ניתוח

המנצחים והמפסידים: לקרנות הנאמנות של איזה בית השקעות הזרים הציבור את הכסף ב-2015 - הנה הטבלה

בתקופה בה הציבור ברח מהבורסה: מי בכל זאת הצליח לגייס כספים, ומי חוה פדיונות עצומים?
גיא ארז |
נושאים בכתבה קרנות נאמנות

שנת 2015 הייתה שנה בה הציבור הישראלי הביע אי אמון בשוק ההון, על רקע התנודתיות הגבוהה בשווקים - ולאחר שנים של עליות עם מעט מאוד תיקונים. בסיכום 2015 תעשיית קרנות הנאמנות רשמה פדיונות עתק של 34 מיליארד שקלים. מתוך זה כ-26.6 מיליארד יצאו מהקרנות הכספיות, 11.6 מיליארד מהקרנות המסורתיות המנוהלות ומנגד נרשמו גיוסים נאים של 4.2 מיליארד שקלים בקרנות המחקות. Bizportal ריכז את הגיוסים והפדיונות בבתי ההשקעות השונים, וכפי שניתן לראות - הייתה שונות גדולה השנה. 

בקטגוריית הקרנות המסורתיות (כולל קרנות מחקות) 7 גופים הצליחו לסיים את 2015 בגיוסי כספים, כשבמקום הראשון נמצאת 'ילין לפידות' עם גיוס של 3.6 מיליארד שקל (למרות פדיונות בחודש דצמבר). 'מור-ניהול קרנות נאמנות' מתייצבים במקום השני עם גיוסים של 2.25 מיליארד שקל כאשר בחודשים האחרונים נרשם מומנטום גיוסים חזק מאוד במור בזמן שהתעשייה דווקא ספגה פדיונות. בצד ה'מפסידים', מקרנות 'הראל פיא' נפדו כמעט 4 מיליארד שקל, כשאחריה אלטשולר שחם ומנורה - מהם נפדו כ-3 מיליארד שקל כל אחת.

בקטגוריית הקרנות המחקות, כל 8 הגופים המציעים קרנות אלו הצליחו לגייס כספים (למרות חודש דצמבר קשה מבחינת פדיונות), ובראש הרשימה מתייצבת איביאי גיוסים של יותר מ-1.7 מיליארד שקל, ואחריה מיטב עם גיוס של מיליארד שקל.

 

הסיפור הגדול של 2015 בגזרת קרנות הנאמנות הוא כמובן הקרנות הכספיות: הפחתת הריבית בישראל לשיעור של 0.1% בלבד בחודש מארס גרמה לכך שבקרנות הכספיות נוצר הפסד מובנה (התשואה האפשרית נמוכה מדמי הניהול) והדבר הצית פדיונות ענקיים בקרנות אלו. 7 מתוך 10 גופים בעלי קרנות כספיות ספגו פדיונות  בגזרה זו בשנה החולפת,  כשמ-מיטב נפדו לא פחות מ-6.5 מיליארד שקל, כשגם 'הראל פיא' סופגת פדיונות של 5 מיליארד. מנורה מבטחים דווקא הצליחה לגייס 321 מיליון שקל, וגם 'מור' ואלטשולר שחם סיימו את השנה עם גיוסים קלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.