תושב הצפון קם משבעה על מות אביו וגילה שזכה ב-13 מיליון שקל בלוטו

הזוכה ללא בעיות כלכליות מתכוון לסגור רוב כספי הזכייה בבנק
ג'וש דוקרקר |

סיפור זכייה מיוחד נרשם לאחרונה במשרדי הלוטו. תושב הצפון, בשנות ה-50 לחייו גילה כי זכה ב-13 מיליון שקל בלוטו בתום ימי השבעה על אביו שנפטר.

"קמתי מהשבעה והלכתי לסידורים והתחנה האחרונה היתה דוכן הלוטו. נתתי לזכיין את הטופס שמילאתי לפני מות אבי, הוא הכניס למכונה, הוציא והושיט לי אותו חזרה. בשנייה הראשונה חשבתי שהוא מתכוון שאין בכלל זכייה ופתאום שמעתי אותו אומר-כנראה שמדובר בפרס גבוה, כתוב שאתה צריך לאסוף את הפרס ממשרדי מפעל הפיס בתל אביב", סיפר בהתרגשות, "הדבר הראשון שעשיתי היה להתקשר לילדי ולבשר להם את דבר הזכייה, הם התרגשו מאוד ויחד נסענו לאסוף את הפרס".

הזוכה, שכיר, נשוי ואב לחמישה ילדים, מעיד על עצמו כי אין לו שום בעיות כלכליות "אני אדם מסודר, לא עשיר אבל חי בסדר גמור. אין לי משכנתא או חובות ואני משתדל לעזור לילדי כמה שאני יכול. אני אוהב למלא לוטו וזו הסיבה שהמשכתי למלא כל החיים. לעיתים אני ממלא טופס עם מספרים קבועים ולעיתים באמצעות הלוטומט".

את הטופס הזוכה בעלות של 81 שקל מילא באמצעות שילוב של 4 מספרים קבועים ומספרי לוטומט. הוא סיפר כי את רוב כספי הזכייה יסגור בבנק וחלק קטן יפריש לטובת ילדיו ויסייע להם. "אין לי שום ספק שאמשיך למלא לוטו" הצהיר הזוכה, "גם אם לא אזכה יותר, אני עושה זאת בשביל הכיף שלי ובשביל התרומה למדינה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יאיר אבידן המפקח על הבנקים
צילום: בנק ישראל

בנק ישראל: להעמיד ערבות מדינה למשכנתאות בחברה הערבית היכן שניתן

בחלק גדול מהעסקאות ביישובים הערבים יש בעיית מהעדר רישום מסודר בטאבו, ובצוות בין משרדי בו חבר בנק ישראל הומלץ בין היתר על הצעד האמור איפה שהרישום כן מוסדר. 10% מסניפי הבנקים מצויים בישובים ערבים, ש-27% אינו פועל באמצעות הבנקים
איתי פת-יה |
לאחר גידול במספר סניפי הבנקים בישובי חברה הערבית לאורך שני העשורים האחרונים, כיום אלה מהווים 10% מכלל הסניפים של הבנקים - בעוד ש-15% מכלל אוכלוסיית ישראל מתגוררים בישובים אלה, כך עולה מסקירה שהציגו היום בבנק ישראל בכנסת אודות בנקאות למשקי הבית הערבים בישראל. כ-27% אחוז מהאוכלוסייה ביישובי החברה הערבית אינם פועלים באמצעות הבנקים, חלקם פועלים בבנק הדואר, זאת מול 4% באוכלוסיה היהודית. 63% מהאוכלוסיה הערבית הבוגרת החזיקה בכרטיס אשראי ב-2020 מול 86% אצל יהודים. מתוך מחזיקי כרטיס האשראי הערבים, 15.3% הוגבלו למסגרת של עד 3,000 שקל לעומת 5.1% בקרב היהודים. 86% מהערבים בארץ שמחזיקים במסגרת עו"ש ניצלו אותה, בהשוואה ל-70% מהיהודים.  עוד נכתב כי שיעור הלווים שפיגרו בתשלומי ההלוואה במהלך השנה ביישובי החברה הערבית גבוה משמעותית (11.7% מול 6% בקרב יהודים) ושיעור הריבית ביישובי החברה הערבית גבוה בהשוואה ליתר המגזרים (5.87% מול 4.68%). באשר למשכנתאות הוסבר כי מספר ההלוואות לדיור ביחס לכמות הדירות שנרכשו או נבנו ביישובי החברה הערבית נמוך בהשוואה למגזר היהודי. בחלק גדול מהעסקאות ביישובי החברה הערבית קיימת בעיה במשכון הנכס כתוצאה מהעדר רישום מסודר בטאבו. כמות ההלוואות לדיור בחברה הערבית גדלה ב-42% בשנתיים האחרונות. חלק מהאשראי לדיור בחברה הערבית ניתן כאשראי צרכני בגלל קשיי רישום. לאור אלה, הובאו גם ההמלצות שגיבש צוות בין משרדי המורכב מבנק ישראל (ובתוכו הפיקוח על הבנקים), רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, המשרד לשוויון חברתי, משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, משרד ראש הממשלה, ורשות המיסים. בין הההמלצות ערבות מדינה למשכנתאות עבור נכסים ברי רישום (ההמלצה נבחנת מחדש על ידי החשכ"ל, כך צוין),  תכנית לחינוך פיננסי בחברה הישראלית בכלל ובחברה הערבית בפרט; הסרת החסמים בפני שימוש באמצעי תשלום מתקדמים; הנגשת חלק מהתכנים הבסיסיים של הגופים הפיננסיים בשפה הערבית; בחינת הצורך והחסמים במתן שירותים תואמי כללי השריעה; הגברת ההגנה הצרכנית ללקוח הפיננסי; אופן הנגשת אשראי ועוד.