כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי; "ייתכן ותם סבב הורדות הריבית"

בנק ישראל עדיין מזהה האטה אך מצביע גם על שיפור קל בחודשים האחרונים, עלייה של כ-0.2% בציפיות האינפלציה לטווח של שנה ומעלה ועלייה ברמת האופטימיות העולמית
רקפת גלילי | (6)

בנק ישראל בראשות הפרופ', סטנלי פישר, פרסם את גובה הריבית במשק לחודש מארס שתעמוד על 2.5% ובכך נעצרה מגמת הורדת הריבית שירדה שלוש פעמים בחמשת החודשים האחרונים. הוועדה המוניטרית החליטה להשאיר את הריבית על כנה בהתאם לקונצנזוס הגורף של הכלכלנים.

בין הנימוקים להחלטה: ציפיות האינפלציה לטווחים של שנה ומעלה הן ביעד האינפלציה אולם, בחודש האחרון חלה בהן עליה של כ-0.2% לסביבת 2.5%. הציפיות לאינפלציה לטווח של שנה, לדוגמא, היו בחודש פברואר 2.6% בממוצע עלייה של 0.3% ביחס לחודש הקודם. יחד עם זאת, סדרה זו מושפעת מעונתיות בשל העדר רצף סדרות אג"ח צמודות ובשל כך מוטה כלפי מעלה.

התייחסות מיוחדת ניתנה בחטיבת המחקר למחירי הנפט בהקשר של האינפלציה: "עלייה מתמשכת במחירי הנפט צפוייה להביא לעלייה באינפלציה. על פי אומדני החטיבה עלייה של 10% במחירי הנפט תביא לעלייה הדרגתית במדד המחירים לצרכן שתסתכם ב-0.3%".

"הנתונים שהתווספו החודש תומכים בהערכה שברביע הרביעי ובינואר נמשכה ההאטה בקצב הגידול בפעילות", כותבים ומציינים גם כי התמ"ג צמח ב-3.2%, לעומת 3.8% ברביע הקודם. "עם זאת, חלק מהנתונים החודשיים (למשל, מדד הייצור התעשייתי, הפדיון בענפי המסחר והשרותים וייבוא התשומות) מצביעים על שיפור קל בחודשים האחרונים. נתוני הפעילות הריאלית מתיישבים עם תחזית בנק ישראל לצמיחה של כ-2.8% בשנת 2012".

במבט כלל עולמי נכתב כי "נתונים על הפעילות בכלכלה העולמית שנוספו החודש הציגו תמונה מעורבת ובשווקים הפיננסיים נרשמה עליה מסוימת ברמת האופטימיות".

"בשוק העבודה שוררות רמת תעסוקה גבוהה ואבטלה נמוכה", נכתב. ההתייחסות לשוק הנדל"ן היא ש"נמשכת הרמה הגבוהה של הפעילות בענף הבנייה". אולם, מצויין כי על פי נתונים של סקר החברות לרביע האחרון של 2011 שעורך בנק ישראל דיווחו החברות בענף על עלייה חדה של מגבלת הביקוש העומדת בפניהן.

בהתייחסות לשוק הדיור טוענים בבנק ישראל, כי "ההתמתנות של מחירי הדירות בחודשים האחרונים באה על רקע המשך הגידול של מספר התחלות הבנייה, ההשפעה-בפיגור של העלאת הריבית, צעדי בנק ישראל בתחום המשכנתאות וצעדי משרד האוצר במיסוי על נדל"ן. צעדים אלה, יחד עם מאמצי שיווק הקרקעות מצד משרד הבינוי והשיכון ומינהל מקרקעי ישראל, צפויים להוסיף ולהשפיע בהמשך".

"להערכתנו, העלייה במחיר הנפט לא צפויה להוביל בטווח הקצר לעליה בריבית המוניטרית"

איילת ניר, כלכלנית ואסטרטגית ראשית בפסגות: "אין הפתעה בהחלטת הועדה המוניטרית מהיום להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 2.5%, על רקע העלייה בציפיות האינפלציה, העלייה ברמת האופטימיות ביחס למשבר בחו"ל (אופטימיות שאנו בפסגות התייחסנו אליה כ"אופטימיות זהירה"), ועל רקע פרסומם של מספר נתונים מקרו כלכליים מהמשק הישראלי (יצור תעשייתי, פדיון ענפי המסחר והשירותים), שמצביעים על עצירה בהידרדרות ואף על שיפור קל ומתיישבים עם תחזית הבנק לצמיחה של 2.8% השנה, בדומה לתחזית פסגות שעומדת על 2.7%".

"להערכתנו, העלייה במחיר הנפט לא צפויה להוביל בטווח הקצר לעליה בריבית המוניטרית, שכן בתקופה שבה לחצי האינפלציה נובעים מגורמים חיצוניים למשק, שאין לריבית המקומית כל השפעה עליהם, כמו העלייה במחיר הנפט, נכון יותר לתת למחיר הנפט לשוב ולרדת (כפי שבדרך כלל קורה לאחר עליות חדות), ולאינפלציה לשוב ולרדת, מבלי להטיל רסנים נוספים על משק שרמת הפעילות הכלכלית בו במגמת היחלשות", כותבים בפסגות.

רונן מנחם, מנהל מחלקת המחקר במזרחי טפחות: "לנוכח עליות נאות במדדים השונים כגון רכישות בכרטיסי אשראי ופדיון ברשתות השיווק בשלושת החודשים האחרונים, יכול בנק ישראל להמתין לפחות עוד חודש אחד בטרם ישקול הורדת ריבית נוספת ואולי יוותר על כך לחלוטין. זאת בפרט לנוכח הקפיצה המסתמנת במדד המחירים לצרכן במהלך שלושת החודשים הבאים, ההתפתחויות בשוק הנפט העולמי וסימני השאלה לגבי מחיר הדיור במשק".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מגיב 5 התחלתי להתרגל אליך... (ל"ת)
    פיקסל 28/02/2012 08:35
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שנים העולם במדיה מסתיר בפלסטר לדחות קריסה!!! (ל"ת)
    מיתון2012-13 27/02/2012 21:24
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אהוד 27/02/2012 18:55
    הגב לתגובה זו
    ספר לי סטנלי
  • 3.
    דוד 27/02/2012 18:52
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל נתן לך לכסף 0ץ8 אחוז אבל עים אתה במינוס הוא לקח בחזירות 11 אחוז העים זה לא מדינה של גנבים אז מי זה גנב לאור היום למה שלו יהיה להם רבחים כאלה גם אני רוצא ללבות ביושר ולכבל כמו בבנק
  • 2.
    מחר הבורסה חזק חזק חזק מדשדשת חחחחחחחח (ל"ת)
    דנה 27/02/2012 17:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ומה על המשכנתא? (ל"ת)
    יוריד את המגבלה? 27/02/2012 17:49
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?