אלון גלזר על דו"ח זקן: "הרבה כוונות טובות, אבל זה לא מהפכה כמו בסלולר"
הצוות לבחינת הגברת התחרותיות במערכת הבנקאית הגיש הבוקר (ב') את דו"ח הביניים לשר האוצר ולנגיד בנק ישראל. מטרת הדו"ח הוא לחזק את הכוח של משקי הבית והעסקים הקטנים, להגדיל את הנגישות לאשראי, לגוון את אפשרויות הבחירה בין מוצרים בנקאיים, הוזלת השירות בבנקים ושיפורו. ההמלצות נתפסות על ידי השוק כהמלצות פושרות שלא ישפיעו בצורה משמעותית על הבנקים. אלון גלזר, סמנכ"ל מחקר בלידר שוקי הון, כתב הבוקר בהתייחסות להמלצות הצוות לבחינת הגברת התחרות במערכת הבנקאית: "הרבה מאד כוונות טובות, אבל לא מדובר במהפכה כמו שראינו בתחום הסלולר או בהפחתת דמי הניהול בתחום הגמל לדוגמה, וגם לא ניתן לציין פגיעה נקודתית במי מהבנקים". "ברור שמסקנות הדו"ח עלולות לפגוע ברווחיות, אולם להערכתנו כל עוד לא נראה כניסה אמיתית של תחרות (ואנחנו לא חושבים שתחרות כזאת באמת בדרך) הפגיעה תהיה של אחוזים בודדים בלבד אם בכלל". "בועדות מסוג זה יש סיכון ששני הבנקים הגדולים המחזיקים בנתח שוק של למעלה מ- 60% ייפגעו באופן דרמטי (כמו שראינו בנושא העלאת הלימות ההון). לא ראינו המלצות המתייחסות ספציפית לנושא זה, ופועלים ולאומי יכולים לנשום לרווחה. להערכתנו, לא נראה שינוי משמעותי בחלוקת השוק בשנים הקרובות; אנחנו לא צופים כניסה משמעותית של שחקנים חדשים לתחום", כותבים עוד בלידר. בניסיון לכמת את הפגיעה בבנקים במושגי הכנסות/רווח כותב גלזר: "ברור שמסקנות הדו"ח עלולות לפגוע ברווחיות, אולם להערכתנו כל עוד לא נראה כניסה אמיתית של תחרות (ואנחנו לא חושבים שתחרות כזאת באמת בדרך) הפגיעה תהיה של אחוזים בודדים בלבד אם בכלל". "לא מדובר במפץ גדול"; "הרגולטור גילה אחריות" טרנס קלינגמן, מנהל מחלקת המחקר של פסגות אף הוא סבור כי לא מדובר במפץ גדול. "הפירסומים המהותיים הם בהקשר של השוואת עמלות של עסקים קטנים למשקי בית, סדר בעמלות ניירות ערך במטרה להפוך מק"מ כתחליף לפיקדון והקלות בעמלות. הדבר יפגע בהכנסות הבנקים אך השוק כבר ידע מזה, זה לא סופר דרמטי". עדי סקופ, אנליסט הבנקים של IBI: "הועדה גילתה אחריות ולא הציגה דו"ח שיגרום לזעזוע למערכת הבנקאית. בפועל אין מדובר ברעידת אדמה ונושא העמלות עליו רוצים לפקח לא ישנה הרבה לבנקים. בשורה התחתונה, אף אחד לא יכול להרשות לעמו שהמערכת הבנקאית תקרטע והרגולטור גילה אחריות. אציין בנוסף ההמלצות בשילוב עם יעדי הלימות ההון הנמוכים לבנקים הקטנים יותר נותנים רוח גבית לבנקים אלו". מאיר סלייטר, אנליסט הבנקים של דש ברוקראז': "עקב היקף ההכנסות התפעוליות הגבוה במגזר העסקים של דיסקונט הוא עלול להיות הנפגע העיקרי מההמלצות המיידיות על העמלות. לבנק הפועלים ישנו גם את היקף ההכנסות הגבוה ביותר מניירות ערך וגם את היקף העמלות התפעוליות הגבוה ביותר מעסקים קטנים". איגוד חברי הבורסה שאינם בנקים: "המלצות הוועדה בתחום הקמעונאי, במידה ואכן יהיה יישום מהיר שלהן, הן פתח ליצירת תחרות אמיתית על ליבו של הצרכן הפיננסי. ה'מערכת הסגורה' תיצור פלטפורמה שתאפשר לבתי ההשקעות המובילים בישראל להתחרות בבנקים, כך שלמשקי הבית תהיה אפשרות ליהנות ממחירים נמוכים במאות אחוזים עבור אותם שירותים פיננסיים בתחום הברוקראז'". "עם זאת, מסקנות הוועדה בתחום המוסדי מאכזבות, ולמעשה מנציחות את ניגוד העניינים הקיים בו הבנקים מספקים לגופים מוסדיים שירותי הפצה ותפעול וגם שירותי ברוקראז' במקביל, בניגוד עניינים בולט. יש לפעול למען שינוי חקיקה שיאפשר תחרות הוגנת בתחום המוסדי, כדי לשבור את המונופול של הבנקים בתחום", כותבים עוד באיגוד.
- 7.עמית 16/07/2012 11:59הגב לתגובה זולא יתכן לעבור מינוס נשלם כ 12% בשנה ויותר. ועל הפלוס נקבל 0.78% בשנה ! זה גנבה לכול דבר!
- 6.16/07/2012 11:54הגב לתגובה זולפני המהפכה "לטובת הציבור" שילמנו על כל פעולה. עכשיו כל חודש אני מקבלת השלמת דמי ניהול חשבון" אני משלמת יותר. בשביל מה זה טוב? אם לא היה לי השלמת דמי ניהול הייתי משלמת פחות אבל כמובן עבדו עלינו אז ו. אף אחד לא רוצה את טובתנו
- 5.16/07/2012 11:54הגב לתגובה זולפני המהפכה "לטובת הציבור" שילמנו על כל פעולה. עכשיו כל חודש אני מקבלת השלמת דמי ניהול חשבון" אני משלמת יותר. בשביל מה זה טוב? אם לא היה לי השלמת דמי ניהול הייתי משלמת פחות אבל כמובן עבדו עלינו אז ו. אף אחד לא רוצה את טובתנו
- 4.16/07/2012 11:54הגב לתגובה זולפני המהפכה "לטובת הציבור" שילמנו על כל פעולה. עכשיו כל חודש אני מקבלת השלמת דמי ניהול חשבון" אני משלמת יותר. בשביל מה זה טוב? אם לא היה לי השלמת דמי ניהול הייתי משלמת פחות אבל כמובן עבדו עלינו אז ו. אף אחד לא רוצה את טובתנו
- 3.אזרח מודאג 16/07/2012 11:42הגב לתגובה זוהמלצות מרוככות, פושרות, לא רלוונטיות ולא יישימות. אפילו לא בכיוון לפתרון בעיות. איפה כחלון? צריך לשכפל אותו. הבנקים ימשיכו לחגוג ללא בקרה
- 16/07/2012 11:55הגב לתגובה זותעבירו את כל המניות לחברות ללא דמי שמירה תמשכו פעם בחודש כסף וזהו
- חלפון 16/07/2012 15:11ואתה לא מודע למגבלות שהבנקים יוצרים אצל לקוחות שזקוקים לתזרים מזומן כדי להפעיל את העסק הבעיה שרוב הרגולטרים והמפקחים בסופו של יום או ליתר דיוק בסופה של קדנציה מחפשים את הג'וב הבא בבנקים, אז למה לירות לעצמם ברגליים?
- 2.אני מעודד לקוחות לעבור בנקים אם לא מרוצים (ל"ת)המסקנות מרוככות 16/07/2012 11:13הגב לתגובה זו
- 1.חבל מאוד שזה לא כמו בסלולר (ל"ת)חבל חבל חבל 16/07/2012 11:13הגב לתגובה זו

לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח
תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?
הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד
שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.
מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את
הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.
ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח
ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.
- הבנקים יקרים? IBI סבורים שיש עוד 22% אפסייד
- המדריך להבנת דוח אפס - ולמה הוא חשוב לכל מי שקונה דירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.
איומי תחרות ורגולציה

איך לתפוס טרמפ על טראמפ? קרנות הסל שלפני פריצה
טראמפ מזרים השקעות לאמריקה ומאיים להעניש את מי שלא יתיישר על פיו מה שכבר מוביל לגאות בקרנות הסל; זיו סגל פותח את הגרפים ומזהה הזדמנויות טכניות מעניינות
שלום לכולם, היום נעמיק בכמה אפשרויות השקעה בקרנות סל מעניינות.
לפני כן תודה לכל מי שהתעניינו לאן נעלמתי בשבוע האחרון. אני נמצא בנסיעה לחו״ל שפחות מסתנכרנת עם לו״ז פרסום המאמרים. בכל אופן משתדל להתמיד.
להשקיע בתוצרת אמריקה
טראמפ מיצר הרבה רעשים וגלים אבל סביר להניח שמתחת לכול הרעש תהיה תנועה מסוימת לכיוון הייצור האמריקאי. וכשיש תנועה תעשיית קרנות הסל עולה עליה.
באמצע 2024 הושקה קרן סל עם הסימול MADE. הקרן עלתה וירדה ואז שוב עלתה ונמצאת היום כ-10 אחוזים מעל מחיר ההשקה. טכנית, מעל 27.7 אפשר לבחון להצטרף לתנועת ה- MAGA.
מכאן נמשיך לקרן שהיא די במרכז תשומת הלב היום IWM iShares Russell 2000 -0.29% מדובר בקרן סל שעוקבת אחרי מדד הראסל 2000 שמיצג חברות שמוגדרות כבעלות שווי שוק קטן. חברות אלו אמורות לעזור בדחיפת השוק מלמטה כאשר החברות הגדולות מושכות אותו מלמעלה.