אביגדור וילנץ: "הכי חשוב להצלחה של סטארט-אפ זה הפילוסופיה של החברה"
כנס אנשי מחשבים עשוי להיראות משמים עבור מי שאינו מהתעשייה. אלא שהשבוע אירוע של חובבי המעגלים המשולבים זכה לעניין רב - יזם ההי-טק אביגדור וילנץ שרשם מאחוריו מספר הצלחות גדולות הגיע לכנס שבבים בת"א העניק עצות לסטארטאפיסטים, העביר ביקורת על מערכת החינוך בישראל ועודד שילוב ערבים וחרדים בהי-טק.
ההצלחה הגדולה של וילנץ הגיעה בשנת 2001 כשמכר את חברת גלילאו שייסד לחברת מרוול סמיקונדקטור תמורת 2.7 מילארד דולר. מאז הוא עוסק בפילנטרופיה ושימש דירקטור בחברות שונות כולל וינטגרה, DSPG, Pixer technology, UC Laser ורדוור.
וילנץ נשא דברים במפגש של "מועדון השבבים הישראלי" שנערך בנושא בנושא "מקורות מימון יצירתיים לחברות בתעשיית האלקטרוניקה והשבבים". האירוע התקיים במרכז הכנסים "גג העולם" בקומה 49, מגדלי עזריאלי בת"א.
את הערב הנחה שלמה גרדמן, יו"ר פורום מנכ"לי ההיי-טק בישראל. וילנץ התבקש לדבר על הנושא "מה למדתי בדרך בין גלילאו לאנפורנה", אך במקום לנאום העדיף לשבת מול גרדמן ולענות לשאלותיו.
מה הכי חשוב כדי שחברת סטארט-אפ תצליח?
וילנץ: "אני לא חושב שיש משהו אחד חשוב, אלא זאת קומבינציה של מספר דברים כולל מימון וצוות שזה קריטי, אם כי לא הדבר הכי חשוב. אנשים חושבים שהרעיון הוא הדבר החשוב ביותר, אבל מה שחשוב ביותר זה הפילוסופיה של החברה. זאת כיוון שדברים משתנים במהלך חיי החברה".
כיצד זה בא לידי ביטוי בחברת גלילאו?
וילנץ: "כשהקמתי את גלילאו הפילוסופיה הייתה שהנושא של סיסטם און צ'יפ שלא היה קיים. רצינו שחברות בתחום ה-embedded כמו סיסקו יסכימו לעשות אאוטסורסינג. אלו שתי התפיסות בבסיס של גלילאו. בהתחלה בכלל רצינו לעשות מדפסת ואחרי שנה עשינו שינוי של 90 מעלות לתחום התקשורת. הרגנו את המוצר והלכנו לתחום אחר לגמרי שהתבסס כאמור על אאוטסורסינג וסיסטם און צ'יפ. הגמישות איפשרה לנו להמשיך ולהגיע לאן שהגענו".
בשנת 2011 הקים את חברת אנאפורנה לאבס (Annapurna Labs) בה הוא משמש כיו"ר. בניגוד להשקעות פאסיביות שביצע בעבר, ההשקעה של וילנץ באנאפורנה אקטיבית. אנאפורנה הוא שמו של רכס פסגות בהרי ההימלאיה, בחלק השייך לנפאל, טרק שוילנץ עשה בעבר. וילנץ טייל שם בשנת 1983 וכשיוצאי מארוול בילי הרבויה, נאפא בישארה ורונן בונה פנו אליו להקים חברה - זה השם שעלה בראשו.
מדוע חזרת לתעשייה אחרי שישבת בבית שנים?
"נשארתי באותו 'מוד'. בעבר עסקתי במספר חברות עם פחות מעורבות והיום אני באנפורנה, אבל לא יותר מיום בשבוע".
מה שונה היום באנפורנה מאז בגלילאו?
וילנץ: "השוני הוא עצום. שם כמנכ"ל הייתי בתעלות, לא היה בטוח להשיג משכורות, לא היה לנו מישהו בארה"ב והיו עוד הרבה קשיים. היום כדי להקים סטראט אפ בתחום השבבים אי אפשר בלי הרבה כסף ואילו אז השקיעו בנו 300 אלף דולר.גם הלקוחות השתנו לגמרי - הם הרבה יותר תובענים".
מדוע הגיוס לחברת אנפורנה נעשה בעיקר ממקורות עצמיים ומחברים?
וילנץ: "רצינו שליטה מאוד גבוהה בחברה ויש דברים שלא יכולנו להבטיח לקרנות הון סיכון. יכולנו לא להיעזר בהן וכך יש לנו מרחב יותר גדול של גמישות".
אז אם יש כסף לא כדאי לגייס מקרנות?
וילנץ: "אתה צריך להכיר את המשקיעים שלך כי הם יכולים להיות מקור לבעיות שלך אם יש לחברה קשיים או שיש צורך בתפנית של הדרך".
אחרי האקזיט הענק של וילנץ בשנת 2001 הגיעו עוד אקזיטים גדולים של חברות ישראליו אחרות. האחרון - מכירת חברת Waze לגוגל תמורת 1.3 מיליארד דולר. אחרי כל עסקת ענק צץ הויכוח האם זה נכון להימכר לחברת ענק בינלאומית או להישאר בארץ.
מה עדיף חברה ציבורית או פרטית או להימכר?
וילנץ: "אין מרשם שמתאים לכל חברה, אלא יש לשקול מערכת שלמה של אינטרסים כולל אחריות לעובדים ולמשקיעים. בסוף אתה צריך לחשוב מה הערך הגדול לבעלי המניות שלך. היום בתחום השבבים זה על גבול הבלתי אפשרי להקים חברת שבבים נטו. בזמנים של גלילאו היה צריך פחות סכומים כדי להקים חברת סטארט אפ ובכלל לא היה הון סיכון בישראל. את גלילאו הקמתי עם צוות מאוד קטן, אבל אי אפשר לחזור על שום דבר ממה שעשינו אז. היום זה על גבול הבלתי אפשר מהרבה סיבות. אחת מהן שקשה לייצר חדשנות".
וילנץ, בעל תואר בהנדסת אלקטרוניקה מהטכניון, החל את הקריירה העסקית שלו בשנת 1984 כאשר הצטרף לחברת אלביט מערכות, שם שימש כמנהל תכנון. בשנת 1988 עבר לחברת IDT בה היה המהנדס הראשי ואחראי על הגדרת מוצרי החברה. בשנת 1992 פרש בכדי להקים את חברת גלילאו טכנולוגיות שייצרה שבבים למדפסות. היום הוא משקיע בחברות סטארט-אפ רבות והיד עוד נטויה.
הוא נולד בירושלים וחי היום בגליל, מגדל זיתים ומייצר יין. מלבד האקזיט הענק של מכירת גלילאו למארוול הוא רשם הצלחות עסקיות נוספות שהמפורסמת שבהן היא מכירת חברת אינטרנט בריטית בשם QXL בשנת 2007 תמורת 1.9 מיליארד דולר. החברה נמכרה לחברת Naspers והוא גרף לכיסו ביחד עם שותפיו 330 מיליון דולר.
מה העצות שלך לסטארטאפיסט המתחיל כדי להצליח?
"וילנץ: "סארטאפיסט צריך לבוא עם תוכנית עסקית רצינית, פילוסופיה וצוות מדהים. לגייס את הכסף זה לא משחק ילדים כמו שגלילאו הייתה".
במקביל לפעילותו העסקית מאז הרוויח הון רב החליט וילנץ לתרום מהונו לציבור והוא עושה זאת במספר דרכים ובמיוחד בסיוע בתחום החינוך. בנוסף הוא פעל ודיבר בנושא שילוב בתעשיית ההי-טק של אוכלוסיות הסובלות מגזענות נגדן.
מה דעתך על מערכת בחינוך בישראל?
וילנץ: "במערכת החינוך בישראל המצב הוא די גרוע והוא מוחמר על ידי הפילנתרופיה - היא לא עוזרת. רוב הפעילות הפילנתרופית הרסנית כי היא מספקת קביים לבית הספר ומחלישה את השריר ואת האפשרות לעשות משהו. יש בעיות מבניות, שרי חינוך מתחלפים, יש בעיות של ניהול, מחלקות חינוך ברשויות המקומיות שלא מבינים שם מה מימינם ומה משמאלם. מערכת החינוך די על הפרקט - המצב הוא די קשה, אך מצד שני יש בתי ספר מדהימים כמו למשל כברי בצפון, כך שיש איים פה ושם, יש המון נקודות אור. בדוח דברת שפכו אותם עם האמבטיה וחבל".
מה דעתך על שילוב חרדים וערבים בתעשיית ההי-טק?
"זה טבעי לשלב ערבים. יש אוכלוסייה מדהימה ומתוך 12 העובדים הראשונים של אנפורנה 6 היו ערבים כולל אחד המייסדים שהוא מתרשיחא. יש בעמק הסיליקון בארה"ב הצלחה אדירה בין השאר בזכות שילוב תרבויות, אז למה לא לעשות את זה גם כאן".
גבוה ורזה, הגיע וילנץ אל כנס השבבים בחולצת טי שרט כחולה ונעלי ספורט. המשתתפים רצו לשאול אותו עוד שאלות רבות, אך הוא אמר שהוא ממהר לרכבת. כן המיליארד נמנע מחשיפה בתקשורת ומתנהל בצניעות רבה. עד כמה שאפשר.
בדרכו החוצה עטו עליו שורה של סטראטאפיסטים שניסו לחלץ ממנו דבר מה ללא הצלחה יתרה. אלא שוילנץ, בניגוד ליזמי הי-טק רבים צמח מלמטה כמהנדס ואי אפשר למכור לו סיפורים. הוא חותך מהר ובנימוס. לצערו הרב המעלית עצרה פעמים רבות כל הדרך מהקומה ה-49, אך כשהגיעה ליעדה גם סבלנותו פקעה ובנימוס רב אמר ליזמית "מכירה את יוסי ורדי?".
עוד השתתפו בכנס: ח"כ רוברט אילטוב, יו"ר שדולת ההיי-טק בכנסת, יאיר שוהם, שותף בקרן אינטל קפיטל, ד"ר אורן פירסט, מנהל קרן האנג'לים תבל, אורי קירשנר, מנכ"ל שותף בקרן גיזה, ג'רמי ברבי, מנהל קימה ונצ'רס ועוד.
ג'ון מדבד, יזם סדרתי וממייסדי קרן ההון סיכון, יזראל סיד, אמר בכנס כי "באנגלית התעשייה נקראת venture capital כאילו מטיילים בדיסני. בעברית קוראים לזה הון סיכון - אומרים את האמת ישר בפנים. יש כאן הרבה סיכון". להערכתו יש מעט חברות סטארט אפ בתחום השבבים בישראל.
הכנס של אנשי המחשבים נערך בקומה האחרונה של המגדל העגול בעזריאלי. אוכל טוב יין ובדיחות על שבבים. תעשיית ההי-טק הישראלית שינתה את פניה מהרבה בחינות בשנים האחרונות, אחת מהן - כניסה של נשים לתחום. אלא שתעשיית המיקרו אלקטרוניקה נותרה מעוז גברי והנשים הבולטות בכנס היו הברמנית והיחצניות.
- 1.עם שער הדולר כזה לא תעזור שום פילוסופיה (ל"ת)מה שהיה זה לא מה שיה 20/09/2013 09:33הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
פימי מימשה מניות בית שמש ב-500 מיליון שקל
קרן פימי, בניהולו של ישי דוידי, מבצעת מהלך נוסף למימוש רווחים. הקרן מכרה כ-8.8% ממניות מנועי בית שמש תמורת כ-500 מיליון שקל. בעקבות העסקה תרד אחזקת הקרן לכ-17% בלבד, לעומת שליטה מלאה שהחזיקה בעבר. המימוש נשעה בדיסקאונט של אחוזים בודדים על מחיר השוק. פימי מורווחת על ההשקעה בבית שמש פי 20, כשרוב העלייה הגיעה בשנתיים האחרונות.
המימוש בבית שמש מצטרף למימושים שביצעה הקרן בתקופה האחרונה. מתחילת החודש מכרה פימי גם כ-13% ממניות עשות אשקלון בהיקף של כ-250 מיליון שקל. באפריל היא מכרה 15% ממניות אורביט תמורת כ-100 מיליון שקל. מדובר בשלוש עסקאות מהותיות שביחד מצטברות למימושים של כ-850 מיליון שקל בתוך פחות מחצי שנה כשבשנה שעברה היו גם מימושים גדולים.
פימי רכשה את השליטה במנועי בית שמש בשנת 2016 מכלל תעשיות לפי שווי חברה של כ-300 מיליון שקל בלבד. השווי הנוכחי של החברה הוא כ-5.7 מיליארד שקל - כלומר, מדובר במימוש לפי שווי הגבוה כמעט פי 20 מההשקעה המקורית.
הדוחות האחרונים של בית שמש ביטאו צמיחה בהכנסות אך שחיקה מסוימת של הרווח. ההכנסות ברבעון השני עלו ב-24% לשיא של כ-77 מיליון דולר, בעיקר בזכות מגזר המנועים שנהנה מביקוש גבוה בשוק הביטחוני בארץ ובחו"ל ושמר על רווחיות גבוהה. מנגד, השורה התחתונה נשחקה, כאשר הרווח הנקי ירד ל-7.2 מיליון דולר לעומת 9 מיליון אשתקד, בעיקר בשל זינוק בהוצאות המימון ל-3.1 מיליון דולר והשפעת מס גבוהה שנבעו מתיסוף חד של השקל והגידול במינוף בעקבות רכישת Turbine Standard. כלומר, הפעילות עצמה ממשיכה להתרחב בקצב מהיר, אך חשיפת החברה לשערי מטבע ולחוב הפיננסי מטילה משקל כבד על התוצאות המדווחות. בנטרול האירועים החריגים ברבעון נראה שהחברה היתה מרוויחה מעל 10 מיליון דולר.
- לא רק מימושים: פימי רוכשת שליטה משותפת בכרמקס ב-85 מיליון דולר
- פימי ממשיכה לממש בעשות: מכרה 240 מיליון שקל למוסדיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גידול בהכנסות ברבעון מול אשתקד נובע בעיקר מעליה במכירות בשני מגזרי הפעילות, בדגש על גידול במכירות מגזר המנועים. ההכנסות כוללות סך של כ-1.7 מיליון דולר הנובעים מעדכון מחירים ללקוחות ואת מכירותיה של Turbine Standard בהיקף של כ-8.6 מיליון דולר. הכנסות מגזר החלקים ברבעון צמחו בכ-4.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-43.9 מיליון דולר (מתוכן כ-2.3 מיליון דולר מכירות פנימיות).
