אמיר ברמלי: "הטבות המס מוצדקות - אין צדק חברתי, אבל זו המציאות"

מנכ"ל קבוצת רוביקון אינו מצטרף לביקורת על הטבות המס שמקבלות החברות הגדולות ומסביר מדוע; על מינוי דני נווה, "לא מדובר במהלך תמים"

השבוע הזה עמד ללא ספק בסימן רעידת האדמה שיצרה הודעת התפטרותה של מנכ"לית הבורסה אסתר לבנון. אבל השבוע הזה סיפק שתי כותרות לא פחות מעניינות: מינויו של דני נווה ליו"ר כלל פיננסים וחשיפת רשויות המס להטבות שמקבלות החברות הגדולות ובראשן טבע.

בשיחה עם Bizportal מדבר אמיר ברמלי, מנכ"ל קבוצת רוביקון, על שני הנושאים הללו ולפחות בעניין הטבות המס, הוא חולק על הבקורות, "בעניין הזה אני הולך נגד זרם הבקורות. יש נטייה כללית להיות 'אנטי החברות הגדולות' שאכן מרוויחות הרבה ועוד מקבלות בנוסף הטבות. אבל אסור לשכוח שאלה החברות שמניעות את המשק. אלה חברות שמספקות עשרות ומאות מקומות עבודה גם עבור הטכנולוגיה המתפתחת וגם עבור ה-low tech וצריך לזכור שמדובר במקומות עבודה שדווקא נעלמים".

"חלק מהחברות האלה מאפשרות גם לציבור נטול השכלה מקומות עבודה, כשלא בטוח שעומדות בפני אותו ציבור אלטרנטיבות. צריך לקחת בחשבון שיש אלטרנטיבות לחברות האלה בעולם, אנחנו לא יכולים להיות מנותקים מכך שחברה כזו, שלא תקבל פה הטבות מס עלולה פשוט לנטוש ללונדון, לשוויץ או לארה"ב. המדינה נתקלה בקושי כשארה"ב נותנת הטבות מופלגות וגם באירופה עושים את זה - בספרד וצרפת ראינו את זה במהלכים מהירים".

"כשאתה מעלה שכר לעובד טוב אם העלת לו 50 שקל ובמקום אחר יציעו לו 70 שקל - זה לא יעזור. תמריצי המס פה נותנים לחברות האלה יתרון שישאיר אותן כאן. אין לחברות האלה יתרון יחסי מעצם העובדה שהן פועלות בישראל. מה היתרון של טבע להיות פה? אין לה פה עובדים מיוחדים או חומר גלם מיוחד - הדרך להשאיר את החברות האלה היא ההטבות הללו. בנוסף, צריך לומר שההטבות נתנו לחברות משמעותיות בישראל ולא לחברות קיקיוניות או חדשות וספקולטיביות".

בשורה התחתונה ברמלי טוען ש"אולי זה לא פופולארי לומר את זה בימים האלה, אבל זו הדרך של המדינה לתגמל למי שגם מספק מקומות עבודה, משלם מיסים ומע"מ על הפעילות שלו ובכך גם תורם לקופת המדינה. אני חייב להיות ישיר ולהציף את העניין לא מתוך אג'נדה אוהדת לחברות הגדולות - אין בזה צדק חברתי אבל זו המציאות".

מינוי דני נווה ליו"ר כלל ביטוח - "מדובר בסוג של מחטף"

מכאן עובר ברמלי לנושא מינויו השנוי במחלוקת של דני נווה ליו"ר כלל ביטוח בתקופה רגישה במיוחד, "במקרה של מינוי חד משמעית אין לי אלא להצטרף לביקורת הנוקבת בעניין. מדובר בסוג של מחטף. בולט שהרשויות לא מתערבות בעניין הזה".

"מדובר באיש יקר ומוכשר, אבל לא בתחום של חברות פיננסיות. הוא הקים חברות בעבר שאף אחת לא עשתה אקזיט ומונה כדי לעשות את זה בדיוק. יש בזה משהו מאוד בעייתי שלא היה עובר במגזר הפרטי. אף חברה לא הייתה לוקחת על עצמה למנות יו"ר כזה בתנאים האלה".

"ובכל זאת, אם דני נווה כל כך מוכשר וראוי הייתי מצפה מחברה ציבורית לתגמל אותו אך ורק על סמך הצלחות או מכירה של החברה. דווקא העובדה שהוא מקבל משכורת כזו מלמדת על כך שלא מדובר במהלך תמים. רב הנסתר על הגלוי במקרה הזה, כי מבחינה עסקית זה לא הליך שהוא הגיוני".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    בלי החברות הגדולות לא היינו שורדים (ל"ת)
    דבורה 18/07/2013 22:34
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    עידו לביא 18/07/2013 21:55
    הגב לתגובה זו
    טוב לראות איש עסקים שאומר את האמת ולא מנסה להיות פופ לארי גם אם האמת לא מדהימה...
  • 5.
    עוד חמור רודף בצע. (ל"ת)
    gour 18/07/2013 21:03
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יש מישהו שמעז לצאת חוצץ נגד שלי ? וי (ל"ת)
    לא יאומן 18/07/2013 18:22
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מנהיג המהפכה 18/07/2013 18:14
    הגב לתגובה זו
    צדק וחברה מתקדמת הולכים יחד . ללא צדק יש עוני ודקטקטורה קפיטליסטית או רודנית . טבע משלמת 0 אחוז מס . השבוע הודה מנהל הכספים שתבע תשמח להשקיע בארץ גם אם יטל מס של 6 אחוז . ואני אומר שהם ישארו בארץ גם עם 15 אחוז מס . בתורה כתוב שצריך להפריש מעשר . 10 אחוז מס לא מעורר התנגדות אצל אף אדם זה טיבעו של אדם .
  • 2.
    חי במינוס 18/07/2013 18:06
    הגב לתגובה זו
    לו תמורת הזכות לעבוד. מה שטוב בזאת כי לא יהיו יותר עובדי קבלן.
  • 1.
    שמוליק 18/07/2013 17:50
    הגב לתגובה זו
    1. ומהעובדים מנכסים מיסים. 2. החברות האלה "מפריחות" את הפריפריה 3.החברות משקיעות הון עתק בהקמת מפעלים ומתקני תעשיה 4. החברות מקבלות את הטבות המס עפ"י חוק 5.יש לשקול לשנות את החוק ולהגדיל את שיעור המס שחברות אלו משלמות. 6. אני מוכן שיביאו לישראל עוד 6 חברות ענק מעמק הסיליקון תוך מתן שיעור מס של עד 5% ובלבד שיתרמו להעסקת עוד 40,000 משפחות
  • חזי 18/07/2013 18:57
    הגב לתגובה זו
    גם אני רוצה היה אפשר לקיים 40000 מקומות עבודה בסכום הזה
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דקרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״ד

סרצ'לייט יוצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות

הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בזק ניר דוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48%  , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.


עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה  ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.


החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.


בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.


בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד

עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.