האוזר: "התאכזבתי לגלות שהבנקים מפעילים סוללה של לוביסטים ויחצנים כדי למנוע הסרת חסמים ושכלול השוק"
המלחמה על שכלול השוק הפיננסי הישראלי בעיצומה. יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר, הסביר היום על מטרתו לפתוח את השוק הישראלי לקרנות נאמנות זרות ועל הקשיים שבדרך. "הפחתת עמלות הפצה היא תנאי הכרחי לפתיחת שוק ההון הישראלי לקרנות חוץ", אמר האוזר בכנס DC FINANCE שנערך היום, "בעוד ממוצע דמי הניהול בקרנות הנאמנות ירד מאז ועדת בכר בעשרות אחוזים, הרי עמלות ההפצה נותרו בשיעורן המרבי מאז שנת 2005 ומשקלן מסך דמי הניהול עלה בכשליש וזאת אף שהכנסות הבנקים מעמלות הפצה גדלו בשנים האחרונות". האוזר הסביר כי עמלות ההפצה הן הכספים שמשלמים מנהלי קרנות הנאמנות לבנקים ואשר מגולגלות ללקוח שמשלם עליהן בלי לדעת במסגרת דמי הניהול. עמלות אלה מהוות כיום את החסם העיקרי להוזלת דמי הניהול ללקוח הסופי בתחום קרנות הנאמנות. "אין תחרות בין הבנקים על גובה עמלות ההפצה, ולא היה אפילו בנק אחד שהפחית מיוזמתו את עמלות ההפצה בכל השנים האלה. תופעה זו חוסמת למעשה את האפשרות להמשיך ולהוזיל את דמי הניהול למשקיעים כמו גם להכניס קרנות זרות", אמר האוזר ואף הוסיף, "דיברנו עם מנהלי קרנות זרות והם אמרו לנו בפירוש שבמצב הקיים אין היתכנות לכניסתם לשוק הישראלי". יו"ר הרשות האשים גם ישירות את הבנקים בהתנהלותם בשוק, "התאכזבתי מאוד לגלות כי כנגד היוזמה שלנו מתנהל קמפיין מתוזמן ומתוזמר היטב, שבמסגרתו הבנקים מפעילים סוללה של לוביסטים ויחצנים במטרה למנוע את המהלך המתבקש כל כך, הנכון כל כך, של הסרת חסמים ושכלול השוק". האוזר נשמע מאוד תקיף בנאומו, "הסרת החסמים תתבצע כי היא צריכה להתבצע. כי זה נכון שהיא תתבצע. כי יש לפתח את השוק וכי לא ניתן להמשיך ולגבות מהציבור 100 מיליון שקל בגין עמלה שאין לה מקום". באיגוד הבנקים הגיבו לדברים ואמרו כי "כל המחקרים שנעשו בנושא מראים, כי בעוד בתי ההשקעות גובים מהציבור דמי ניהול גבוהים ביחס לעולם, הם משלמים לבנקים עמלות נמוכות מהמקובל ומשאירים בכיסם נתח גדול מהממוצע המקובל בחו"ל. לכן, קשה לטעון שעמלות ההפצה הן חסם להוזלת דמי הניהול". "הדרך הנכונה להביא להוזלה כזו היא להגביר את התחרות בענף באמצעות הכנסת קרנות זרות לשוק הישראלי. אנו תומכים גם היום ברפורמה זו שאיננה קשורה כלל להורדת עמלות ההפצה שמשלמים בתי ההשקעות לבנקים" "הורדת עמלות ההפצה תגרום פגיעה מיותרת לחלוטין לאיכות מערך הייעוץ האובייקטיבי של המערכת הבנקאית, שהוא הגורם היחיד שמציג לציבור השוואות על דמי הניהול וגורם לבתי ההשקעות להתחרות על כיסו של הציבור".
- 2.האוזר אני מצדיע לך!! (ל"ת)יניב שורק 12/11/2012 10:54הגב לתגובה זו
- 1.אבי 12/11/2012 10:16הגב לתגובה זוועדת בכר גרמה נזק אדיר ללקוחות, אבל כל פעם רגולטור אחר מנסה לתפוס כותרות ולגרום נזק מחודש .
לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח
תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?
הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד
שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.
מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את
הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.
ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח
ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.
- הבנקים יקרים? IBI סבורים שיש עוד 22% אפסייד
- המדריך להבנת דוח אפס - ולמה הוא חשוב לכל מי שקונה דירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.
איומי תחרות ורגולציה
לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח
תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?
הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד
שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.
מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את
הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.
ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח
ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.
- הבנקים יקרים? IBI סבורים שיש עוד 22% אפסייד
- המדריך להבנת דוח אפס - ולמה הוא חשוב לכל מי שקונה דירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.
