במהלך שנות השמונים והתשעים תפקיד המאמן היה רחב: הוא קבע הכל, אף אחד לא יכל להתערב לו מקצועית. הוא שימש כמאמן כושר, כמאמן שוערים, הביא את הרכש ואפילו התווכח עם הבעלים כשצריך. עם השנים, תפקיד המאמן התפצל. הצוות המקצועי התרחב, ה-GPS הפך להיות חלק מהותי מאגף האנליזה, הבעלים הפכו להיות יותר מעורבים ולחלק מהמאמנים נלקחו סמכויות נוספות. לדמות הזאת, שאמורה לקבוע לא מעט, קוראים מנהל מקצועי. ישראל העתיקה מאירופה, רק בקטן. לא כל הקבוצות מינו מנהל מקצועי וחלקן לא ממש ידעו להגדיר את התפקיד שלו. באירופה, הוא הדמות המאזנת בין הצוות המקצועי לצוות הניהולי. ברוב המועדונים באירופה יש מנהל מקצועי מוגדר, זה בא בילט אין ברוב המועדונים הגדולים. בכדורגל הישראלי, אותו מנהל מקצועי הוא הדמות המקצועית שבוחרת את המאמן וגם בונה את סגל השחקנים ביחד עם הצוות המקצועי. זה כמובן תלוי בבעלים, שלא תמיד נותנים יד חופשית. הרוויח לא מעט. רוטנשטיינר (צילום: ההתאחדות לכדורגל) בישראל התפקיד מיועד בעיקר לשחקני עבר. גם בנבחרת ישראל הצטרפו למהפכה. הם הביאו לפני מספר שנים צוות אוסטרי. הדוגמה הטובה לתפקיד המנהל המקצועי היא בנבחרת ישראלי - ביוני 2018 הוחלט למנות את האוסטרי, וילי רוטנשטיינר, והאחרון זכה לשכר מכובד של 320 אלף אירו לעונה והרוויח 3 מיליון שקל בכל שנה, עד אשר החליט לעבור לתפקיד המאמן. נכון, רוטנשטיינר הוא לא מאמן מעוטר, אבל כשאתה בישראל - הכל מותר. בשל מגפת הקורונה הוחלט לקצץ את שכרו ב-30 אחוז. מחליפו בתפקיד היה יוסי בניון שמונה לתפקיד המנהל המקצועי במרץ 2022. שכרו ירד ועומד על 85 אלף שקל בחודש. שחקן העבר האגדי הכניס לעצמו סעיף מענק של 700 אלף שקל במידה ונבחרת ישראל תגיע לטורניר גדול - משמע אליפות אירופה או אליפות העולם. בינתיים, זה לא קורה. גם בקרב הקבוצות בישראל יש לא מעט דוגמאות של מנהלים מקצועיים. הבולטים היום הם ברק יצחקי במכבי תל אביב וגל אלברמן (מוגדר כמנהל ספורטיבי) במכבי חיפה. על פי ההערכות, השניים מרוויחים בין 200-250 אלף דולר לעונה. בחוזים שלהם ישנם מענקים על הצלחה ואלברמן עשוי לקבל כאלה העונה, משום שהקבוצה בדרך לאליפות. גם קבוצות 'קטנות' לכאורה החליטו למנות מנהלים מקצועיים - זה קיים בין השאר במכבי פתח תקווה של משפחת לוזון שם נמצא שחקן העבר עומר גולן. אלמוג כהן, שהגיע מגרמניה, הוא המנהל המקצועי של מכבי נתניה ומרוויח עשרות אלפי שקלים בחודש. הוא עובד בסכומים נמוכים בהרבה. הדוגמה הטובה והמצליחה ביותר למנהל מקצועי בישראל הייתה מינויו של ג'ורדי קרויף במכבי תל אביב. ההולנדי הרוויח 600 אלף אירו לעונה. כאשר מונה גם למאמן הקבוצה שכרו הגיע למיליון אירו. לדעת רבים, שינה קרויף את פניה של מכבי תל אביב מבחינת הגישה וההתנהלות. תפקיד מנהל מקצועי הוא רווחי, אבל גם אכזר. כשהקבוצה לא מצליחה, הבעלים מפנה את החצים אליו ולמאמן. במכבי חיפה, פיטרו בעבר את תור קרלסן, אבל עוד לפניו, רוני לוי הלך הביתה משום שלא הסתדר עם הנורווגי. האם זה נכון בישראל? כן. האם זה נכון לכל קבוצה? לא. לפחות לא באלה שהבעלים הוא חזות הכל.