משקיעים בקונצרני? תפסו מקום טוב באמצע

יניב קוניס, מייסד אינדקס מחקר ופיתוח מדדים, מתייחס להזדמנויות ולסיכונים שיש כיום בשוק הקונצרני בישראל וממליץ להתמקד באג"ח מקבוצת דירוגי ה-A

יניב קוניס |

מזה ארבעה חודשים מצוי השוק הקונצרני בישראל במגמה חיובית, שלאחרונה גורמת ליותר ויותר משקיעים מהציבור לחזור ולהשקיע באפיק המרכזי הזה. כמו כל דבר בחיים, תזמון זה דבר חשוב, אבל לא רק. במקרה של השוק הקונצרני, חשובה גם ההכרה בכך שקיימות בשוק רמות סיכון שונות שמשליכות על תמונת הסיכוי-סיכון של המשקיעים בו.

אם בשוק המניות ההסתברות שמניה מסוימת תקפוץ בשיעור של 10% תוך זמן קצר די דומה בין כלל המניות הנסחרות בבורסה, אז באג"ח קונצרני זה לא המצב. ככל שסדרה תיחשב כמסוכנת יותר להשקעה, כך גם תנודתיות האג"ח שלה תגדל משמעותית. כאן טמון המוקש למשקיע הממוצע. בשוק האג"ח, כשהמגמה חיובית אז הנכסים המסוכנים יותר מניבים תשואה גבוהה יותר. בשוק הקונצרני, אלה הן בעיקר סדרות האג"ח מתחת לדירוג השקעה, אבל לא רק. גם סדרות בדירוג השקעה של BBB נהנו לאחרונה מתשואה עודפת ביחס לסדרות בדירוגים גבוהים יותר. 

מסיבה זו יותר ויותר משקיעים בוחרים במדדי תל-בונד תשואות כפתרון להשגת חשיפה לשוק הקונצרני. הבעיה היא שהם מתמקדים בעיקר בצד אחד של המשוואה (התשואה) ופחות בצד השני (הסיכון).

אין ארוחות חינם

צריך לזכור ששיטת דירוג האשראי הנהוגה בישראל מייצרת מדרגות סיכון גבוהות מאוד בין כל קבוצת דירוג. ההסתברות לחדלות פירעון או להפסד הון מהותי של משקיע בסדרת אג"ח בדירוגי AA ומעלה נמוכה משמעותית ביחס לסדרת אג"ח מקבוצת A, וזו נמוכה משמעותית ביחס למצב דומה באג"ח בדירוגי BBB ומטה.

מלכתחילה שיטת הדירוג המקומית נותנת ציון גבוה יותר לאג"ח מקומית ביחס לאותה אג"ח שהייתה מוצעת בשוק הגלובלי, כך שכל ירידה בקבוצת הדירוג מעלה באופן משמעותי את הסיכון למשקיע. הדרך הפשוטה ביותר לראות תופעה זו היא דרך מרווחי האשראי של כל קבוצה.

בקבוצת AA ומעלה מרווח האשראי הממוצע עומד כיום על 1.2% לעומת 2.6% באגרות חוב מסוג A. כאן מגיע הנתון המפחיד שממחיש את הסיכון בהשקעה בסדרות מקבוצת BBB - המרווח שלהם מעל ממשלתי עומד על 4.5%! אין ספק כי תוספת התשואה של שני אחוזים לשנה ביחס לאג"ח מסוג A לא באה בחינם ואפשר לראות לא מעט סדרות שהשתייכו ממש עד לאחרונה לקבוצת BBB, כמו אפריקה ואלון ריבוע כחול, אשר נכנסו לתהליך של הסדר חוב.

ללכת על האמצע

קבוצות הדירוג השונות מאפשרות לחלק את השוק הקונצרני שלנו ל-3 רמות סיכון עיקריות: האזור ה"בטוח", האמצע והאזור ה"מסוכן".

האזור הראשון הוא הבטוח יחסית מבחינת ההסתברות לירידת ערך משמעותית או חלילה לחדלות פירעון של סדרה או קבוצת סדרות שבהן נשקיע בשוק הקונצרני. אלו אותן סדרות בדירוגי AA ומעלה שמצד אחד, אין בהן הרבה סיכון, אבל גם פוטנציאל התשואה בהשקעה זו נמוך יחסית. כאמור, כיום מדובר בתוספת של 1.2% על אג"ח ממשלתי דומה, בהחלט לא רע בסביבת ריבית אפס, אבל מנגד, לא אטרקטיבי כמו התשואות הגלומות בסדרות מסוג High Yield.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

האזור ה"מסוכן" מורכב בעיקר מאותן סדרות ללא דירוג או בדירוגים נמוכים מאוד כמו קבוצת B ו-C, אבל לא רק. סדרות בדירוגי BBB שנסחרות בתשואות לפדיון גבוהות משמעותית ביחס לאפיק הממשלתי או לסדרות בדירוגים הגבוהים, שייכות גם הן לאזור זה. מכאן שהשקעה במכשיר שמשלב בתוכו סדרות בדירוגי BBB צריכה להעניק לנו פיצוי הולם על הסיכון. זה לא המצב שקיים היום בתל-בונד תשואות. בשני מדדי התשואות של הבורסה - הצמוד והשקלי - המרווח הממוצע מעל ממשלתי עומד על 3.1%, כלומר, המשקיעים במדד נהנים מתוספת תשואה של מחצית האחוז בלבד בעבור חשיפתם לסדרות מסוג BBB ביחס לתשואה שהייתה מתקבלת במדד המתבסס על טהרת דירוגי A בלבד.

לטעמי, מדדים אלו אינם מייצרים במצב הנוכחי משוואת סיכוי-סיכון משתלמת. על כן, משקיע שבוחר כיום להיחשף להשקעה כדוגמת תל-בונד תשואות, צריך להתייחס אליה בדיוק כמו להשקעה באג"ח HY. אפשר להרוויח הרבה יחסית בזמן קצר, אבל גם הסיכון בהתאם.

לרוב המשקיעים הפרטיים בישראל, בוודאי אלה שרק לפני שנה החזיקו בעיקר אג"ח ממשלתיות בתוספת אג"ח קונצרני בדירוגים גבוהים, המקום הנכון בשבילם בשלב זה הוא להתמקם באמצע השוק. כלומר, בקבוצת דירוגי ה-A, בה פוטנציאל התשואה לא רע בכלל - תשואה פנימית של קרוב ל-4%, ומנגד, הסיכון להפסד משמעותי אינו גבוה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexels

מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס

חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות 


עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס


כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות. 

תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.

הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.

בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.

דלקים חדשים - הלב של השינוי

המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.