האם בנק ישראל איבד שליטה? שוק הרכב והאשראי

יניב אדם, מנהל השקעות במגדל שוקי הון, על המצב הנוכחי של חוב משקי הבית אל מול אשליית הציבור בעקבות שוק האשראי

יניב אדם | 29/10/2014 10:14 (8)

נושאים בכתבה אשראי

לקראת סוף השנה יוצאים יבואני הרכב במבצעים חסרי תקדים, במהותם הם מבצעי אשראי לכל דבר. ממש כמו הבנקים, גם אלו מנפחים את בועת האשראי של הציבור ע"י אספקתו בשיעורי מימון גבוהים, במיוחד עד למימון מלא.

יתרת החוב של משקי הבית (פרט לנדל"ן) עלתה מרמה של 97 מיליארד שקלים ב-2007 ועד לרמה של 126 מיליארד נכון לנתוני בנק ישראל ביולי האחרון - עלייה של כ-30% בהיקף האשראי. השכר הממוצע עלה באותה תקופה ב-26.25%, כל זאת לפני חוב לדיור.

סביבת האינפלציה ואינדיקטורים כלכליים נוספים מעידים על התמתנות משמעותית בפעילות הכלכלית ובעיקר ירידה בצריכה הפרטית. ירידה זו מוסברת בעיקר על ידי קיפאון בשכר הריאלי מחד, ועלייה בהוצאות קבועות כגון ארנונה, חשמל, מים, שכירויות וכו' מאידך.

הריבית הנמוכה ושיווק אגרסיבי של אשראי על ידי הבנקים, חברות אשראי פרטיות ועכשיו גם יבואניות הרכב וחברות הליסינג, מאפשרות לצרכן לשמור על רמת חיים גבוהה, ללא התאמה ראויה למקורות ושימושים המותאמים לתקציב משק הבית בסביבה מאתגרת וממותנת.

מבצעי אשראי הרכב ניתנים הן כמבצעים של קנה אחד וקבל את השני במתנה על ידי חברות הליסינג, שמנסות להיפטר ממלאי סוף שנה, והן בעזרת מתן מימון מלא ללא ריבית לרכישת רכב חדש מיבואניות הרכב.

גם חברות כרטיסי האשראי מצטרפות לחגיגה, ומשווקות אשראי דרך הכרטיסים - אשראי יקר יחסית ללא ביטחונות. כל אלה נותנים תחושת עושר ונזילות מזוייפת לצרכן הפרטי, שיוצרת אשליה כי ישנה יכולת לעמוד בהחזר התשלומים ולהמשיך ולצרוך - מעין זריקת סטרואידים לשוק הצרכני.

מברורים שונים שנערכו מול בנק ישראל בנושא האשראי הצרכני, ניתן להבין כי לבנק אין נתונים לגבי היקף התופעה של נטילת אשראי חוץ בנקאי. בנוסף, אין נתונים לגבי היקף האשראי הצרכני שנלקח דרך הגדלת המשכנתא לצריכה פרטית.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

חומרת חוסר המידע, השליטה והמעקב של בנק ישראל אחר נתוני אשראי אלו, גורמים לו לראות ולפרסם תמונה חלקית של מצב המשק ועליית המינוף. כן גורמים להתנהלות בעייתית בניהול החוב במשק ברמת הפרט, הפירמות ועד ניהול תקציב המדינה.

לסיכום, ריבית אפסית ועודפי נזילות בשוק גורמים לא רק להתנפחות בועות פיננסיות, אלא גם גורמת ללקיחת סיכונים, לעיתים לא מידתיים ברמת הפרט - סיכונים שבמקרה של עליית ריבית / הרעה במצב הכלכלי עלולים להתגשם ואת תוצאותיהם מי יפלל.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

7.
אחד שמכיר 01/11/2014 23:45
הגב לתגובה זו
כתבה שצריך לזכור לעוד שנה שנתיים
6.
קליפ 30/10/2014 23:38
הגב לתגובה זו
תרגיעו מידית. 2 בני הזוג עובדים, הורים (4 צדדים) תומכים בזוג הצעיר. הסבא והסבתא עושים מאמץ(מוותרים על התותבות!!) יחד נתגבר נתחזק וננצח את התקשורת והשמאל הערבי המטורף
5.
משכנתה משלמים גם אם מכרו לך את הדירה, כאן לא אמריקה (ל"ת)
אוח 30/10/2014 16:55
הגב לתגובה זו
4.
תרגיעו, אם וכאשר זה יקרה כולנו נשלם לכם את המשכנתה (ל"ת)
אלי 30/10/2014 16:52
הגב לתגובה זו
3.
Z 30/10/2014 12:32
הגב לתגובה זו
הרחבה כמותית!!, הרחבה זו שעושים אחרי שמורידים ריבית לט"ק והארוך נשאר גבוה בשל בעיות נזילות ופחד....כאן בארוך יותר נמוך מארה"ב, זו בועה אז להמשיך ולנפח אותה??? WTF.
2.
ב2016 יהיו 30 אלף דירות בכינוס נכסים (ל"ת)
שישקט 30/10/2014 01:24
הגב לתגובה זו
1.
דנה 29/10/2014 16:11
הגב לתגובה זו
בהחזרים החודשיים עקב עליית הריבית בארה"ב. מה לעשות אחרי 7 שנים של התרחבות בלתי נורמלית יגיעו 7 שנים של הקטנת מינוף כואבת במיוחד. לבנק ישראל אין מושג כמה צעירים לקחו משכנתאות שהן גם מעל 80% בריבית משתנה, גם לתקופה של 25 שנה ומעלה, וגם בעלות יחס מימון של 60% ומעלה. אלו אנשים שבטוח יפלו כשהריבית תעלה, אין אפילו ספק. אבל בנק ישראל רואה רק נתונים ממוצעים וכלליים, לא פילוח.
ס 29/10/2014 18:54
הגב לתגובה זו
אני מנחש שבעת השיטפון נחזה במוטציות מפחידות שיצוצו החוצה. מי יודע מה מסתתר במאזני הפיננסים? ונראה שכמעט כמו כל דבר במדינת ישראל גם בבנק ישראל אומרים - " יהיה בסדר כפרה".....

בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי | 23/12/2025 17:59

נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

להמשך הכתבה לחץ כאן