המנצחים והמפסידים: לקרנות הנאמנות של איזה בית השקעות הזרים הציבור את הכסף ב-2015 - הנה הטבלה
קרנות נאמנות שנת 2015 הייתה שנה בה הציבור הישראלי הביע אי אמון בשוק ההון, על רקע התנודתיות הגבוהה בשווקים - ולאחר שנים של עליות עם מעט מאוד תיקונים. בסיכום 2015 תעשיית קרנות הנאמנות רשמה פדיונות עתק של 34 מיליארד שקלים. מתוך זה כ-26.6 מיליארד יצאו מהקרנות הכספיות, 11.6 מיליארד מהקרנות המסורתיות המנוהלות ומנגד נרשמו גיוסים נאים של 4.2 מיליארד שקלים בקרנות המחקות. Bizportal ריכז את הגיוסים והפדיונות בבתי ההשקעות השונים, וכפי שניתן לראות - הייתה שונות גדולה השנה.
בקטגוריית הקרנות המסורתיות (כולל קרנות מחקות) 7 גופים הצליחו לסיים את 2015 בגיוסי כספים, כשבמקום הראשון נמצאת 'ילין לפידות' עם גיוס של 3.6 מיליארד שקל (למרות פדיונות בחודש דצמבר). 'מור-ניהול קרנות נאמנות' מתייצבים במקום השני עם גיוסים של 2.25 מיליארד שקל כאשר בחודשים האחרונים נרשם מומנטום גיוסים חזק מאוד במור בזמן שהתעשייה דווקא ספגה פדיונות. בצד ה'מפסידים', מקרנות 'הראל פיא' נפדו כמעט 4 מיליארד שקל, כשאחריה אלטשולר שחם ומנורה - מהם נפדו כ-3 מיליארד שקל כל אחת.
בקטגוריית הקרנות המחקות, כל 8 הגופים המציעים קרנות אלו הצליחו לגייס כספים (למרות חודש דצמבר קשה מבחינת פדיונות), ובראש הרשימה מתייצבת איביאי גיוסים של יותר מ-1.7 מיליארד שקל, ואחריה מיטב עם גיוס של מיליארד שקל.
הסיפור הגדול של 2015 בגזרת קרנות הנאמנות הוא כמובן הקרנות הכספיות: הפחתת הריבית בישראל לשיעור של 0.1% בלבד בחודש מארס גרמה לכך שבקרנות הכספיות נוצר הפסד מובנה (התשואה האפשרית נמוכה מדמי הניהול) והדבר הצית פדיונות ענקיים בקרנות אלו. 7 מתוך 10 גופים בעלי קרנות כספיות ספגו פדיונות בגזרה זו בשנה החולפת, כשמ-מיטב נפדו לא פחות מ-6.5 מיליארד שקל, כשגם 'הראל פיא' סופגת פדיונות של 5 מיליארד. מנורה מבטחים דווקא הצליחה לגייס 321 מיליון שקל, וגם 'מור' ואלטשולר שחם סיימו את השנה עם גיוסים קלים.
- זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס
- דירוג קרנות כספיות - ולמה עדיפה קרן כספית על פיקדון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש לי קרן אירית על ה-S&P 500 - האם יש סכנה שהקרן תיסגר?
החלטת משרד האוצר להפסיק את רישום האג"ח הממשלתיות באירלנד בעקבות לחץ פוליטי סביב המלחמה בעזה מעלה חששות לגבי עתידן של הקרנות האיריות המנהלות כ-18 מיליארד שקל בקרנות עוקבות מדדים, בעיקר עוקבי S&P 500. נתחיל מהסוף - כנראה שאין מקום לדאגה, אבל היחסים של ישראל עם אירלנד הגיעו למצב שתיאורטית הכל יכול להיות.
הקרנות האיריות רשומות באירלנד, אבל מי שמנהלות אותן הן חברות אמריקאיות - אינווסקו ואיישרס. החברות האלו נהנות ממיסוי נמוך והן רוכבות על היתרון הזה ומשכפלות את הקרנות למסחר כפול במקומות נוספים בעולם, לרבות בישראל. ומכאן, שהקרנות האלו, הן יותר אמריקאיות מאיריות וגם אם האירים לא ירצו שישראלים ייהנו מההטבה הזאת יהיה להם שיח מול החברות האמריקאיות ולא מול ישראל.
לא נראה שקיימת סיבה שהגופים האמריקאיים האלו יבטלו את הרישום של הקרנות האיריות בארץ וישאירו אותן במקומות אחרים. צריך להיות לחץ מאוד מאוד גדול עליהם כדי שהם יעשו זאת, ואין לזה כמובן הצדקה כלכלית. יש כאן הפסד גדול, הקרנות האלו מנהלות כסף גדול והיקפם הולך ועולה. מעבר לכך, אין בקרנות האלו תמיכה בישראל, תמיכה במלחמה. אפשר למצוא קשר עקיף כי אחרי הכל ישראלים מרוויחים מההחזקה בהם, ולכן הסיכוי לכך שהקרנות האלו ימחקו אומנם לא אפסי, אבל הוא נמוך מאוד.
היתרון של הקרנות האיריות הוא לא רק יתרון שלהם. גם לקרנות הישראליות יתרונות דומים ולמעשה במבחן התשואה הן לא נופלות מהקרנות האיריות. לקרנות העוקבות דמי ניהול נמוכים במיוחד, גם לאיריות וגם לישראליות. קרנות איריות נהנות ממס נמוך יותר לעיומת קרנות ישראליות על דיבידנדים. הדיבידנדים לא כאלו גדולים שזה יצור פער דרמטי. מנגד, קיים בעצם מיסוי כפול על דיבידנדים בקרנות האיריות כאשר המשקיע משלם מס פעם אחת בעת חלוקת הדיבידנד (מיסוי נמוך) ופעם נוספת במס רווחי הון בעת מכירת הקרן (25%), מה שעלול להביא למס כולל גבוה, אולם בפועל הקרנות האיריות דוחות את המס - הן לא מחלקות דיבידנדים אלא צוברות אותם.
קרנות ישראליות או קרנות איריות - יתרונות וחסרונות
בקרנות איריות אתם כפופים לעולם מיסוי אחר ומשתנה. הרבה ישראלים השקיעו בנכסים זרים וגילו שחל עליהם מס ירושה. באירלנד אין מס ירושה אבל בארה"ב דווקא יש, כך שאתם צריכים לעקוב כי ענייני המיסוי דינמיים. זה חיסרון של האיריות מול הישראליות.
