ניתוח

המנצחים והמפסידים: לקרנות הנאמנות של איזה בית השקעות הזרים הציבור את הכסף ב-2015 - הנה הטבלה

בתקופה בה הציבור ברח מהבורסה: מי בכל זאת הצליח לגייס כספים, ומי חוה פדיונות עצומים?
גיא ארז |
נושאים בכתבה קרנות נאמנות

שנת 2015 הייתה שנה בה הציבור הישראלי הביע אי אמון בשוק ההון, על רקע התנודתיות הגבוהה בשווקים - ולאחר שנים של עליות עם מעט מאוד תיקונים. בסיכום 2015 תעשיית קרנות הנאמנות רשמה פדיונות עתק של 34 מיליארד שקלים. מתוך זה כ-26.6 מיליארד יצאו מהקרנות הכספיות, 11.6 מיליארד מהקרנות המסורתיות המנוהלות ומנגד נרשמו גיוסים נאים של 4.2 מיליארד שקלים בקרנות המחקות. Bizportal ריכז את הגיוסים והפדיונות בבתי ההשקעות השונים, וכפי שניתן לראות - הייתה שונות גדולה השנה. 

בקטגוריית הקרנות המסורתיות (כולל קרנות מחקות) 7 גופים הצליחו לסיים את 2015 בגיוסי כספים, כשבמקום הראשון נמצאת 'ילין לפידות' עם גיוס של 3.6 מיליארד שקל (למרות פדיונות בחודש דצמבר). 'מור-ניהול קרנות נאמנות' מתייצבים במקום השני עם גיוסים של 2.25 מיליארד שקל כאשר בחודשים האחרונים נרשם מומנטום גיוסים חזק מאוד במור בזמן שהתעשייה דווקא ספגה פדיונות. בצד ה'מפסידים', מקרנות 'הראל פיא' נפדו כמעט 4 מיליארד שקל, כשאחריה אלטשולר שחם ומנורה - מהם נפדו כ-3 מיליארד שקל כל אחת.

בקטגוריית הקרנות המחקות, כל 8 הגופים המציעים קרנות אלו הצליחו לגייס כספים (למרות חודש דצמבר קשה מבחינת פדיונות), ובראש הרשימה מתייצבת איביאי גיוסים של יותר מ-1.7 מיליארד שקל, ואחריה מיטב עם גיוס של מיליארד שקל.

 

הסיפור הגדול של 2015 בגזרת קרנות הנאמנות הוא כמובן הקרנות הכספיות: הפחתת הריבית בישראל לשיעור של 0.1% בלבד בחודש מארס גרמה לכך שבקרנות הכספיות נוצר הפסד מובנה (התשואה האפשרית נמוכה מדמי הניהול) והדבר הצית פדיונות ענקיים בקרנות אלו. 7 מתוך 10 גופים בעלי קרנות כספיות ספגו פדיונות  בגזרה זו בשנה החולפת,  כשמ-מיטב נפדו לא פחות מ-6.5 מיליארד שקל, כשגם 'הראל פיא' סופגת פדיונות של 5 מיליארד. מנורה מבטחים דווקא הצליחה לגייס 321 מיליון שקל, וגם 'מור' ואלטשולר שחם סיימו את השנה עם גיוסים קלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קובי שגבקובי שגב
קרנות נאמנות

בית השקעות במוקד: הקרנות המעורבות של אקורד

בית ההשקעות אקורד הצליח לצבור מאות מיליוני שקלים בקרנות המעורובת - מהם הביצועים של הקרנות הללו ואיך הן ביחס לשוק וביחס למדדים? 

גיא טל |

בשני השבועות האחרונים התמקדנו בקרנות המובילות בקטגוריות הגמישות והמנייתיות בישראל. השבוע נתמקד בבית השקעות קטן יחסית, אקורד, המנהל 7 קרנות בלבד, מתוכן רק 5 עם ותק של יותר מ-4 שנים.

בית ההשקעות אקורד הוקם על ידי שלושה שותפים: קובי שגב, דקל קוטלר ואודי לוין. קבוצת הקרנות הראשונה הוקמה באוגוסט 2020, ומאז נוספו קרנות נוספות בניהול החברה. לאורך השנים, החברה חוותה עליות ומורדות מבחינת ביצועי הקרנות, עם תקופות של ביצועים בינוניים לעומת תקופות עם תשואות מעולות שהובילו את השוק בתל אביב. השבוע נבחן את ביצועי הקרנות המעורבות של אקורד לאורך השנים האחרונות, ביחס למדדים וביחס לקרנות המתחרות.

לאקורד 7 קרנות, כאשר "אקורד מניות" היא קרן חדשה יחסית שפעילה כחצי שנה בלבד. "אקורד אג"ח פלוס" היא קרן מעורבת עם עד 10% מניות, אך גם היא חדשה יחסית ולא נתייחס אליה בהמשך. בנוסף, ישנן שתי קרנות אג"ח: "אקורד אג"ח" (ללא מניות) ו"אקורד אג"ח מדורגות", המתמקדת באג"ח חברות והמרה.

כך נשארנו עם שלוש קרנות בקטגוריות המעורבות המרכזיות: 70/30, 80/20 ו-90/10. כידוע, ישראלים אוהבים קרנות מעורבות, והתחרות בקטגוריות אלו קשה במיוחד. ישנן עשרות קרנות בכל אחת מהקטגוריות השונות, במיוחד אלו עם עד 10%, 20% ו-30% מניות. סך הכל, יש 123 קרנות עם עד 10% מניות, 75 קרנות עד 20% מניות ו-70 קרנות עד 30% מניות. כדי למקד את הבדיקה, נתמקד בקטגוריית "אג"ח כללי בארץ". בקטגוריה זו יש 51 קרנות עם עד 10% מניות, 55 קרנות עם עד 20% מניות ו-58 עם עד 30% מניות. 13 מהן מנהלות נכסים בשווי של יותר ממיליארד שקל, ועוד רבות מנהלות מאות מיליוני שקלים. עם זאת, יש גם לא מעט קרנות קטנות עם כמה מיליוני שקלים בודדים. זוהי ככל הנראה הזירה התוססת ביותר בשוק הקרנות הישראלי, עם תחרות ערה.

שלוש הקרנות המעורבות של אקורד מנהלות כמה מאות מיליוני שקלים, ונראה שהצליחו לתפוס את תשומת לב המשקיעים בתוך שפע ההיצע. הן אינן הקרנות הגדולות ביותר בקטגוריות שלהן, אך גם לא מדובר בקרנות זעירות.