המקום בו ככל הנראה יש בועה מפחידה בשוק המניות - תקשיבו לפד'
בשבועות האחרונים, יש עלייה בכמות הכתבות השליליות, הטוענות לתמחור מכפילים גבוה במדדי המניות האמריקניים. לכתבות מעיין אלו, בעיקר מצד מומחי מניות גלובליים, השפעה על ציבור המשקיעים הפרטי, ולכן ייתכן שזה מה שגרם ביום רביעי לנציגי הפד לומר ששווי מניות הביוטכנולוגיה והמדיה החברתית, "מתוח מדי". דברים אלו, הובילו לירידות מצטברות של כ-4% בתעודות הסל - IBB ו-SOCL - העוקבות אחר מדד נאסד"ק ביוטכנולוגיה ומניות המדיה.
מדד הדאו ג'ונס מפגין עוצמה, למרות עלייה מוגבלת של כ-3% בלבד ב-2014
תחזית צמיחת הרווחים המצרפית לרווחי חברות הדאו ג'ונס, עומדת על 5% בשנת 2014 ו-8% ב-2015. רווחיות זו משקפת מכפיל 15 ו-14 לשנים אלו בהתאמה. להערכתנו, ירידה של עד 10% במדד אינה בלתי אפשרית ויכולה להתרחש מסיבות שונות, אך אם המספרים שמאחורי ממוצע התחזיות נכונים, לא ניתן לטעון שתמחור המדד "יקר".
ענקיות הטכנולוגיה במדד הדאו בראלי מרשים מתחילת יולי
ענקיות הטכנולוגיה במדד הדאו עלו ב-7% בממוצע רק מתחילת יולי. אין ספק שעלייה זו אינה אופיינית למניות אלו, אך מלבד מספר התפתחויות עסקיות חיוביות בחלק מהחברות, ההסבר שלנו הוא שמניות אלו זכו לתשומת לב מוגברת דווקא בזכות החששות מתמחור גבוה מדי במניות קטנות בינוניות ממגזרי הביוטכנולוגיה ומדיה החברתית. הפד, שצוטט רק בשבוע שעבר שהוא אינו בעסקי פיצוץ הבועות, כנראה לא יכול היה להתאפק כשטען לתמחור יתר בנישות מנייתיות מסוימות.
לסיכום, יש שיגידו שחברות הביוטכנולוגיה והמדיה החברתית הן נישות במובן מסוים, אך כאשר מסתכלים על שווי השוק האדיר אליו טיפס ענף הביוטכנולוגיה בשלוש השנים האחרונות, ניתן להבין את החשש מבועה. בעבר מי "שהלך עם הפד" רשם ביצועים נאים בשוק המניות, וכנראה שגם הפעם שווה לקחת את דבריו בחשבון וברצינות.
- בעלי השליטה מימשו ויצאו, מי נכנס ומה המסר שעובר לשוק?
- התשואה בהנפקות האחרונות - מי מובילה ומי אחרונה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
****הערות ואזהרות כלליות מטעם בנק דיסקונט לישראל בע"מ:
- 1.אנליסט חוזר כמו טוקי=שנאמרלפני יומיים=רוצה לקנות בזול!! (ל"ת)מריץ מכירות=לקנות 17/07/2014 17:50הגב לתגובה זו
- dont sale you loser (ל"ת)tuki 18/07/2014 20:47הגב לתגובה זו

לא נגד המשפיענים הפיננסים - אלא בעד המשקיעים
שלל הטענות שנשמעו בימים האחרונים נגד הסדרת מעמדם של המשפיענים הפיננסיים, מסתימת פיות ועד לפגיעה בתחרות, מתעלמות מכך שמי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו
בימים האחרונים פרצה סערה סביב היוזמה להסדיר את מעמדם של המשפיענים הפיננסיים. הרגולציה שמקדמת הרשות לניירות ערך נועדה לעשות סדר בנושא ייעוץ ההשקעות הניתן ברשתות החברתיות, בין היתר על ידי מי שאין להם רישיון לייעוץ השקעות. כצפוי, יש מי שחוששים להיפגע מהרגולציה המתוכננת ויוצאים נגדה. בין היתר, נטען שהרגולציה נועדה למנוע תחרות ו"להגן על האינטרסים של הגופים הגדולים", אותם גופים מוסדיים שמחזיקים ברשיון ייעוץ השקעות. הטענה הזו נשמעה הן מצד חלק מהמשפיענים עצמם אבל גם מצד גופים עסקיים שמתמחים בהשקעות שמבוססות במידה רבה על "הייפ" ברשתות החברתיות, למשל תחום הקריפטו.
החשש מובן, אבל מדובר בסערה בכוס מים. ראשית, כמי שמשמש סמנכ"ל שיווק ודיגיטל בגוף פיננסי גדול, שבמסגרת תפקידו נמצא בקשרי עבודה גם עם משפיענים וגם עם הגופים המוסדיים, אני יכול להעיד שאין באמת ניגוד אינטרסים בין המשפיענים הפיננסיים לבין הגופים המוסדיים המחזיקים ברשיון לייעוץ השקעות. להיפך – שני הצדדים נהנים זה מזה ומזינים אחד את השני. כיצד? למשפיענים הפיננסיים יש "מניות בכורה" במהפך החיובי שחל במודעות של הציבור הישראלי להשקעות בשוק ההון בשנים האחרונות. הרבה מאוד בזכותם, השקעות בשוק ההון פרצו את גבולות מדורי הכלכלה והפכו לנושא סקסי. שאלות כמו: איך הכי משתלם לי להיחשף למדד S&P-500 או: האם עדיין כדאי לרכוש ביטקוין אחרי העליות האחרונות, הפכו לנושא שמדברים עליו במפגשים עם חברים ובארוחות שישי.
צעירים ישראלים רבים שואבים היום את עיקר הידע שלהם על כסף והשקעות מהרשתות החברתיות ומאותם משפיעים פיננסיים. אבל בסופו של דבר, כשהם משקיעים בפועל, הם עושים את זה, ברוב המקרים, דרך המוצרים והשירותים של הגופים הפיננסיים המפוקחים - למשל, הם משקיעים בקרנות סל עוקבות מדדים, בקופות גמל מסלוליות או פותחים תיק השקעות עצמאי באחת מהפלטפורמות למסחר עצמאי. המשפיענים, מצידם, נהנים ממקורות הכנסה מהעברת קורסים, כתיבת ספרים ופרסום פודקסטים, בחלק מהמקרים בשת"פ עם גופים מסחריים, כולל הגופים הפיננסיים המפוקחים.
מה שעומד מאחורי הרגולציה, אם כן, אינו רצון להעלים את המשפיענים הפיננסיים, לסתום פיות או לפגוע בתחרות אלא משהו הרבה יותר פשוט: הגנה על המשקיעים. הרגולציה החדשה תאפשר למשפיענים פיננסיים לפרסם מידע פיננסי ולתרום בכך להגברת האוריינות הפיננסית של הציבור הישראלי – דבר שמועיל למשקיעים. אולם, היא תוודא שאותם משפיענים לא יגלשו למתן המלצות השקעה שמצריכות התאמה למשקיע ספציפי – פעולה שמחייבת ידע מקצועי מעמיק ולכן מותרת רק למי שקיבל רשיון ייעוץ השקעות ומפוקח על ידי הרשות לניירות ערך.
אחד הכללים הכי בסיסיים בהשקעות הוא שאין המלצה אחת שמתאימה לכל המשקיעים, אלא יש להתאים את ההמלצות לצרכים ולמאפיינים של כל משקיע. מי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו. אלא שזוהי בדיוק המציאות שמתרחשת היום ברשתות החברתיות: "מה שאראה לכם עכשיו מתאים לכולם", אומר משפיען אחד, רגע לפני שהוא ממליץ על מניות של מגזר מסוים. "5 המניות האלה הן לדעתי הזדמנות טובה ל-2025", מכריז משפיען אחר. "8 מניות ישראליות ששווה לקנות עכשיו", מכריז סרטון של משפיען שלישי. אלה הן רק 3 דוגמאות מני רבות להמלצות של משפיענים שאפשר למצוא בקלות ברשת, אשר אמורות, לכאורה, להתאים לכל משקיע.