ניתוח

המנצחים והמפסידים: לקרנות הנאמנות של איזה בית השקעות הזרים הציבור את הכסף ב-2015 - הנה הטבלה

בתקופה בה הציבור ברח מהבורסה: מי בכל זאת הצליח לגייס כספים, ומי חוה פדיונות עצומים?
גיא ארז |
נושאים בכתבה קרנות נאמנות

שנת 2015 הייתה שנה בה הציבור הישראלי הביע אי אמון בשוק ההון, על רקע התנודתיות הגבוהה בשווקים - ולאחר שנים של עליות עם מעט מאוד תיקונים. בסיכום 2015 תעשיית קרנות הנאמנות רשמה פדיונות עתק של 34 מיליארד שקלים. מתוך זה כ-26.6 מיליארד יצאו מהקרנות הכספיות, 11.6 מיליארד מהקרנות המסורתיות המנוהלות ומנגד נרשמו גיוסים נאים של 4.2 מיליארד שקלים בקרנות המחקות. Bizportal ריכז את הגיוסים והפדיונות בבתי ההשקעות השונים, וכפי שניתן לראות - הייתה שונות גדולה השנה. 

בקטגוריית הקרנות המסורתיות (כולל קרנות מחקות) 7 גופים הצליחו לסיים את 2015 בגיוסי כספים, כשבמקום הראשון נמצאת 'ילין לפידות' עם גיוס של 3.6 מיליארד שקל (למרות פדיונות בחודש דצמבר). 'מור-ניהול קרנות נאמנות' מתייצבים במקום השני עם גיוסים של 2.25 מיליארד שקל כאשר בחודשים האחרונים נרשם מומנטום גיוסים חזק מאוד במור בזמן שהתעשייה דווקא ספגה פדיונות. בצד ה'מפסידים', מקרנות 'הראל פיא' נפדו כמעט 4 מיליארד שקל, כשאחריה אלטשולר שחם ומנורה - מהם נפדו כ-3 מיליארד שקל כל אחת.

בקטגוריית הקרנות המחקות, כל 8 הגופים המציעים קרנות אלו הצליחו לגייס כספים (למרות חודש דצמבר קשה מבחינת פדיונות), ובראש הרשימה מתייצבת איביאי גיוסים של יותר מ-1.7 מיליארד שקל, ואחריה מיטב עם גיוס של מיליארד שקל.

 

הסיפור הגדול של 2015 בגזרת קרנות הנאמנות הוא כמובן הקרנות הכספיות: הפחתת הריבית בישראל לשיעור של 0.1% בלבד בחודש מארס גרמה לכך שבקרנות הכספיות נוצר הפסד מובנה (התשואה האפשרית נמוכה מדמי הניהול) והדבר הצית פדיונות ענקיים בקרנות אלו. 7 מתוך 10 גופים בעלי קרנות כספיות ספגו פדיונות  בגזרה זו בשנה החולפת,  כשמ-מיטב נפדו לא פחות מ-6.5 מיליארד שקל, כשגם 'הראל פיא' סופגת פדיונות של 5 מיליארד. מנורה מבטחים דווקא הצליחה לגייס 321 מיליון שקל, וגם 'מור' ואלטשולר שחם סיימו את השנה עם גיוסים קלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זהב
צילום: Jingming Pan
קרנות נאמנות

הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?

המתכת הצהובה שוברת שיאים כמעט מדי חודש, אבל משקיעי הקרנות בארץ נוטים להתעלם - האם הגיע הזמן לשנות גישה? מהן האפשרויות העומדות בפני המשקיע הישראלי, והאם ישנה אחת טובה מהאחרות? 

גיא טל |


בשנתיים האחרונות הפך הזהב להשקעה הלוהטת ביותר בשווקים: מחיר האונקיה זינק במעל 100% בשנתיים לכ-4,200 דולר לאונקיה, תוך ריסוק שיאים היסטוריים כמעט מדי חודש. תשואה כזו הופכת את רוב המדדים המובילים לחיוורים לידו, כאשר מדד S&P 500, למשל, עלה "רק" בכ-50% באותה תקופה, והאינפלציה הגלובלית נשארה מתונה יחסית. העלייה הדרמטית הזו לא נובעת רק מספקולציות בשוק, אלא משילוב של גורמים מבניים שמעידים על שינוי עמוק יותר בתפיסת הזהב כנכס אסטרטגי.

אחד המנועים החזקים ביותר מאחורי הראלי הוא גל רכישות אדיר של בנקים מרכזיים – שחקנים עם כיסים עמוקים במיוחד ויד יציבה. סין, טורקיה, הודו, פולין ומדינות נוספות קונות מאות טונות מדי רבעון, במטרה להפחית תלות בדולר ולבנות עתודות אסטרטגיות. על פי נתונים מה-World Gold Council, הבנקים המרכזיים רכשו כ-634 טונות זהב עד אוקטובר 2025, והתחזיות מדברות על סך של 750-900 טונות לשנה כולה, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022. הרכישות הממשלתיות הללו יוצרות ביקוש קשיח וכמעט בלתי תלוי-מחיר, שתומך במחיר הזהב גם בתקופות של תנודתיות בשווקים. למעשה, הבנקים המרכזיים מהווים כיום כ-20% מהביקוש הגלובלי לזהב, לעומת פחות מ-10% לפני עשור. תופעה זו, המכונה "דה-דולריזציה", משקפת חששות גוברים מפני חובות ממשלתיים גבוהים במערב, סנקציות פיננסיות ומשברים גיאופוליטיים כמו המלחמה באוקראינה והמתיחות במזרח התיכון. כתוצאה מכך, הזהב הפך לא רק להגנה מפני אינפלציה, אלא גם לכלי דיפלומטי וכלכלי.

בישראל, משקיעים פרטיים ומנהלי תיקים יכולים לרכוב על הגל הזה בקלות יחסית דרך קרנות נאמנות וקרנות סל מקומיות. הכלים האלה מציעים חשיפה נקייה למתכת הצהובה, בלי צורך בכספת או בדאגות אחסון, והופכים את הזהב למרכיב אטרקטיבי יותר ויותר בתיקי ההשקעות של הישראלים יחד עם זאת מדובר עדיין בנישה קטנה מאד בתיקי ההשקעות המקומיים, כשסך החשיפה של כל הכלים ביחד לא מגיעה אפילו למיליארד שקל. אולי הגיע הזמן להגדיל את החשיפה? 

אז מהן האפשרויות שעומדות בפני המשקיעים הישראליים, והאם יש אופציה מעודפת? ניתן לחלק את כלי ההשקעה המקומיים שיוצרים חשיפה למתכת לשלוש: קרנות נאמנות אקטיביות, קרנות סל חשופות מט"ח, וקרנות סל מנוטרלות מט"ח. המגוון לא כל כך גדול – ישנן שתי קרנות אקטיביות בלבד, 3 קרנות חשופות מט"ח וקרן אחת מנוטרלת מט"ח, אך הם מספקים אפשרויות מגוונות להתאמה אישית.

קרנות נאמנות אקטיביות: זהב וכרייה

ישנן כעת שתי קרנות אקטיביות שמציעות חשיפה לזהב, של קסם אקטיב (לשעבר אפסילון) ושל מיטב. לא מדובר בחשיפה בלעדית למחיר הזהב עצמו, אלא גם לחברות הפועלות בתחום כריית הזהב, כמו Newmont או Barrick Gold. מחירי החברות האלו נעים בקורלציה גבוהה עם מחיר הזהב (כ-0.8-0.9), אך לא מוחלטת, מה שמאפשר למנהלי הקרן להוסיף ערך דרך בחירות אקטיביות. הנה השוואה של הביצועים של שתי הקרנות בשנים האחרונות: