האם בנק ישראל איבד שליטה? שוק הרכב והאשראי

יניב אדם, מנהל השקעות במגדל שוקי הון, על המצב הנוכחי של חוב משקי הבית אל מול אשליית הציבור בעקבות שוק האשראי
יניב אדם | (8)
נושאים בכתבה אשראי

לקראת סוף השנה יוצאים יבואני הרכב במבצעים חסרי תקדים, במהותם הם מבצעי אשראי לכל דבר. ממש כמו הבנקים, גם אלו מנפחים את בועת האשראי של הציבור ע"י אספקתו בשיעורי מימון גבוהים, במיוחד עד למימון מלא.

יתרת החוב של משקי הבית (פרט לנדל"ן) עלתה מרמה של 97 מיליארד שקלים ב-2007 ועד לרמה של 126 מיליארד נכון לנתוני בנק ישראל ביולי האחרון - עלייה של כ-30% בהיקף האשראי. השכר הממוצע עלה באותה תקופה ב-26.25%, כל זאת לפני חוב לדיור.

סביבת האינפלציה ואינדיקטורים כלכליים נוספים מעידים על התמתנות משמעותית בפעילות הכלכלית ובעיקר ירידה בצריכה הפרטית. ירידה זו מוסברת בעיקר על ידי קיפאון בשכר הריאלי מחד, ועלייה בהוצאות קבועות כגון ארנונה, חשמל, מים, שכירויות וכו' מאידך.

הריבית הנמוכה ושיווק אגרסיבי של אשראי על ידי הבנקים, חברות אשראי פרטיות ועכשיו גם יבואניות הרכב וחברות הליסינג, מאפשרות לצרכן לשמור על רמת חיים גבוהה, ללא התאמה ראויה למקורות ושימושים המותאמים לתקציב משק הבית בסביבה מאתגרת וממותנת.

מבצעי אשראי הרכב ניתנים הן כמבצעים של קנה אחד וקבל את השני במתנה על ידי חברות הליסינג, שמנסות להיפטר ממלאי סוף שנה, והן בעזרת מתן מימון מלא ללא ריבית לרכישת רכב חדש מיבואניות הרכב.

גם חברות כרטיסי האשראי מצטרפות לחגיגה, ומשווקות אשראי דרך הכרטיסים - אשראי יקר יחסית ללא ביטחונות. כל אלה נותנים תחושת עושר ונזילות מזוייפת לצרכן הפרטי, שיוצרת אשליה כי ישנה יכולת לעמוד בהחזר התשלומים ולהמשיך ולצרוך - מעין זריקת סטרואידים לשוק הצרכני.

מברורים שונים שנערכו מול בנק ישראל בנושא האשראי הצרכני, ניתן להבין כי לבנק אין נתונים לגבי היקף התופעה של נטילת אשראי חוץ בנקאי. בנוסף, אין נתונים לגבי היקף האשראי הצרכני שנלקח דרך הגדלת המשכנתא לצריכה פרטית.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

חומרת חוסר המידע, השליטה והמעקב של בנק ישראל אחר נתוני אשראי אלו, גורמים לו לראות ולפרסם תמונה חלקית של מצב המשק ועליית המינוף. כן גורמים להתנהלות בעייתית בניהול החוב במשק ברמת הפרט, הפירמות ועד ניהול תקציב המדינה.

לסיכום, ריבית אפסית ועודפי נזילות בשוק גורמים לא רק להתנפחות בועות פיננסיות, אלא גם גורמת ללקיחת סיכונים, לעיתים לא מידתיים ברמת הפרט - סיכונים שבמקרה של עליית ריבית / הרעה במצב הכלכלי עלולים להתגשם ואת תוצאותיהם מי יפלל.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אחד שמכיר 01/11/2014 23:45
    הגב לתגובה זו
    כתבה שצריך לזכור לעוד שנה שנתיים
  • 6.
    קליפ 30/10/2014 23:38
    הגב לתגובה זו
    תרגיעו מידית. 2 בני הזוג עובדים, הורים (4 צדדים) תומכים בזוג הצעיר. הסבא והסבתא עושים מאמץ(מוותרים על התותבות!!) יחד נתגבר נתחזק וננצח את התקשורת והשמאל הערבי המטורף
  • 5.
    משכנתה משלמים גם אם מכרו לך את הדירה, כאן לא אמריקה (ל"ת)
    אוח 30/10/2014 16:55
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    תרגיעו, אם וכאשר זה יקרה כולנו נשלם לכם את המשכנתה (ל"ת)
    אלי 30/10/2014 16:52
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    Z 30/10/2014 12:32
    הגב לתגובה זו
    הרחבה כמותית!!, הרחבה זו שעושים אחרי שמורידים ריבית לט"ק והארוך נשאר גבוה בשל בעיות נזילות ופחד....כאן בארוך יותר נמוך מארה"ב, זו בועה אז להמשיך ולנפח אותה??? WTF.
  • 2.
    ב2016 יהיו 30 אלף דירות בכינוס נכסים (ל"ת)
    שישקט 30/10/2014 01:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דנה 29/10/2014 16:11
    הגב לתגובה זו
    בהחזרים החודשיים עקב עליית הריבית בארה"ב. מה לעשות אחרי 7 שנים של התרחבות בלתי נורמלית יגיעו 7 שנים של הקטנת מינוף כואבת במיוחד. לבנק ישראל אין מושג כמה צעירים לקחו משכנתאות שהן גם מעל 80% בריבית משתנה, גם לתקופה של 25 שנה ומעלה, וגם בעלות יחס מימון של 60% ומעלה. אלו אנשים שבטוח יפלו כשהריבית תעלה, אין אפילו ספק. אבל בנק ישראל רואה רק נתונים ממוצעים וכלליים, לא פילוח.
  • ס 29/10/2014 18:54
    הגב לתגובה זו
    אני מנחש שבעת השיטפון נחזה במוטציות מפחידות שיצוצו החוצה. מי יודע מה מסתתר במאזני הפיננסים? ונראה שכמעט כמו כל דבר במדינת ישראל גם בבנק ישראל אומרים - " יהיה בסדר כפרה".....
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.