הצעת חוק שמטרתה להסדיר את השטח האפור שנוצר לאחר ההסדרים של ועדת בכר בקשר לייעוץ השקעות נדונה בימים אלו ברשות לניירות ערך ובכנסת ועשויה להסדיר את הייעוץ שמקבל הציבור מהעוסקים בשוק ההון. עד היום החוק הבחין בין יועצי השקעות לבין משווקי השקעות (בעלי אינטרסים ועניין בניירות ערך). קיימות שתי פלטפורמות במסגרתן יכול המשקיע הלא מתוחכם לקבל ייעוץ: הראשונה, בכלי תקשורת (ייעוץ כללי); והשניה, במסגרת הסכם התקשרות שנערך עמו לאחר בירור צרכיו האישיים (ייעוץ פרטני). במצב הקיים, היועצים זכו לפטור מרישיון בעת ייעוץ בכלי התקשורת בעוד שהמשווקים לא זכו ליהנות מפטור דומה ונדרשו לרישיון לצורך מתן ייעוץ בכלי התקשורת. עם הזמן "נוצר תחום אפור שלא כוסה בחקיקה", הסביר עו"ד עודד אופק, שותף ומנהל מחלקת שוק ההון: בתי השקעות וגופים מוסדיים במשרד מ. פירון ושות' בשיחה עם Bizportal, "מדובר בפלטפורמות שהמחוקק לא הסדיר באופן מפורש בחקיקה דוגמת כנסים, מתן יעוץ באינטרנט והפצה של סקירות במדיות חדשות". הבעיה נעוצה בכך שכלי התקשורת החדשים אינם מוגדרים בחוק ככלי תקשורת למרות היותם בעלי מאפיינים של כלי תקשורת". החוק החדש עבר בקריאה ראשונה וצפוי להיכנס להליכים מהירים יותר לאחר פגרת הכנסת, מציע שוויון טוב יותר בין היועצים למשווקים שכן ההבדל עד היום כלל רק את גילוי הדעת הנדרש ובכל מקרה יוחמר בחוק החדש. "החוק קובע שבעת יעוץ כללי לא היועצים ולא המשווקים יצטרכו רישיון אך חובת הגילוי תורחב לכולם לפי הרלוונטיות של סוג הייעוץ/שיווק שניתן", אמר עו"ד אופק, "לדוגמה, הגילוי שיידרש בעת ייעוץ כללי בטלוויזיה יהיה שונה מהגילוי שיידרש בכתבה באינטרנט, אלה שתי במות שונות במאפיינים שלהן". "האירוניה היא שהרעיון לתיקון החוק החל בהצעת חוק של ח"כ אמנון כהן להסדיר את הייעוץ באשר לקרנות ההשתלמות רק תחת הפיקוח של הממונה על שוק ההון. בסוף הוחלט להותיר את החוק כפי שהוא על מנת לאפשר גם ליועצי השקעות וגם ליועצים פנסיוניים נגישות לציבור לגבי מוצר זה". מרשם אנליסטים בין החידושים בזירת היועצים והמשווקים, מעניין לראות כי רשות לניירות ערך "מעוניינת ליצור לראשונה מרשם אנליסטים", הסביר עו"ד אופק, "כיום הנושא מוסדר רק במסגרת הוראה של הרשות, אך זו מתכוונת להדגיש את חשיבות העניין בהעלאתו לרמת חוק". עו"ד אופק טוען שהגם שמדובר בהחמרה של הרגולציה הקיימת, 'מרשם האנליסטים' עשוי דווקא להיטיב עם התעשייה. "המרשם ייתן חשיבות נוספת לפעילות האנליסטים. אמנם הם יצטרכו לעמוד כנראה בתנאי כשירות בסיסיים, למסור פרטים לצורך הרישום במרשם ולשלם אגרה כדי להוכיח את רצינותם, אך הסדרת עיסוקם יכולה דווקא לשפר את מעמד האנליסטים בדומה למעמד היועצים, המשווקים ומנהלי התיקים שפעילותם מוסדרת בחקיקה וגם במרשם". הציבור באשר ל'גברת כהן מחדרה' - "אין מחלוקת שפעילות הסקירות והייעוץ תתגבר בכלי התקשורת ותביא לשכלול שוק ההון". יש לציין שבמסגרת החוק החדש חובת הגילוי תתרחב והיועצים יחייבו להסביר לציבור "מי הם, מאיפה הם ולתאר את העניין האישי שלהם וניגודי העניינים. יכול להיות שנראה הסברים של עמוד שלם", אמר עו"ד אופק שייצג איגודים מקצועיים בהיוועצות מול הרשות ומציין, "הצענו לרשות להתאים את גילוי דעת לסוג המדיה. לדוגמא הצגה בטלוויזיה תלווה בגילוי דעת מקוצר שירוץ בפס למטה". פרשות קודמות פרשות של ניגודי עניינים העסיקו את שוק ההון המקומי לאחרונה. רשות ניירות ערך הטילה בסוף אפריל קנס של 7,500 על לימור גרובר, אנליסטית לשעבר של פסגות שהמליצה על מניית כיל בזמן שניהלה מגעים להתקבל לעבודה בחברה, זאת ללא כל גילוי נאות כמתחייב מרישיונה. "הסנקציות חמורות יותר הפעם (בחוק החדש - ג'.ד.). במקרה של גרובר נשמעו טענות שהאכיפה אינה מספיקה כי הסכום המקסימלי שיכלו לקנוס אותה עמד על 10,000 שקלים". "הצעת החוק עדיין לא עודכנה בפרטים המלאים אבל כעת מדובר על סכומי עיצומים של 15 אלף ו-25 אלף שקל ועד ל-50 אלף שקלים על פי חומרת המעשים, כאשר בהתאם למשטר האכיפה המנהלי החדש - החברה לא תוכל לבטח או לשפות את האנליסט", הסביר אופק, "סכומים כאלו שיוטלו באופן אישי בהחלט מרתיעים".