האם בנק ישראל איבד שליטה? שוק הרכב והאשראי
אשראי לקראת סוף השנה יוצאים יבואני הרכב במבצעים חסרי תקדים, במהותם הם מבצעי אשראי לכל דבר. ממש כמו הבנקים, גם אלו מנפחים את בועת האשראי של הציבור ע"י אספקתו בשיעורי מימון גבוהים, במיוחד עד למימון מלא.
יתרת החוב של משקי הבית (פרט לנדל"ן) עלתה מרמה של 97 מיליארד שקלים ב-2007 ועד לרמה של 126 מיליארד נכון לנתוני בנק ישראל ביולי האחרון - עלייה של כ-30% בהיקף האשראי. השכר הממוצע עלה באותה תקופה ב-26.25%, כל זאת לפני חוב לדיור.
סביבת האינפלציה ואינדיקטורים כלכליים נוספים מעידים על התמתנות משמעותית בפעילות הכלכלית ובעיקר ירידה בצריכה הפרטית. ירידה זו מוסברת בעיקר על ידי קיפאון בשכר הריאלי מחד, ועלייה בהוצאות קבועות כגון ארנונה, חשמל, מים, שכירויות וכו' מאידך.
הריבית הנמוכה ושיווק אגרסיבי של אשראי על ידי הבנקים, חברות אשראי פרטיות ועכשיו גם יבואניות הרכב וחברות הליסינג, מאפשרות לצרכן לשמור על רמת חיים גבוהה, ללא התאמה ראויה למקורות ושימושים המותאמים לתקציב משק הבית בסביבה מאתגרת וממותנת.
- הודעות פרטיות מסלבס ומבצעי חיסול מעכשיו לעכשיו: חודש הקניות מביא איתו גם הונאות מבוססות AI.
- שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבצעי אשראי הרכב ניתנים הן כמבצעים של קנה אחד וקבל את השני במתנה על ידי חברות הליסינג, שמנסות להיפטר ממלאי סוף שנה, והן בעזרת מתן מימון מלא ללא ריבית לרכישת רכב חדש מיבואניות הרכב.
גם חברות כרטיסי האשראי מצטרפות לחגיגה, ומשווקות אשראי דרך הכרטיסים - אשראי יקר יחסית ללא ביטחונות. כל אלה נותנים תחושת עושר ונזילות מזוייפת לצרכן הפרטי, שיוצרת אשליה כי ישנה יכולת לעמוד בהחזר התשלומים ולהמשיך ולצרוך - מעין זריקת סטרואידים לשוק הצרכני.
מברורים שונים שנערכו מול בנק ישראל בנושא האשראי הצרכני, ניתן להבין כי לבנק אין נתונים לגבי היקף התופעה של נטילת אשראי חוץ בנקאי. בנוסף, אין נתונים לגבי היקף האשראי הצרכני שנלקח דרך הגדלת המשכנתא לצריכה פרטית.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
חומרת חוסר המידע, השליטה והמעקב של בנק ישראל אחר נתוני אשראי אלו, גורמים לו לראות ולפרסם תמונה חלקית של מצב המשק ועליית המינוף. כן גורמים להתנהלות בעייתית בניהול החוב במשק ברמת הפרט, הפירמות ועד ניהול תקציב המדינה.
לסיכום, ריבית אפסית ועודפי נזילות בשוק גורמים לא רק להתנפחות בועות פיננסיות, אלא גם גורמת ללקיחת סיכונים, לעיתים לא מידתיים ברמת הפרט - סיכונים שבמקרה של עליית ריבית / הרעה במצב הכלכלי עלולים להתגשם ואת תוצאותיהם מי יפלל.
- 7.אחד שמכיר 01/11/2014 23:45הגב לתגובה זוכתבה שצריך לזכור לעוד שנה שנתיים
- 6.קליפ 30/10/2014 23:38הגב לתגובה זותרגיעו מידית. 2 בני הזוג עובדים, הורים (4 צדדים) תומכים בזוג הצעיר. הסבא והסבתא עושים מאמץ(מוותרים על התותבות!!) יחד נתגבר נתחזק וננצח את התקשורת והשמאל הערבי המטורף
- 5.משכנתה משלמים גם אם מכרו לך את הדירה, כאן לא אמריקה (ל"ת)אוח 30/10/2014 16:55הגב לתגובה זו
- 4.תרגיעו, אם וכאשר זה יקרה כולנו נשלם לכם את המשכנתה (ל"ת)אלי 30/10/2014 16:52הגב לתגובה זו
- 3.Z 30/10/2014 12:32הגב לתגובה זוהרחבה כמותית!!, הרחבה זו שעושים אחרי שמורידים ריבית לט"ק והארוך נשאר גבוה בשל בעיות נזילות ופחד....כאן בארוך יותר נמוך מארה"ב, זו בועה אז להמשיך ולנפח אותה??? WTF.
- 2.ב2016 יהיו 30 אלף דירות בכינוס נכסים (ל"ת)שישקט 30/10/2014 01:24הגב לתגובה זו
- 1.דנה 29/10/2014 16:11הגב לתגובה זובהחזרים החודשיים עקב עליית הריבית בארה"ב. מה לעשות אחרי 7 שנים של התרחבות בלתי נורמלית יגיעו 7 שנים של הקטנת מינוף כואבת במיוחד. לבנק ישראל אין מושג כמה צעירים לקחו משכנתאות שהן גם מעל 80% בריבית משתנה, גם לתקופה של 25 שנה ומעלה, וגם בעלות יחס מימון של 60% ומעלה. אלו אנשים שבטוח יפלו כשהריבית תעלה, אין אפילו ספק. אבל בנק ישראל רואה רק נתונים ממוצעים וכלליים, לא פילוח.
- ס 29/10/2014 18:54הגב לתגובה זואני מנחש שבעת השיטפון נחזה במוטציות מפחידות שיצוצו החוצה. מי יודע מה מסתתר במאזני הפיננסים? ונראה שכמעט כמו כל דבר במדינת ישראל גם בבנק ישראל אומרים - " יהיה בסדר כפרה".....
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
