השלב הראשון בעסקה, מכירה של כ-20 BCM, צפוי להיות מיושם החל מהשנה הבאה. עם השלמת פרויקט הרחבת לוויתן יחל השלב השני בעסקה, שהיקפו כולל כ-110 BCM גז טבעי נוספים.העסקה החדשה מתווספת להסכם הייצוא למצרים מ-2019 שעמד על 60 BCM.

העסקה צפויה לסלול את הדרך להרחבת לוויתן ולהבטיח קיבולת הפקה מספקת למשק הישראלי עד 2064.

 על פי דו"ח המשאבים המנובאים העדכני של פרויקט לוויתן היקף המשאבים הקיים במאגר כיום הוא כ-600 BCM גז טבעי.

 יוסי אבו, מנכ"ל ניו-מד מסר: " העסקה שחתמנו היום משנה את כללי המשחק של משק האנרגיה האזורי, ומוכיחה פעם נוספת שלוויתן הוא כלי לשינוי מציאות אסטרטגי"

 

ניתוח דוחות
צילום: CANVA

לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח

תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים ביטוח

הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.

מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.


ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח


ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.

גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.

איומי תחרות ורגולציה