היזם לא ספר את רמ"י - והוועדה עצרה פרויקט של 427 דירות ברמת השרון

מה קורה כאשר תקן 21 (שמדבר על כדאיות כלכלית ליזם) מתנגש עם תקן 15 (שמדבר על תנאי הסף לכניסה של פרויקט לתוך ליווי וסבסוד ממשלתי)? ככל הנראה במקרה שלנו - יגרום לכך שפרויקט שכבר עמד לצאת לדרך, יחזור לשולחן התכנון מההתחלה; וגם - מחירי דירות ברמת השרון + עסקאות אחרונות

הרצי אהרון | (8)


תוכנית התחדשות עירונית בהיקף רחב בשכונת הדר ברמת השרון חזרה השבוע לשולחן השרטוט, לאחר שהוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב עצרה את קידומה - בעקבות שורת התנגדויות ובהן אחת מפתיעה במיוחד: רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שהיא אחת מבעלות הקרקע שבתוך המתחם. במוקד הסערה: שתי חלקות קרקע פנויות - אחת של המדינה ואחת בבעלות פרטית, שלא קיבלו כל תמורה בתוכנית, למרות שנכללו בתוכה בפועל.

החברה היזמית בפרויקט, לא הקצתה לבעלי הקרקעות הריקות דירות או זכויות, והדבר עלול להביא, לדברי החברה, להפסד של כ־28% מהדירות המתוכננות - כלומר כ־120 דירות. במצב הנוכחי, שבו כל דירה חדשה שווה מיליוני שקלים, מדובר בפער כלכלי של עשרות מיליוני שקלים שעלול למחוק את הרווחיות של הפרויקט - ולסכן את מימושו. התוכנית, שקודמה על ידי עיריית רמת השרון והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, כללה הריסה של תשעה בנייני מגורים והקמה של שבעה מגדלים חדשים בגובה של עד 22 קומות ובהם 427 דירות.

הקרקעות שמדובר עליהן ממוקמות "בלב המתחם", ולכן אי אפשר ליישם את התוכנית בלעדיהן. למרות חשיבותן, המתכננים התעלמו מבעלי החלקות - גם ברמה התכנונית וגם ברמה הכלכלית. הם לא קיבלו דירות, לא שויכו לשום מבנה, ולא נכללו בחישוב התמורה. עם פרסום התוכנית, גם רמ"י וגם הבעלים הפרטיים הגישו התנגדויות - בטענה שמדובר בפגיעה בזכויות קניין.

ההתנגשות בין התקנים

כאן בדיוק נכנסים לתמונה שני תקנים: תקן 15 ותקן 21 - שמלווים את תחום ההתחדשות העירונית, אבל לא תמיד "מדברים באותה שפה". הסיפור בשכונת הדר ברמת השרון הוא דוגמה מובהקת למה שקורה כשהשוק נשען על שני כללים נפרדים, שכל אחד מהם מבוסס על היגיון אחר ולעיתים אף סותר. תקן 21, שמפורסם על ידי משרד הבינוי והשיכון, הוא תקן שמאי מחייב. כל תוכנית פינוי־בינוי נבחנת לפיו כדי לוודא שהיא עומדת ברף רווחיות של לפחות 20% ליזם. התקן כולל שקלול של כל ההוצאות - החל מהריסת הבניינים, דרך עלויות הבנייה, הפיצוי לדיירים, היטלים, תשתיות ומיסוי, ומנגד את ההכנסות ממכירת הדירות.

אם בסוף התהליך לא נשאר רווח סביר, הפרויקט פשוט לא יוצא לדרך. זהו המבחן הכלכלי של הרשות המקומית ושל מוסדות התכנון ובלעדיו - אין לפרויקט 'זכות קיום'. לעומתו, תקן 15 הוא מדריך פנימי של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. הוא לא בודק רווח ליזם, אלא היתכנות בסיסית לפרויקט שמבקש לקבל ליווי ממשלתי - כמו עורך דין מטעם הדיירים, שמאי מלווה או סיוע מינהלת עירונית. תקן 15 בוחן אם קיימים מינימום של דירות קיימות, הסכמה של הדיירים, פוטנציאל תכנוני - וגם, וזה חשוב לענייננו, האם יש היתכנות כלכלית גם במתחמים שאין בהם דיירים כלל, כלומר בקרקעות ריקות.

אלא שבמקרה שלנו, הקרקעות הפנויות אמנם שולבו בתוכנית התכנונית - הן מופיעות במפות, נכללות בשטח הכולל ובלעדיהן לא ניתן לממש את הבינוי החדשאך לא ניתנה להן כל תמורה. הן לא גולמו בתחשיב הכלכלי לפי תקן 21, ולא נבחנה לגביהן כדאיות נפרדת לפי תקן 15. התוצאה היא תכנון 'מעורפל': מצד אחד הקרקע בפנים, מצד שני - הבעלים שלה בחוץ. לא מחושבים, לא מפוצים, לא נספרים. כשהתוכנית פורסמה להתנגדויות, הבעלים - רמ"י ובעל הקרקע הפרטי - דרשו לקבל דירות תמורה.

במקביל, גם היזם, חברת אזורים, הזהיר: אם נאלץ להקצות דירות לבעלי הקרקע, ניאלץ לוותר על כ־28% מהתוכנית – כלומר כ־120 דירות. הוועדה בחרה לא להסתפק בתיקונים נקודתיים אלא להחזיר את כל התוכנית לשלב התכנון מחדש. הסיבה: מתן תמורה לבעלי הקרקע תחייב פגיעה משמעותית ברווחיות הפרויקט, או תוספת זכויות בנייה - בפרויקט שגם כך כבר כולל מגדלים בני 22 קומות

לדברי גורמים בוועדה, מדובר באזור תכנוני מורכב במיוחד - עם תמהיל של בניינים ישנים, בעלויות שונות של קרקע, ושילוב חריג של קרקע ריקה ובנויה, שלא ניתן לפתור אותו בדרך שגרתית. התוצאה היא עיכוב, אבל גם מסר ברור לשוקקרקע ריקה איננה 'אוויר', והיא מחייבת טיפול עצמאי - גם תכנוני וגם כלכלי. הלקח מהסיפור הזה לא נוגע רק לרמת השרון. בכל פרויקט פינוי־בינוי שבו משלבים קרקע ריקה - בין אם בבעלות רמ"י, עמותות או פרטיים, חובה לבחון מראש כיצד היא משתלבת במודל הכלכלי.


המחירים בשכונת הדר

מחירי הדירות עלו בשנה האחרונה בשכונה בכ-3.6%. התשואה על השכרת הנכסים בשנה היא כ-2.48.  דירה ממוצעת (משוקלל לכלל החדרים) תעלה כ-4.1 מ' שקל.

עסקאות אחרונות

ברחוב הגינה 10, נמכרה דירה לאחרונה בסכום של 4.86 מ' שקל. מדובר על דירת 5 חדרים בשטח של כ-134 מ"ר שנמצאת בקומה הראשונה.

ברחוב רמבם 9, נמכרה דירה לאחרונה בסכום של 3.8 מ' שקל. מדובר על דירת 4 חדרים בשטח של כ-100 מ"ר שנמצאת בקומה השניה.

ברחוב גדעון 1, נמכרה דירה לאחרונה בסכום של 4.1 מ' שקל. מדובר על דירת 4 חדרים בשטח של כ-120 מ"ר שנמצאת בקומה הרביעית.

ברחוב בועז 14, נמכרה דירה לאחרונה בסכום של 3.75 מ' שקל. מדובר על דירת 4 חדרים בשטח של כ-80 מ"ר שנמצאת בקומה השניה.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אוהד63 21/05/2025 12:54
    הגב לתגובה זו
    ולתת ליזמים לבנות. אין דירות המחירים בשמיים אי אפשר לקנות אבל יש להם תזמן לעכב את כל מי שרוצה לבנות ב5 10 שנים
  • 6.
    אפרת 21/05/2025 08:46
    הגב לתגובה זו
    כל הרובע נראה כמו עזה כל פינה בנין בהריסה רעש אבק מדרכות שבורות פועלים זרים מנקי רחובות שמחפשים בקבוקים ריקים כל האזור נראה כמו עזה
  • 5.
    אנונימי 19/05/2025 21:39
    הגב לתגובה זו
    חברים. הקרקע של המדינה שלנו משלמי המיסים. למה לא להביא בחשבון את הנאה ממנה לתת חלק. חזירות לשמה
  • 4.
    ליצנים (ל"ת)
    אנונימי 19/05/2025 12:32
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימיhguy 19/05/2025 09:17
    הגב לתגובה זו
    או שיש טעות בכתבה או שסדום הגיע לישראל. אני מבין שרצו לסלק את בעלי הזכויות. להקים בניינים על רכושם בלי לשלם או להקצות להם דירות. בטח יצטרכו גם לשלם השבחה. אצלינו הכל יכול להיות.
  • 2.
    אנונימי 19/05/2025 00:59
    הגב לתגובה זו
    חבל שהועדה לא השיתה הוצאות על אזורים בגין חוצפתה.ועוד לבכות שאם יצטרכו לתת תמורה הפרויקט לא יהיה מספיק ריווחי בשבילם
  • 1.
    אנונימי 18/05/2025 19:47
    הגב לתגובה זו
    תקן 15 הוא תקן של מועצת השמאים הוא אינו פנימי ולא קשור כלל לסבסוד ממשלתי או להיתכנות הפרויקטתקן 21 אינו מפורסם על ידי משרד השיכון אלא גם הוא מותקן עי ידי מועצת השמאיםמציע לנסח מחדש את הכתבה
  • אחד שיודע 19/05/2025 21:41
    הגב לתגובה זו
    תקן 15 הינו טבלאות איחוד וחלוקה וזה בחוק. זה בעצם אומר לבעלי המניות בקרקע . מי מקבל מה
התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל

יזמי התחדשות עירונית מבקשים מהדיירים להוסיף כסף או שהפרויקט יבוטל - להסכים?

"מצטערים, העלויות גדלו - תוסיפו כסף, או שתוותרו על תוספת של 10 מ"ר, אחרת הפרויקט יבוטל" - המגמה החדשה בהתחדשות עירונית

עמית בר |
נושאים בכתבה התחדשות עירונית

עשרות פרויקטים להתחדשות עירונית בתל אביב ובערי המרכז תקועים כעת כי ההצדקה הכלכלית לפרויקט הופכת להיות גבולית. יזמי ההתחדשות העירונית, למי שלא יודע, יכולים לשנות את התנאים תוך כדי תנועה, אם התמורות שהם מקבלים מהעיריה משתנות ואם יש שינויים בשוק. במצב כזה - הדיירים שחולמים על דירה גדולה ששווה הרבה יותר, יכולים תוך כדי תנועה, לגלות שהחלום יהיה קטן יותר. הימזים פשוט פונים לבעלי הדירות עם שינוי בתנאי ההצעה - רוצים - רוצים; לא רוצים - העסקה תתבטל.  

התחדשות עירונית היא פתרון מרכזי למצוקת הדיור ומנוע ליצירת אלפי דירות חדשות מדי שנה. אלא שהמציאות הנוכחית הופכת את התוכניות למורכבות הרבה יותר. פרויקטים שנחתמו ב־2020 או 2021, בשיא הביקוש ובסביבת ריבית כמעט אפסית, הופכים היום לבלתי כלכליים. השילוב בין הוצאות בנייה שעלו בעשרות אחוזים, עלויות מימון כבדות ושוק רווי דירות חדשות, מערער את המודל שעליו התבססו מאות מיזמים. היזמים האלו אמורים לעמוד בהסכמים שלהם, אבל לרובם יש פתח מילוט. 


היזמים מציעים פחות

היזמים מציעים פחות ועדיין - לרוב הדיירים זה בכל זאת משתלם, במיוחד שהם כבר נמצאים בתהליך. אנשים לא נוטים לשנות החלטות כל כך משמעותיות, במיוחד אחרי אחרי עשרות ישיבות של דיירים, פגישות עם עורכי דין, מפגשים רבים עם היזמים, הם נמצאים כבר עמוק בתוך התהליך, ולכן הם לרוב יתקדמו. הבעיה שזו קרקע נוחה ליזמים לקבל יותר. האם הדיירים באמת מבינים ויודעים בכמה עלו חומרי הבנייה ומה המצב המימוני של היזם. לא, והם גם לא צריכים לדעת, אבל ברגע שהיזם פותח שוב את העסקה, הוא יכול בקלות לשנות לטובתו את התנאים.  זאת סוגייה מאוד בעייתית - דמיינו שקניתם דירה ותוך כדי תנועה המחיר שלה עלה משמעותית, או שמורידים לכם 10-20 מטר רבוע משטחה.  

בפרויקטים רבים הדיירים כבר נמצאים בשלב מתקדם: התוכניות אושרו, היתר הבנייה בפתח והבנק נערך להעמיד מימון. ואז מגיעה ההפתעה -  היזם מודיע כי החישובים שעליהם התבססו ההסכמות אינם רלוונטיים עוד. הדירות שאמורות היו להימכר במחירים של 60 אלף שקל למ"ר לא מצליחות להימכר גם ב-50 אלף שקל, ועלות הבנייה, שעמדה על כ־11 אלף שקל למ"ר, קפצה ל־15 אלף שקל ואף יותר. התוצאה: פרויקטים שהובטחה בהם רווחיות של 15% נכנסים לגרעון, והבנקים מסרבים להעמיד ליווי לפרויקט שאינו עומד ברף הכלכליות.

במצב כזה, היזמים מבקשים מהדיירים לשנות את ההסכם: להפחית מהשטח המובטח, לוותר על חניה נוספת, לוותר על דמי שכירות בתקופת הבנייה או לשנות את לוחות הזמנים. אחרת הפרויקט ייעצר לחלוטין. עבור הדיירים, מדובר בדילמה לא פשוטה. מצד אחד, אפשר לעמוד על החוזה ולדרוש אכיפה, אך המשמעות היא להתחיל הכול מחדש עם יזם חלופי ולחכות עוד שנים ארוכות. מצד שני, פשרה מביאה לדירה חדשה בתוך כמה שנים, גם אם בתנאים פחות טובים מהצפוי. השאלה אם להסכים להצעה החדשה של היזם או לא היא תלויה כמובן במקרה עצמו. אבל כמו כל דבר, זה מו"מ. היזמים ינסו להפחית עד כמה שאפשר את התמורות, או לבקש כמה שיותר כסף. הדיירים צריכים לחזור להסכם הבסיסי ולנסות לקבל אותו. בסופו של דבר מול עלויות שעלו, גם מחירי הדירות עלו. במקרים רבים זו תאבת בצע של היזמים, אם כי, יש מקרים רבים שמדובר במצב אמיתי, אבל הדיירים לא אשמים שהיזם לא יודע לחשב את ההוצאות שלו. 

התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל

יזמי התחדשות עירונית מבקשים מהדיירים להוסיף כסף או שהפרויקט יבוטל - להסכים?

"מצטערים, העלויות גדלו - תוסיפו כסף, או שתוותרו על תוספת של 10 מ"ר, אחרת הפרויקט יבוטל" - המגמה החדשה בהתחדשות עירונית

עמית בר |
נושאים בכתבה התחדשות עירונית

עשרות פרויקטים להתחדשות עירונית בתל אביב ובערי המרכז תקועים כעת כי ההצדקה הכלכלית לפרויקט הופכת להיות גבולית. יזמי ההתחדשות העירונית, למי שלא יודע, יכולים לשנות את התנאים תוך כדי תנועה, אם התמורות שהם מקבלים מהעיריה משתנות ואם יש שינויים בשוק. במצב כזה - הדיירים שחולמים על דירה גדולה ששווה הרבה יותר, יכולים תוך כדי תנועה, לגלות שהחלום יהיה קטן יותר. הימזים פשוט פונים לבעלי הדירות עם שינוי בתנאי ההצעה - רוצים - רוצים; לא רוצים - העסקה תתבטל.  

התחדשות עירונית היא פתרון מרכזי למצוקת הדיור ומנוע ליצירת אלפי דירות חדשות מדי שנה. אלא שהמציאות הנוכחית הופכת את התוכניות למורכבות הרבה יותר. פרויקטים שנחתמו ב־2020 או 2021, בשיא הביקוש ובסביבת ריבית כמעט אפסית, הופכים היום לבלתי כלכליים. השילוב בין הוצאות בנייה שעלו בעשרות אחוזים, עלויות מימון כבדות ושוק רווי דירות חדשות, מערער את המודל שעליו התבססו מאות מיזמים. היזמים האלו אמורים לעמוד בהסכמים שלהם, אבל לרובם יש פתח מילוט. 


היזמים מציעים פחות

היזמים מציעים פחות ועדיין - לרוב הדיירים זה בכל זאת משתלם, במיוחד שהם כבר נמצאים בתהליך. אנשים לא נוטים לשנות החלטות כל כך משמעותיות, במיוחד אחרי אחרי עשרות ישיבות של דיירים, פגישות עם עורכי דין, מפגשים רבים עם היזמים, הם נמצאים כבר עמוק בתוך התהליך, ולכן הם לרוב יתקדמו. הבעיה שזו קרקע נוחה ליזמים לקבל יותר. האם הדיירים באמת מבינים ויודעים בכמה עלו חומרי הבנייה ומה המצב המימוני של היזם. לא, והם גם לא צריכים לדעת, אבל ברגע שהיזם פותח שוב את העסקה, הוא יכול בקלות לשנות לטובתו את התנאים.  זאת סוגייה מאוד בעייתית - דמיינו שקניתם דירה ותוך כדי תנועה המחיר שלה עלה משמעותית, או שמורידים לכם 10-20 מטר רבוע משטחה.  

בפרויקטים רבים הדיירים כבר נמצאים בשלב מתקדם: התוכניות אושרו, היתר הבנייה בפתח והבנק נערך להעמיד מימון. ואז מגיעה ההפתעה -  היזם מודיע כי החישובים שעליהם התבססו ההסכמות אינם רלוונטיים עוד. הדירות שאמורות היו להימכר במחירים של 60 אלף שקל למ"ר לא מצליחות להימכר גם ב-50 אלף שקל, ועלות הבנייה, שעמדה על כ־11 אלף שקל למ"ר, קפצה ל־15 אלף שקל ואף יותר. התוצאה: פרויקטים שהובטחה בהם רווחיות של 15% נכנסים לגרעון, והבנקים מסרבים להעמיד ליווי לפרויקט שאינו עומד ברף הכלכליות.

במצב כזה, היזמים מבקשים מהדיירים לשנות את ההסכם: להפחית מהשטח המובטח, לוותר על חניה נוספת, לוותר על דמי שכירות בתקופת הבנייה או לשנות את לוחות הזמנים. אחרת הפרויקט ייעצר לחלוטין. עבור הדיירים, מדובר בדילמה לא פשוטה. מצד אחד, אפשר לעמוד על החוזה ולדרוש אכיפה, אך המשמעות היא להתחיל הכול מחדש עם יזם חלופי ולחכות עוד שנים ארוכות. מצד שני, פשרה מביאה לדירה חדשה בתוך כמה שנים, גם אם בתנאים פחות טובים מהצפוי. השאלה אם להסכים להצעה החדשה של היזם או לא היא תלויה כמובן במקרה עצמו. אבל כמו כל דבר, זה מו"מ. היזמים ינסו להפחית עד כמה שאפשר את התמורות, או לבקש כמה שיותר כסף. הדיירים צריכים לחזור להסכם הבסיסי ולנסות לקבל אותו. בסופו של דבר מול עלויות שעלו, גם מחירי הדירות עלו. במקרים רבים זו תאבת בצע של היזמים, אם כי, יש מקרים רבים שמדובר במצב אמיתי, אבל הדיירים לא אשמים שהיזם לא יודע לחשב את ההוצאות שלו.